כנופיית האגרופנים: "בני הותקף כי הוא יהודי"
יהודים בניו-יורק בחרדה: כנופייה אנטישמית אחת לפחות מטילה את חתתה על תושבים בעלי חזות יהודית. חבריה - כולם ממוצא אפרו-אמריקאי - מחפשים יהודים המסתובבים לבדם. המטרה: להפיל את הקורבן במכת אגרוף מדויקת. אביו של נער בן 12 שהותקף: "ברור לי שמדובר באנטישמיות"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
מקרה התקיפה האחרון אירע, כך על פי כלי התקשורת במדינה, לפני שמונה ימים. הקורבן הפעם - נער בן 19, תלמיד ישיבה, שחטף אגרוף לפניו בעודו חוצה את הכביש ברחוב קינגסטון בשכונת קראון הייטס. אתר החדשות היהודי "ג'ואיש פרס" שדיווח על המקרה, כינה את התקיפה "פיגוע".
התפנית האנטישמיות
במשטרת ניו-יורק עוקבים בדאגה אחר רצף התקריות האנטישמיות המטריד. רוי קלי, מפקד משטרת ניו-יורק אומר לכלי תקשורת במדינה כי מאז אמצע ספטמבר נרשמו לא פחות משמונה תקריות אנטישמיות בשכונה, חלקן תוצר ישיר של מה שמכונה "משחק הנוקאאוט", שזוכה ככל הנראה לגרסה המקומית המכונה "נוקאאוט ליהודי".
הדיווח ברשת CBS
יחידת פשעי השנאה במשטרת ניו-יורק היא שמופקדת כיום על החקירה. השוטרים מקווים כי יצליחו לפענח לפחות את התקיפות שתועדו במצלמות באמצעות זיהוי חברי הכנופייה המופיעים בהן. בינתיים ללא תוצאות.
במסגרת "משחק הנוקאאוט" תוקפים צעירים שחורים אנשים ממוצא לא שחור (בעיקר לבנים), במטרה לשטח את הקורבן חסר האונים על הארץ, במכת אגרוף אחת. חלק מהתקיפות תועדו על ידי כנופיית התוקפים, לתשואות חבריה - ואת חלקן תיעדו מצלמות המוצבות ברחובות הערים. בברוקלין, כאמור, קיבל המשחק הגזעני והאלים מלכתחילה, תפנית אנטישמית של ממש.
אגרוף לילד חרדי בן 12
בשכונת מידווּד הותקפה אישה בת 78, ובתה משוכנעת כי היא מצטרפת לשמונת מקרי "הנוקאאוט" האחרים בברוקלין - נגד יהודים. היא חששה לדווח מחשש לפעולת תגמול ונקמה, אך לאחר שכנוע מצד פעילים בקהילה, הגישה תלונה. "אני רוצה שהמשטרה תעשה משהו נגד זה", אמרה לערוץ טלוויזיה מקומי. "המשטרה חייבת להתייחס לזה במלוא החומרה".
בראיון לרשת CBS האמריקנית, אמר חרדי מתושבי שכונת קראון-הייטס, שבנו בן ה-12 היה קורבן של אחת התקיפות הללו כי "ברור לי שמדובר באנטישמיות". הדובר בן ה-63 טוען כי בנו, שחזותו חרדית, עבר באחד מרחובות השכונה, הנחשב למעוזה של חסידות חב"ד.
"הוא חטף אגרוף אחד ישיר בכל הכוח - ישירות לצד פניו", מתאר האב, שהעדיף לשמור על עילום שמו.
"זה שיטח אותו על הקרקע". על פי הדיווח, הילד שנפל שמע את קולותיהם הצועקים של חמישה או שישה צעירים: "קולות שמחים, כמעט היסטריים, שצועקים: תפסנו אותו", מוסיף האב.
הרב יעקב ברמן, פעיל חברתי ותושב השכונה, ציין בפני כתב ה"ניו-יורק פוסט" כי הנער המותקף אחז בידיו מצלמה יקרה, אך לדבריו "דבר לא נלקח". ובכך מתחדד החשד כי מטרת התקיפה הייתה בעצם המכה. "הנערים האלה שיחקו במשחק ה'נוקאאוט ליהודי' אולי. הם הולכים ברחבי השכונה ומרביצים ליהודים".
לדברי הרב, בחודשיים האחרונים אירעו בשכונה מספר תקריות של גרפיטי אנטישמי. במקרה אחד צויר צלב קרס אדום על המדרכה, ותחתיו נכתבה המילה "טוב" באנגלית, בליווי סימן קריאה.
במשטרת ניו-יורק מודעים לכך שקורבנות התקיפה בברוקלין היו כולם - ללא יוצא מן הכלל - גברים בעלי חזות יהודית, אך על אף שיחידה לחקירת פשעי שנאה זומנה לחקור את התקריות הללו, מפקד משטרת ניו-יורק, קלי, טוען, לפי אתר Gothamist כי "עדיין מוקדם לדעת האם הרקע הוא אכן אנטישמי". לדבריו, "מאחר וכמה מהתקריות מבוססות על תיאורים של קהל בגודל משתנה, קשה לדעת אם אכן מדובר בדפוס".
מוטציה של משחק אלים אחר
בעקבות גל התקריות מביעים תושביה היהודיים של השכונה חשש להסתובב בבטחה ברחובות, וחושבים כי מעט מאוד נעשה בטיפול בתקריות אלו. לתושבי ברוקלין יש סיבה טובה לדאגה. השכונה היהודית-שחורה סבלה במשך שנים ממספר גבוה של תקריות אלימות כנגד תושביה היהודים, שחלקם אף הסתיימו ברצח. הגל המפורסם ביותר אירע בשנת 91, אז היו בשכונה מהומות לאחר שילד אפרו-אמריקני נהרג בתאונת דרכים, כשהנהג היה חסיד חב"ד המתגורר בשכונה.
"משחק הנוקאאוט" מוכר כבר מספר שנים, כאשר צעירים שחורים תוקפים עוברי אורח תמימים ברחובות הערים. לדברי ה"ניו-יורק פוסט", בחלק מן המקרים התקיפה הסתיימה בפגיעה חמורה ואף במוות. לדברי העיתון התקיפות נמשכות מזה מספר שנים ברחבי ארצות הברית, ומכונות לעיתים גם "צֵיד דובי קוטב", שכן קורבנות התקיפה הם בעיקר לבנים או אסייתים.
התקפות אלו כבר תועדו ברחבי ארצות הברית, במדינות כמו אילינוי, מסצ'וסטס וויסקונסין. מי שזכתה בתואר הלא מחמיא כעיר עם המספר הגבוה ביותר של תקריות "נוקאאוט" היא סנט לואיס שבמדינת מיזורי.
אך לא רק בארצות הברית "משחקים" בנוקאאוט. ברשת תועד מקרה שהתרחש בלונדון, שם תקף צעיר שחור במסגרת בחורה ברחוב במכת אגרוף אחת. ברשת נשמעות ביקורות על כך שהתקיפות זוכות ליחס סלחני באמצעי התקשורת, על אף שמדובר באקט אלים ומסוכן ביותר, ולעיתים התקשורת אף נוטה להתעלם מהפן הגזעני שבהן, ולהצניע אותו במסגרת הדיווח.
לפנייה לכתב/ת 
