כמה שעות הליכה בשבוע יפחיתו סיכון לשבץ?
שמים דגש על המהירות כשאתם יוצאים להליכה? מחקר חדש מגלה כי דווקא המרחק אותו אתם צועדים הוא החשוב במניעת שבץ מוחי. אז כמה תצטרכו ללכת כדי להפחית את הסיכון ב-66%?
עוד סיבה לקום מהכורסה - ולצאת להליכה: מחקר בריטי חדש מגלה כי הליכה יומית מפחיתה את הסיכון לשבץ מוחי. אך החידוש החשוב במחקר נמצא דווקא בנתון הבא: דווקא הליכה ארוכה, ולא מהירה, מפחיתה יותר את הסיכון. המחקר פורסם בגליון החדש של כתב העת Stroke.
להתמודד עם שבץ מוחי:
החוקרים אספו נתונים מ-3,500 גברים בריאים בגילאי 60 עד 80 מ-24 ערים בבריטניה. הגברים נשאלו כמה זמן הם הלכו מדי שבוע. החוקרים חילקו את הגברים לחמש קבוצות: בקבוצה הראשונה היו אלו שהלכו עד שלוש שעות בשבוע, בקבוצה השניה נכללו אלו שהלכו ארבע עד שבע שעות בשבוע, בקבוצה השלישית אלו שהלכו שמונה עד 14 שעות בשבוע, ברביעית 15 עד 21 שעות בשבוע, ובקבוצה האחרונה אלו שהלכו מעל 22 שעות שבועיות. 42% מהגברים הלכו 8 עד 14 שעות בשבוע, ו-9% הלכו מעל 22 שעות שבועיות.
במשך העשור בו בוצע המחקר הגברים שהלכו שמונה עד 14 שעות בשבוע הפחיתו את הסיכון לשבץ בכשליש, בהשוואה לגברים שהלכו שלוש שעות ומטה בשבוע. עבור הגברים שהלכו מעל 22 שעות בשבוע, צנח הסיכון לשבץ בכשני שלישים.
שיעור השבץ אצל גברים שהלכו פחות משלוש שעות בשבוע עמד על 80 לכל אלף גברים, בעוד שאצל אלה שהלכו שמונה עד 14 שעות עמד השיעור ללקות בשבץ על 55 לכל אלף גברים. הסיכון לשבץ נקשר למשך ההליכה, אולם לא נמצא כל קשר בין מהירות ההליכה לסיכון מופחת לשבץ.
"שבץ הוא סיבה מובילה למוות ונכות", אמרו החוקרים מהקולג' האוניברסיטאי בלונדון, "לפיכך קיימת חשיבות רבה למציאת כל דרך למנוע אותו, בעיקר בקרב אנשים מבוגרים הנמצאים בסיכון גבוה".
שבץ מוחי: משיתוק ועד מוות
כ-130 אלף אנשים בישראל לוקים מדי שנה בשבץ מוחי, גורם התמותה השלישי בשכיחותו בארץ עם כ-3,000 מקרי מוות בשנה. הסיכון ללקות בשבץ מוחי מכפיל עצמו בכל עשור מגיל 35 והלאה.
חסימה באחד מכלי הדם המובילים חמצן למוח למשך מספר שניות גורמת לנזק בלתי הפיך לרקמת המוח. נזק זה הוא השבץ המוחי (הקרוי גם "אירוע מוחי"), המתבטא במגוון רחב של תסמינים, משיתוק בחצי גוף ועד מוות במקרה של חסימה באזורים האחראים על פעילות הלב והנשימה.
רוב מקרי השבץ מתרחשים בשל קריש דם החוסם את זרימת הדם, ודימום תוך-מוחי מתרחש גם בשל קריש דם שנוצר במקום אחר בגוף ונסחף אל העורק המוחי. שבץ ייתכן גם במקרים של קריעת כלי הדם או נזק אחר מקומי.
נראה כי הסיבה השכיחה ביותר לשבץ מוחי היא טרשת העורקים, אתרוסקלרוזיס, כאשר מרבצי שומן מתבייתים על דפנות כלי הדם החלקים, גורמים להיתקעות של טסיות דם וליצירת פלאק. אם החסימה שיצר הפלאק מלאה, נחסמת גם זרימת הדם לאותו אזור ובתוך מספר שניות מתרחשים תהליכי מוות של תאי המוח. מערכת העצבים אינה מסוגלת ליצור מחדש תאי מוח, ולפיכך הנזק הוא כמעט תמיד בלתי הפיך.
