פיטורים מדן ועד אילת: "יהיה יותר גרוע"

"אני חושב שרק ילך ויהיה יותר גרוע". מיכאל ברלין (51) מערד, נשוי ואב לבת 26, פוטר באחרונה מעבודתו במפעל "פלקסטרוניקס" באופקים. כמו ישראלים רבים שחוו הודעה על פיטורים, צריך כעת ברלין לאסוף את כוחותיו ולתהות כיצד ימשיך לנהל מעתה את חייו. "מערד אי אפשר להגיע לשום מקום", אומר המובטל הטרי.

מדינה בפיטורים - דיווחים נוספים ב-ynet:

30 סייעות יפוטרו בשדרות: "לאן הן יילכו?"

פיטורים אקספרס: שולחים עובדי קבלן הביתה  

בז"ן הפסיקה עבודת 1,000 עובדי קבלן

אלפי בני אדם מהדרום צפויים להצטרף למעגל המפוטרים. מפעלי "נגב טקסטיל" בשדרות ו"רותם אמפרט" בבאר שבע כבר החלו בהליכי פיטורים ופרישת עובדים, ובוועדי העובדים של קבוצת כי"ל (כימיקלים לישראל) כבר מתכוננים למלחמה נגד הליכי התייעלות צפויים.

מפעל "פלקסטרוניקס", שבו הועסק המהנדס ברלין, פיטר בשבועות האחרונים 50 מעובדיו. ברלין, שעבד במפעל במחלקת אבטחת איכות, החל את דרכו במקום לפני 21 שנה - 18 מתוכן תחת חברת "מוטורולה". כעת הוא יושב בבית חסר מעש. "אני קם ואין לי מה לעשות בבוקר", מספר ברלין, "אני עדיין בהלם. הייתה תחושה שהמפעל הולך להיסגר וגם אלה שעדיין עובדים במפעל - זה זמני".

50 עובדים מפוטרים. מפעל "פלקסטרוניקס" באופקים(צילום: הרצל יוסף)

 על הקשיים שעמם הוא מתמודד אמר ברלין כי "רואים שאין סיכוי למצוא עבודה במקצוע שלנו. אני גולש בכל האתרים למציאת עבודה, כל אתר נגיש. הסיכויים למצוא עבודה כמהנדס באתרים האלה הם קטנים. מערד אי אפשר להגיע לשום מקום, אין לי תקווה שיהיה יותר טוב".

ב"רותם אמפרט", חברת בת של קבוצת כי"ל, יפצחו כאמור בתוכנית התייעלות שתכלול גם פיטורים של כ-130 עובדים. בהנהלה אמרו שהתוכנית תכלול בין היתר הפחתות שכר וצמצום כוח אדם באמצעות פרישה מרצון של עשרות עובדים. יו"ר ועד העובדים, משה חדד, אמר כי "התחושות בקרב העובדים קשות מאוד. מדובר בחברה רווחית שתמיד אמרה שהעובדים הם המשאב האנושי הכי יקר לה".

על השינוי שחל כעת לטענתו בחברה והמאבק שבא בעקבותיו אומר חדד כי "מנסים עכשיו לשנות סדרי עולם. הודענו שלא ניתן יד לפיטורים. הם רוצים לפטר את העובדים הוותיקים שמקבלים שכר טוב. הם היו מעדיפים לשלוח אותם הביתה ולהביא צעירים שעולים להם שכר מינימום, ולא נסכים לזה".

עובדי ארבעה מפעלים של חברת כי"ל פתחו בשבוע שעבר בעיצומים בעקבות העננה שמרחפת על ראשיהם. לדברי חדד, "יש רוח רעה בכל החברות האלה". איציק בן ישי, יו"ר הוועד במפעל "פריקלאס", שגם אצלו מונחת חרב הפיטורים, אמר כי "יש לעובדים הרבה חששות. זה יכול להגיע לכל מפעל. ההנהלה רוצה להתייעל בכל מקום, אז אולי יחלו באיחודי מחלקות וקיצוצי שכר".

"הייתי פשוט בשוק"

גם באזור הצפון מנסים מפוטרים לארגן את חייהם מחדש. רוני מלכה (24) מקריית ביאליק, סטודנטית לגרפיקה וצילום בחיפה, עבדה שנתיים בחברת "אופיס דיפו" ושלשום קיבלה את ההודעה המצערת על סגירת החברה. אף על פי שרוני לא צריכה לפרנס משפחה, היא מימנה בכוחות עצמה את לימודיה ומחייתה. "אני לא יודעת מה יהיה עכשיו", היא אומרת. "אופיס דיפו היה המקום היחיד שקיבל אותי לעבודה למרות הלימודים. אני מאוד מודאגת".

הסניף שבו עבדה רוני בקריון נסגר כבר בחודש מאי. יחד עם עובדים נוספים היא עברה לעבוד בסניף ב"גרנד קניון" בחיפה. שלשום אחרי הצהריים הגיעה הבשורה הקשה. "הייתי ביום לימודים ואז המנהלת התקשרה ואמרה שבבית המשפט הוחלט על פשיטת רגל ושאמרו להם ללכת הביתה. הייתי פשוט בשוק. למרות שידענו שהמצב קשה, שמרנו על אופטימיות ולא האמנו שאפשר לסגור חברה כזו שהיא בינלאומית".

רוני הוסיפה: "זה מקום שביליתי בו שנתיים מהחיים שלי, שנתיים טובות עם אנשים טובים. חוויתי איתם את הסגירה של הסניף בקריון ואת המעבר. זה היה מקום עבודה שהיה כיף לקום ולבוא אליו בבוקר".

י', אף הוא תושב הקריות, עבד כמוכר אלקטרוניקה בסניף חוצות

המפרץ של הרשת. גם הוא, כסטודנט, בחר בעבודה בעיקר בזכות הגמישות במשמרות שאפשרה לו להמשיך את לימודיו בתחום הנדסת המכונות. "אחרי ששמעתי את החדשות התחלתי קצת לבדוק לגבי עבודה חדשה, ובכולם הדרישה היא לפחות שלוש משמרות בשבוע".

י' מספר כי שמע בחדשות על סגירת הרשת, ולמעשה איש לא הודיע לו על כך רשמית עד עכשיו. "ידענו מה המצב והייתה תחושה שהחרב מתהפכת מעל הראש. המשמרות צומצמו ופחות אנשים היו בכל משמרת, וגם הסחורה הלכה ונעלמה מהמדפים. בכל זאת התחושות לא פשוטות. תחושה מבאסת, בגלל האנשים שעבדת איתם וכל העובדים בחברה שעכשיו מובטלים. חבל גם על הרשת עצמה".