הרב מלמד מציג: התשובה הרבנית לברית הזוגיות
מצד אחד יוכלו בני זוג שאינם יכולים להינשא ברבנות, למסד את הקשר וליהנות מזכויות זהות לאלו של זוגות שהתחתנו, מצד שני, המדינה לא תצטרך להכיר בנישואים אזרחיים - ומצד שלישי, יחוזקו ערכי המשפחה ומעמד בתי הדין. הרב מלמד מציג את הפשרה ההלכתית לברית הזוגיות
רב היישוב הר-ברכה וראש הישיבה בו, הרב אליעזר מלמד,
מציע פשרה שבמסגרתה יוכלו בני זוג למסד את הקשר הרומנטי ביניהם וליהנות מזכויות זהות לאלה של זוגות שהתחתנו, וזאת מבלי שהמדינה תכיר בנישואים אזרחיים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
במדורו בעיתון "בשבע" קרא הרב מלמד לקבוע בחוק כי "כל שני אנשים זכאים לחתום הסכם שותפות זוגית, שתזכה אותם בכל הזכויות הנגזרות מחיים משותפים, כעין משפחה". על פי ההצעה, חתימה על הסכם שותפות זוגית תוכל להיעשות בפני כל נוטריון, והדבר יחייב את משרד הפנים לרשום את המבקשים בתעודת הזהות כמי שחיים ב"שותפות זוגית".
כדי למנוע מצב שבו הקשר יהיה מחייב מדי ויעורר ספקות הלכתיות לגבי מעמדם האישי של בני הזוג גם לאחר פרידה, מציע הרב מלמד שכל אחד מהם יוכל לפרק את השותפות בקלות באופן חד-צדדי. "אם חירות אז חירות!" כתב, "בלא שום סחבת וסחיטות הדדיות".
כ"תמורה" להכרה באותה זוגיות אזרחית, דורש הרב מלמד "לקבוע בחוק יסוד שליהודים במדינת ישראל יש מסגרת נישואין אחת, כפי ההלכה המקובלת בישראל מדורי דורות", וכן שהמדינה תפעל לחיזוק ערכי המשפחה, תחזק את מעמד בתי הדין ותחנך את תלמידי ישראל לשמור על המסורת בנושא זה.
"לא לגרום צער לשום אדם"
הכותב סבור כי מגמת הצעת חוק "ברית הזוגיות" היא "לבטל את היות המדינה 'יהודית דמוקרטית'", אך הוא מתנגד גם לתפיסה הדתית הקלאסית הדוגלת בהמשך המצב הקיים. "יחד עם עמדתנו שמדינת ישראל צריכה להיות בעלת אופי יהודי, איננו רוצים לגרום צער לשום אדם", הסביר, "איננו תובעים סמכות להתערב בחייו האישיים, עם מי לחיות ובאיזה צורה".
הוא הוסיף כי ערך החירות גובר על החובה הדתית, לכאורה, "להתנגד ולהפריע לכל צורת זוגיות שאינה כהלכה". לדבריו, "חובתנו התורנית והמוסרית לבקר צורות חיים שאינן ראויות לפי ההלכה והמוסר. אבל מתוך כבוד ואהבה לכל אדם, ומתוך הכרה בערך החירות, שמבוסס על הבחירה החופשית שנתן ה' לאדם, אנחנו צריכים להכיר בזכותם לבחור את צורת חייהם".
הרב מלמד טוען כי הן תומכי המונופול הדתי-אורתודוכסי והן מבקשי הנישואים האזרחיים יוצאים נשכרים מהפשרה שהציע. הראשונים – כי מעמד הנישואין כהלכה יתחזק על ידי הטמעתו כערך חיובי מרכזי, והאחרונים - בכך שהיחיד מקבל שוויון זכויות להגדיר את עצמו ואת חייו ולהיות מוכר על ידי המדינה.
בעיניי הרב מלמד יהיה בכך גם מבחן למניע האמיתי של הצד הליברלי: "אם הצעה זו תזכה לתמיכת הנציגות הדתית הפוליטית, כל מי שיבוא אחר כך להתלונן על סדר הנישואין והקידושין בישראל, מתוך טענת קיפוח אישי, יהיה ברור שכוונתו אחת - לפגוע במעמדה של מסורת ישראל במדינה, ולא לדאוג לרווחתו של איש".
לפנייה לכתב/ת 
הרב אליעזר מלמד
צילום: נסים לב
מומלצים
