חבל ארץ ראשון בישראל יהיה עצמאי אנרגטית

בשורה ירוקה בלב המדבר: בתוך שנתיים יהיה חבל אילת-אילות בערבה הראשון בישראל שישיג עצמאות אנרגטית מבחינת כמות החשמל הסולארי שהוא ייצר. בחבל פועלים כיום תשעה שדות סולאריים המפיקים כ-60 מגהוואט חשמל בשנה - ביוטבתה, גרופית, אליפז ותמנע (בהם יש שדות של חברת שיכון ובינוי); בסמר ואילת (של חברת עברונה); ובקטורה ויהל (בהם ישנם תאים פוטו-וולטאים על גגות).

אנרגיה סולארית  - כתבות נוספות בנושא:

• לא רק נפט: מדינות המפרץ רוצות אנרגיה סולארית
• הגז הוא פתרון ביניים, יש לקדם אנרגיה מתחדשת / דעה
• חשמל נייד ורכב סולארי: הצצה לאנרגיה מתחדשת
  

בקיבוץ נאות סמדר חובר היום (ה') שדה סולארי לרשת החשמל, שיפיק 7 מגהוואט מאנרגיית השמש. חיבור השדה לחשמל התקיים במסגרת יום עיון מיוחד של פורום אילת-אילות לאנרגיות מתחדשות, שנערך היום.

שדה סולארי בקיבוץ קטורה(צילום: נועה מגר)

כמות החשמל הנצרכת מאילת ועד צומת סדום נאמדת בכ-120-140 מגהוואט ברגע נתון והשדות הללו מפיקים כיום כמחצית מכמות צריכת החשמל של חבל הארץ הדרומי במהלך שעות היום. אולם על פי מנהלת האנרגיה באילת-אילות, בשנתיים הקרובות יתווספו אליהם שדות סולאריים חדשים שיכניסו כ-100 מגהוואט נוספים של חשמל לרשת האזורית. פרויקטים אלו יקומו בקיבוץ קטורה (40 מגהוואט) ואיזור התעשיה תמנע (60 מגהוואט).

המדינה לא עומדת ביעד שהציבה לעצמה 

מחקרים רבים מראים כי "השמש הישראלית" חזקה יותר מאשר במקומות אחרים. במונחי אנרגיה סולארית, המשמעות של כך היא כי אפשר להפיק יותר חשמל פר קולט. למרות זאת, כשלי רגולציה ומונופול חברת החשמל מנעו עד כה את מימוש הפוטנציאל האדיר ורק אחוזים בודדים מהחשמל בישראל מיוצר בפועל תוך ניצול השמש והרוח. ישראל עדיין רחוקה מהיעד שהציבה לעצמה - הפקת 5% מסך החשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2016 ו-10% מהחשמל עד שנת 2020.

"בחבל אילת-אילות החלטנו להוכיח כהלכה את הפוטנציאל הסולארי העצום הקיים בישראל", מסבירה דורית בנט, מנכ"לית מנהלת האנרגיה. "ייצור החשמל הסולארי בהיקף המלא הנדרש לחבל יחסוך למדינת ישראל כסף וזיהום הנגרם מייצור אותו החשמל מדלקים מזהמים".

הבעיה המרכזית איתה מתמודדים כיום יצרני חשמל סולאריים רבים בעולם היא התלות של ייצור חשמל סולארי בשעות היום, שהרי בלילה אין יכולת לייצר חשמל מהשמש וגם בימים חמים מאוד יש צורך בגיבוי שישלים את הביקוש הגדול לחשמל (בשעות אחר הצהריים בקיץ למשל). חברת החשמל מפעילה באזור אילת-אילות שלוש טורבינות גז כגיבוי לשעות הלילה שמופעלות על ידי מזוט – דלק שגורם לזיהום אוויר רב והוצאה כספית ניכרת. כדי להתגבר על בעיה זו ולנצל באופן יעיל יותר את החשמל המיוצר מאנרגיית השמש, יש צורך בפתרונות אגירה.

פתרונות אלה כגון סוללות ומתקנים אחרים, יאפשרו בעתיד לאגור את החשמל למספר שעות ולהשתמש בו במועד מאוחר יותר. כך ניתן, בין היתר, לאגור חשמל שמיוצר בצהריים לשימוש בערב. היום מנסים בחבל אילות להתמודד עם בעיה זו במסגרת פורום ראשון בנושא, שבו יציגו מומחים מהעולם פתרונות שונים ויסבירו כיצד אגירה תשנה את משק החשמל העולמי.

"הבעיה המרכזית בהסתמכות על צריכת חשמל מאנרגיית השמש היא היעדר היכולת לייצרו בלילה", אומרת בנט. "החלטנו להתמודד עם הבעיה ולקדם במרכז הפיתוח הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות טכנולוגיות שיוכלו בעתיד לאגור ייצור עודף של חשמל סולארי ולעשות בו שימוש בלילה".

לוחות סולאריים בחניון קיבוץ יטבתה(צילום: יעקב וייס)

הפנייה שיוצאת ממארגני הכנס היא כלפי הממשלה וגורמים מחו"ל. "באזור אילת-אילות יש היום את הריכוז הגדול ביותר במזרח התיכון של מתקני אנרגיה סולארית וריכוז של יצרני אנרגיה סולארית הפועלים בכמה שיטות", אומרים המארגנים. "בחבל יש עיר גדולה כמו אילת וישובים נוספים סביבה עם צריכת חשמל באופי מסוים, וזה בדיוק המקום לעשות ניסוי בקנה מידה עולמי, להזמין את כל החברות בעולם שעוסקות בנושא אנרגיה סולארית, שיבדקו אם הטכנולוגיות שלהן עובדות. כל זה יביא משקיעים, טכנולוגיות מחו"ל וימריץ את כל העסק, כאשר המטרה הסופית היא שאם תהיה אגירה של חשמל והיא תהיה כלכלית, אז כל הנושא הסולארי יהיה כלכלי".

יש ארבע טכניקות שעליהם אנחנו מדברים. הראשון, לאגור חום, לשחרר אותו בלילה והחום מפעיל טורבינה, כאשר החום הוא ממקור סולארי; השני, לאגור חשמל בממירים לאורך זמן מוקצב; השלישי, לגור אוויר בלחץ ולשחרר בלילה, גם זה מפעיל טורבינות; הרביעי זו אופציית השאיבה האגורה. בלילה, כאשר החשמל זול, להעלות מים למאגר עליון, להפיל את המים ביום וזה נותן חשמל בשעות השיא.