המרכיב הסודי: איך מגדלים ילד עם ביטחון עצמי?
הוא יפה וחכם ואתם לא מפסיקים לומר לו כמה שאתם אוהבים אותו וחושבים שהוא פשוט מושלם - אבל הוא רואה אך ורק את הפגמים שקיימים בו. כולנו רוצים לגדל ילדים מלאי ביטחון עצמי, אבל איך בדיוק עושים זאת? כתבה ראשונה בסדרת כתבות חדשה
תשאלו כל הורה איזו תכונה היה רוצה להעניק לילדיו ובמרבית המקרים תגלו שהתשובה (גם שלכם) היא בטחון עצמי גבוה. כמעט קונצנזוס. לכולנו ברור שבטחון עצמי גבוה היא תכונה חשובה לחיים, אבל מהי באמת אותה תכונה אחריה אנחנו מחפשים?
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>
כמעט מתבקש לחשוב שילד שמצליח הוא בהכרח ילד עם ביטחון. אך האם זה אכן כך? זה בודאי יהיה נכון אצל חלק מהילדים, אך די בקלות נוכל למצוא אחרים שמצליחים פשוט בשל העובדה שהם חרדים מכישלון או כאלה שפשוט בוחרים במשחקים או מסלולים שבהם הם בטוחים בהצלחתם. האם ילדים חכמים, מוכשרים ויפים הם בהכרח ילדים עם יותר בטחון עצמי? ואם כן, איך ניתן להסביר את תחושתם של כל כך הרבה ילדים יפים, חברותיים ומוכשרים שסובלים מדימוי עצמי ובטחון עצמי נמוכים?
עוד על ביטחון עצמי בערוץ הורים :
מילה טובה: המחמאות שמגבירות ביטחון עצמי
להעצים את הביטחון העצמי של הילד ב-10 צעדים
כהורים שמתבוננים באותם ילדים אנחנו מוצאים את עצמנו חסרי אונים. אנחנו לא מבינים איך זה ייתכן שהילדים המוכשרים והמוצלחים שלנו לא רואים עד כמה הם מדהימים. הרי יש להם לעתים חברים שיכולים להיות (במבט אובייקטיבי לחלוטין, כמובן) פחות מוכשרים ופחות יפים, ועדיין נראה שהם מסתובבים להם במין בטחון עצמי מרגיז ובתחושה שהעולם שייך להם. משהו כאן לא מסתדר. אבל רק לכאורה.
מה זה בדיוק ביטחון עצמי?
ביטחון עצמי אינו היכולת להצליח, כי אם היכולת להתמודד עם כשלון או קושי. כפי שכבר ודאי למדתם ממרום גילכם, המהמורות שבדרך הן חלק בלתי נפרד מהמסע וילדכם, אם תרצו ואם לא, יעמדו מול אתגרים, דילמות, קשיים וכישלונות. ההבדל היחיד יהיה איך יבחרו להתמודד איתם. לתפקיד ההורי יש פנים רבות ואחריות עצומה. כהורים יש ביכולתנו ללמד, לכוון, ללוות ולהעניק לילדנו כלים רבים ומשמעותיים, שישרתו אותם במסע שלהם בחיים. זה יהיה מסע עשיר ומלא בהצלחות, כמו גם כישלונות.
ילדים עם בטחון עצמי הם אלו שייהנו מההצלחות אבל לא ייבהלו מהכישלונות. הם ינסו ויתנסו שוב ושוב מבלי לדעת את התוצאה ויידעו להתמודד עם תסכול וחוסר אונים, ולא ייתנו להם לנהל אותם. הם ילכו בדרך שלהם מתוך בחירה אמיתית, ולא רק כי זו הדרך הקלה ביותר. ילדים אלה לא יפחדו מהחיים ויידעו להתמודד עם המציאות שתיקרה בדרכם. הם יידעו ביתר קלות לקבל אותה כפי שהיא, ולא לחפש אשמים כשהדברים לא מסתדרים להם כפי שקיוו. הם לא יצפו שהעולם יתאים את עצמו אליהם, אלא יידעו להתאים את עצמם לעולם.
אין ספק שביטחון עצמי גבוה מפחית באופן משמעותי את הפחדים והחרדות. זווית ההסתכלות משתנה ובמקום שנהיה עסוקים במחשבות סביב החשש שהפחדים יתממשו, אנחנו יכולים להישען על הידיעה הפנימית שנדע שגם אם זה יקרה - נדע להתמודד.
ואיך אדע אם לילד שלי יש?
כדי לדעת האם יש לילדיכם ביטחון עצמי גבוה אתם צריכים לשאול את עצמכם איך הם (וגם איך אתם) מגיבים כשהם מפסידים או נכשלים. חשבו כמה מאמץ אתם, כהורים, משקיעים על מנת שלא יחוו את תוצאות אי ההצלחה שלהם וכמה אתם מגוננים עליהם (ובעיקר על עצמכם) - "הוא נורא רגיש"; "הוא צעיר מדי"; "הוא לא יעמוד בזה" הם רק חלק מהתירוצים שאנחנו נותנים להם ולנו ובכך מונעים מהם התמודדות. חשבו עד כמה באמת אתם סומכים עליהם שיצליחו להתמודד.
ילד עם בטחון עצמי הוא ילד שלא נבהל מכישלונות ואי הצלחות, שלא מפחד להתנסות כי הוא לא מפחד להיכשל. הוא מתנסה ומנסה שוב. הוא עסוק ונהנה מהחוויה עצמה ומהתהליך - והרבה פחות בתוצאה ובניצחון. הוא מודע לכוחותיו, יכולותיו וייחודו ואי הצלחה כזו או אחרת אינה מערערת את הערך העצמי שלו.
שלא נטעה, אף ילד, או מבוגר לצורך העניין, לא נהנה להפסיד או להיכשל. ההבדל בין ילדים עם בטחון עצמי לאלה שחסרים בו תהיה ההתמודדות עם המצב והיכולת להמשיך הלאה. האם הכישלון מהווה עבורם פגיעה בערך העצמי, ומשם נגזרות התנהגויות נמנעות כאלה או אחרות או האם ניתן להתבונן בכשלון, לשפר ולנסות שוב.
אז איך מלמדים ילד התמודד נכון עם הכישלון?
לא נבהלים
קושי ומשבר הם חלק מהדרך. אל תסיחו את דעתם ואל תנסו לפתור עבורם את הקושי, ובעיקר אל תשכנעו אותם שכולם טועים - רק הם לא. למדו אותם להתמודד עם המציאות כפי שהיא, גם אם היא לא נעימה.
אפשרו דיאלוג שמאפשר למידה
החוויה של אי ההצלחה או הכישלון מאפשרת למידה. כישלון לא חייב להסתיים במפח נפש אם למדנו ממנו משהו והתפתחנו.
שימו דגש על התהליך ולא על התוצאה
אנחנו בעידן שבו הכל נמדד בציונים או באחוזים. תנו משמעות ומקום למאמץ שהושקע, להשתדלות וליכולת ההתמדה והנכונות.
הימנעו מהטפות ונאומים
משפטים כמו "למה אתה לא.." אין בהם תועלת. הבינו שהילד עושה כמיטב יכולתו הקוגניטיבית והריגשית.
הוו מודל עבור הילדים
הראו להם מודל נכון להתנסויות והתמודדות עם כשלונות. זו הלמידה הטובה ביותר.
שיקוף ועידוד של היכולות, הכוחות והחוזקות של הילד
הראו לילד על סמך נסיון העבר את הכוח והאומץ שהוא הפגין באירוע ספיציפי כזה או אחר ("זוכר בפעם שעברה שהפסדת במשחק?"). אם תהיו ספיציפיים הוא יוכל להאמין שהכוחות האלו קיימים אצלו ולהישען עליהם.
אהבו אותם גם כשהם לא מנסים ולא מצליחים
זו, כמובן, העצה הטובה ביותר - תמיד.
הכותבת היא יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים במכון אדלר
לפנייה לכתב/ת 
