הזמר הלאומי? לא כרגע: אייל גולן לאן
אחרי הסרת צו איסור הפרסום והחקירה המתנהלת, אבי שושן מנתח את כל האפשרויות לעתיד הקריירה של מי שהוכתר כ"זמר הלאומי": תוכניות טלוויזיה, ועדי עובדים ואירועים ממלכתיים כבר לא יהיו מנת חלקו, לפחות לא עכשיו, ובסדר הגודל שהורגל אליו. אבל זה לא אומר שאין לו סיכוי להתאושש
"מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" אמרו חכמנו בתלמוד, ונדמה שאין משפט שיתאר טוב יותר את מה שעובר בימים אלה על אייל גולן. מי שרני רהב, איש יחסי הציבור שלו, הכריז עליו כזמר הלאומי של ישראל ושהפך במחי מבזק חדשות אחד לאדם שמככב במדורי הפלילים בהקשרים קשים מאוד. השאלה הגדולה היא מה יקרה עכשיו לקריירה של גולן - ולפני שננסה לענות על הסוגיה המורכבת הזו נזכור כי טור זה נכתב בזמן שגולן בגדר חשוד בלבד.
נתחיל מהתרחיש הקשה ביותר לפיו גולן יועמד לדין, יורשע ואף יישב בכלא. במקרה זה, התשובה ברורה ועד כמה שקשה לומר, גם הקלה ביותר: הקריירה של גולן גמורה, ורק תקופה ארוכה אחרי שישלם את חובו לחברה וישתחרר, הוא יוכל אולי לנסות לעשות קאמבק. איטי, צנוע.
יש להניח שבמצב כזה, "הזמר הלאומי" כבר לא יוזמן להופיע ביום ההולדת של הנשיא מול שועי עולם. באירועים כאלה הוא יהיה פרסונה נון גרטה. השם שלו ניזוק, הוא מתחבר אוטומטית לפרשיה שהכותרת שלה היא ניצול מיני של קטינות, ואף אחד בעל מעמד לא ירשה לעצמו לחגוג או להצטלם בנוכחותו.
גם בגזרת ועדי העובדים יספוג גולן מכה אנושה: שוק ענק זה פונה לכלל העובדים - מבעלי מניות ועד אחרון הפועלים. לאירועים מסוג זה לרוב מזמינים אמן שנמצא בלב הקונצנזוס. לא מזרחי מדי, לא רוקיסט - משהו לייט, שכולם יוכלו להתחבר אליו ושאין מחלוקות לגביו. אם תרצו: ארץ ישראל היפה. בדיוק כמו שגולן נתפס עד לאחרונה. גם כאן הוא עלול לקבל כרטיס אדום.
לגבי שוק האירועים הפרטיים, כבר קשה יותר לנבא, אך עם זאת דבר אחד ברור: בחודשים הקרובים, גולן יספוג גם כאן מכה קשה - ודי להזכיר את קובי פרץ כדוגמה. לפני שלוש שנים שני הזמרים התחרו ראש בראש - ובשיא, פרץ אף הקדים את גולן ופתח לפניו שלוש פעמים את היכל נוקיה. הוא היה אחד הזמרים המצליחים בארץ עד שהתרחשו שתי פרשיות בסמיכות מפחידה: חקירת מס הכנסה, ופרשת "השלופים" שכמעט וגמרה לו את הקריירה - כשרק בחודשים האחרונים, אחרי שתיקה ארוכה, הוא מצליח להתאושש ממנה.
במקרה של גולן, ההאשמות לכאורה חמורות הרבה יותר. בעיקר מבחינה תדמיתית בקרב הקהל שלו, שמורכב ברובו מהורים ואנשי משפחה. הילדות האלו הן הבנות, האחיות והאחייניות של כל אחד, ואף אחד לא יכול לשאת את המחשבה שגבר בן 42 יבלה איתן, גם אם הוא חושב שהן בגיל חוקי משפטית - אבל אסור מוסרית.
נכון, ישנם בציבור הישראלי גם קולות שונים - כאלה שמסנגרים על גולן, שאומרים שאולי הנערות של היום נראות כמו נשים לכל דבר, שהן רוצות את זה בגלל אבק הכוכבים ואולי לשם כך אף שיקרו לגבי גילן. קולות אלו קיימים, אך נראה שהם עדיין לא עולים על הקולות שסולדים מהחשדות נגדו.
ולפני סיום, תרשו לי להמר על תרחיש אפשרי של האירועים הבאים: גולן ייצא למסע תקשורתי רחב, יאמר שלא היה לו מושג שזה מה שקורה בזמן שהוא משמח אנשים כשהוא על הבמה - ושהוא מתנער מכל דבר שקשור להאשמות אלו. אולי, כמו שדווח במהלך השבוע האחרון, יפנה כמה חצים אל אביו. במקביל הוא יגולל את סיפור חייו שיהפוך כעת לטרגי במיוחד, ויספר על הגירושים של הוריו כשהיה צעיר, על איך גדל אצל סבא וסבתא בזמן שאמו עבדה בשירות בתי הסוהר, ועל כך שבינו לבין אביו היה נתק ועל האב שמעולם לא שימ כדמות אב.
אותו אב שרק כשהצליח וזכה להתהילה, ביקש לחדש את הקשר, והוא - מתוך רחמים עליו ורצון באבא - סלח לו. אולי אפילו האמא תצא לסבב ראיונות בו תתוודה כיצד "נפלה בפח" של גבר כזה, ברחה ממנו וגידלה את בנה לבד. תסמכו על יועצי התקשורת שיהפכו את גולן לאוליבר טוויסט, כשבסוף עוד יעשו מזה סרט קולנוע סוחט דמעות.
בסופו של דבר, הקריירה של גולן תספוג מכה קשה וייקח לו זמן רב לשקם אותה. "זמר לאומי" הוא בטח לא יהיה יותר. מה שאני יכול להמליץ לו כעת זה לגזור על עצמו שתיקה ארוכה, להיעלם מעין הציבור ולא להוציא שירים חדשים, לאפשר לקהל להתגעגע אליו ולרצות לשמוע אותו שוב.
ומה הוא צריך לעשות בזמן הזה? להקליט את האלבום הכי טוב בקריירה שלו. כי בסופו של דבר גולן הוא זמר ענק, עם קול מרגש וכריזמה יוצאת דופן - ודווקא בזכות תכונות אלו שהסבו לו את ההצלחה הענקית הוא יוכל אולי, בניגוד להרבה אחרים, לחזור ולזכות באהבת הקהל.
