סרט במצרים: כך "נרפאתי" מהומוסקסואליות
"אסראר עאיליה" שצפוי לעלות לאקרנים במצרים מגולל את סיפורו של צעיר ערבי שגילה שהוא נמשך לגברים, אך "נרפא" מה"מחלה" בהמשך. על אף הפתרון שמציג כביכול הסרט ל"מחלה", הוא חווה קשיים צנזוריאליים במדינה הערבית
סוגיית ההומוסקסואליות בחברה הערבית עומדת בימים אלה בצומת דרכים בעקבות סרט מעורר מחלוקת שטרם עלה לאקרנים במצרים. הסרט, ששמו "אסראר עאיליה" (סודות משפחתיים בעברית), מגולל את סיפורו הטרגי של צעיר ערבי שמגלה את משיכתו לגברים. אולם הסרט, שעל אף שאינו מציג פתיחות רבה ביחס להומואים ועוסק בתהליך שהצעיר עובר עד שהוא "נרפא" מנטייתו המינית, נתקל בקשיים צנזוריאליים במדינה הערבית.
כתבות נוספות בחלון למזרח התיכון :
מהומות והרוגים: גירוש זרים ענקי בסעודיה
סעודיות: לנהוג - לא, לסמס בחופשיות - כן
לא כלות להשגה: כמה עולה רווקה בתימן?
גיבור הסרט, מוחמד מהראן, חווה חוויה מינית טראומטית בילדותו וזמן מה לאחר מכן מגלה את נטייתו המינית. עם זאת, גם אחרי שהוא כביכול הוא "התנער" מנטייתו אין זה מסייע לו להתקבל בחברה המצרית. הסרט, שמבוסס על סיפורים אמיתיים, עוסק גם באופן תמוה במועקה שחשים מי שמתנגדים להומוסקסואליות.
צפו בטריילר של הסרט:
אך הסרט, שעליו עמל הבמאי האני פווזי יחד עם צוות שחקניו, נתקל בימים האחרונים במכשול לא פשוט. ראש מנגנון הצנזורה הורה להפקת הסרט להוריד לא פחות מ-13 סצנות מהסרט שבהן יש רמיזות מיניות ו"עידוד" להומוסקסואליות. פווזי, המשמש גם כתסריטאי הופתע מהדרישה. "יצרתי את הסרט כדי לדבר על הנושאים המושתקים שהחברה מתייחסת אליהם כאילו הם לא שם", סיפר.
הוא טען כי כשהגיש את התסריט לגוף הצנזורה הרשמי עוד בתקופת כהונתו של נשיא מצרים המודח, מוחמד מורסי, הציג הארגון עמדה מתונה יותר. פווזי התבקש מהם לעשות מספר תיקונים בתסריט, ששידורם עלול היה לפגוע ברגשותיהם של חלקים רבים בציבור המצרי. אך כעת, בעידן שאחרי האחים המוסלמים, ראש הצנזורה החדש, אחמד עוואד, במאי בעצמו, החריף את הצנזורה על הסרט. במאי הסרט לא נותר חייב והאשים את עוואד בכך שהוא מטרפד את יציאת הסרט לאקרנים שהייתה אמורה לקרות בשבועות הקרובים.
לדבריו, "יש עמדה שרירותית כלפיי מצד האחראים על הצנזורה בייחוד שבסצנות שנדרשנו להוריד אין עירום". מבחינתו זו אינה המילה האחרונה. "אני מתכוון לפנות לוועדת התלונות ולהילחם על זכותי להציג את הסרט". עם זאת, נראה שגם במאי הסרט אינו מרגיש בנוח עם סוגיית ההומוסקסואליות. ציטוטים שלו שהופיעו בתקשורת הערבית מעלים כי הוא סבור שהסרט מציג פתרון לתופעת ההומוסקסואליות. ומשבחינתו, הומוסקסאליות מוגדרת כ"מחלה".
בעיתון אל-יום א-סאבע פרסמו כתבה נרחבת בנושא שבה נטען כי הטענות של הגוף
הצנזוריאלי מופרכות שכן לאורך היסטוריית הקולנוע במצרים היו סרטים שעסקו בהומוסקסואליות. אולם בשטח, המציאות קודרת יותר ביחס לקבלת הומואים בחברה המצרית ובעולם הערבי בכלל.
על פי סקר של מרכז המחקר האמריקני Pew ביוני האחרון שבדק את הנושא ברחבי העולם, במצרים שיעור הקבלה עומד על שלושה אחוזים בלבד. בהיעדר נתונים מדויקים, טענה בחודשים האחרונים הסקסולוגית הראשונה בעולם הערבי, היבה קוטוב, שמגישה תוכנית שבה היא מעניקה עצות בענייני מין בהסתמך על הקוראן, שבחברה המצרית יש בין 10-12 אחוזים בני אדם שעשויים להיות הומוסקסואליים. למרות זאת, עד היום אין גוף פוליטי במצרים המעודד מתן זכויות להומוסקסואליים וכמעט אין דיון ציבורי בנושא.
Read this article in English