אם נשאל ישראלי, גם כזה החי בארה"ב 20, 30 או 40 שנה, איך הוא מגדיר את עצמו, הוא יגיד שהוא קודם כל ישראלי ורק אחר כך אמריקאי. גם אם הוא מאוד אמריקאי באורח חייו, במנטליות שלו, גם אם השפה העברית שלו מטובלת בביטויים אמריקאים והוא אפילו לא שומר ממש על אורח חיים יהודי: אוכל חמץ בפסח והולך למסעדות ביום כיפור. הזהות הישראלית מאוד מושרשת וחזקה אצל רוב הישראלים החיים כאן, והנאמנות לישראל תמיד תעמוד לפני הנאמנות למדינה בה בחרו לחיות.

הדבר שונה בקרב יהודים החיים בארה"ב. מכון הרטמן - מרכז למחקר, הגות וחינוך המתמקד באתגרי השיח הישראלי והיהודי - שבראשו עומד הרב ד"ר דניאל הרטמן, מודאג מאוד מהתרחקותם של היהודים האמריקאים מישראל. "בשנים האחרונות אנו נתקלים ביותר ויותר יהודים שאינם בטוחים עוד במקומה ובחשיבותה של ישראל בחייהם", אומר הרטמן, "מאז הקמת המדינה ועד שיא פריחתה, מיד אחר 1967, היתה יהדות העולם מאוחדת בתמיכתה בישראל. מציאות זו הסתיימה. שורה של חוקים אנטי דמוקרטיים כגון חוק החרם, מעמיקים עוד יותר את תחושת הריחוק של יהודים אמריקאיים מישראל. בזהותם, הם קודם כל אמריקאים ורק לאחר מכן יהודים".

לאור כל זאת, פועל מכון הרטמן בשנתיים האחרונות ליצור דיאלוג בין ישראל ליהדות אמריקה. "הפרוייקט קם מתוך תחושה שיחסי מדינת ישראל עם יהדות העולם הגיעו לפרשת דרכים", אומר הרטמן, "ואנו מנסים לשנות את זה דרך הכשרת חוקרים, מנהלים, מחנכים ורבנים מישראל והתפוצות. אני מגיע ללוס אנג'לס כמה פעמים בשנה, להרצאות ולגיוס כספים".

"מכשירים מחנכים, רבנים ומנהיגים שונים שיעבירו את המסר הלאה". הרב הרטמן

הרב ד"ר הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן בירושלים ומנהל פרוייקט Engaging Israel. אביו הקים את המכון בשנת 1971, כמרכז חינוכי שלאחריו נפתח לידו בית ספר. הרטמן האב היה מבכירי ההוגים של האורתודוקסיה המודרנית המתונה. למרות תפיסתו הליברלית של המכון, הוא לא מגדיר עצמו כמוסד רפורמי או קונסרבטיבי וגם לא אורתודוקסי. פרוייקט קירוב יהדות אמריקה בחזרה לישראל, הוא משהו שהרטמן גאה בובמיוחד. בביקורו האחרון בלוס אנג'לס, תפסתי את הרב-ד"ר לראיון מרתק, מאיר עיניים ודי מדאיג.

מיהו קהל היעד שלך בעיקר? יהודים אמריקאים? ואיך אתה משווק את ישראל לאמריקאים היהודים?

"יש לנו גם תוכניות של מנהיגות לנוצרים, מוסלמים, רבנים, מחנכים, כל מיני קבוצות וקהילות שונות, אבל בהחלט, רוב הפעילות שלנו היא היהדות האמריקאית. אחד האתגרים הוא איך אנו עוזרים ליצירת מנהיגות יהודית שתתמוך בשיח יהודי עמוק ופתוח. בעבר ליהודי לא היתה כל בחירה. היום אין לנו את הלוקסוס הזה. אם לא ניצור תוצר מצוין שיפנה לתפיסות עולם שונות, היהודים יצביעו ברגליים. זה קורה גם במדינת ישראל.

"ברור לנו שיהודים צריכים לתמוך במדינת ישראל, אבל אנחנו יודעים שזה לא תמיד כך. הצורה בה אנחנו משווקים את ישראל לא מרגשת אנשים. יש כאלו שחושבים שחשוב לתמוך במדינת ישראל כי היא רשת ביטחון לעם היהודי נגד אנטישמיות, אבל יהודי צפון אמריקה לא מרגישים שהם בסכנה, הם לא מרגישים בחו"ל, הם מרגישים בבית. להגיד להם 'תתמכו בישראל כי היא תציל אתכם מהפוגרום הבא' זה לא רלוונטי, זה לא מדבר אליהם. אז עכשיו אנו משדרים שישראל בסכנה והגיבורים הגדולים הם היהודים האמריקאים שיכולים להציל אותה. כשאני נוסע לאיפ"אק אני מרגיש שאני כמו בסיירת מטכ"ל, נוסע לאנטבה ומסביר שיהדות אמריקה צריכה להציל את היהודים בישראל".

אנשים מעוניינים להקשיב?

"התוכנית מאוד מצליחה. יש לנו כ-400 בתי ספר בהם אנחנו מנסים ליצור שיח אחר. אנחנו מכשירים מחנכים, רבנים ומנהיגים שונים שיעבירו את המסר הלאה. רוב האנשים מבינים שמשהו שבור ויודעים שהמצב הנוכחי לא עובד".

ממה שאני רואה, דווקא היהודים האמריקאים מאוד תומכים בישראל ותורמים לה הרבה כספים.

"יש אכן קבוצה קטנה של יהודים שחושבים שצריך לתמוך בישראל כי הם צריכים את עוגן ההצלה הזה. לדעת שישראל שם בשבילם על כל צרה שלא תבוא. אבל רובם לא. אנחנו לא יכולים להגיד ליהודים החיים כאן: תתמכו בישראל כי היא תציל אתכם מהפוגרום הבא, זה לא מדבר אליהם. זהו שיווק בינוני של הארץ, אז עכשיו אנו משווקים שישראל בסכנה והם מקשיבים".

אני מעריכה שרוב האנשים שמגיעים להרצאות האלו ושאיכפת להם, הם הדור המבוגר יותר.

"זה תמיד כך. צעירים לא מגיעים להרצאות, החתך הוא מגיל 40-50 ומעלה. לכן, יש לנו פעילויות אחרות ברחבי ארה"ב, אנו מביאים רבנים שידברו עם הקבוצות הצעירות ויצרו אתם שיח שיעניין אותם וזה עובד יפה".

קראתי לאחרונה כי הסקר שהצביע על התרחקות יהדות הגולה מישראל, עורר תחושת שמחה לאיד אצל הישראלים בארץ. איך אתה מסביר את זה?

"באופן פרדוקסלי, למרות שנראה שלכאורה הסקר מראה על התרחקות יהדות הגולה מישראל, הרי שהוא למעשה מצביע דווקא על תופעה הפוכה: ביטוי היהדות בגולה כפי שמצטיירת בסקר, מזכיר יותר את מה שקורה בקרב הישראלים החילוניים, פחות באמצעות ריטואליים דתיים ויותר בעלי מאפיינים תרבותיים. כלומר, יש פה תהליך של התקרבות ולא של התרחקות. תחושת השמחה לאיד מול ההתבוללות אולי לא הגיונית, אבל היא קיימת. זה כביכול מוכיח לישראלים שאין קיום ליהודים מחוץ לגבולות הארץ. זה מחזק בעיניהם את החזון הציוני. גם האורתודוקסיה רואה בסקר מעין ניצחון של הזרם שלה על פני זרמים אחרים. הם מרגישים שמי שאינו שומר על היהדות שלנו ואינו אורתודוקסי, סופו להתבולל. אבל האמת היא שהסקר דווקא מוכיח שאין כמעט תנודתיות מזרם לזרם. הפיתרון הוא לא דתי או פוליטי".

אז מה הפיתרון, איך אפשר לקרב את היהודים האמריקאים שהולכים לאיבוד, שמתבוללים, שמתרחקים מישראל?

"אין שום פיתרון קל, צריך פיתרון רב מהלכתי שמחבר בין תוכניות לילדים, מחנות קיץ, בתי ספר יהודים, נסיעות לארץ, פעילויות בקהילה. אין זבנג וגמרנו, זו פנטזיה. הדור הצעיר הוא כבר כזה שלא רק מתחתן עם לא יהודים, הוא אפילו לא מסתכל על זה כהתבוללות. רוב היהודים בצפון אמריקה נולדו להורה יהודי אחד. יש אלפי נכדים יהודים לסבא וסבתא שאינם יהודים. אז איך אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה? איך אנו מביאים אותם להתקשר למדינת ישראל? דרך חינוך, וכמה שיותר מוקדם".

מה אתה חושב על תוכניות כמו 'תגלית', ששולחת צעירים יהודיים לעשרה ימים לארץ? היא מצליחה לקרב בין הצעירים לישראל?

"אני חושב ש'תגלית' היא תוכנית פנטסטית שפותחת דלת, אבל אין שום דבר שקורה בעשרה ימים שיכול לשנות באמת דברים. זו תוכנית פנטסטית שיוצרת קשר עם דור שלם של יהודים שאף אחד לא מגיע אליהם. השאלה היא, מה אנחנו עושים איתם אחרי זה. מי שחושב שמספיק לקחת אותם לישראל לעשרה ימים ועשינו את שלנו, טועה. כשמישהו מבטיח לך לשנות את עולמך בעשרה ימים, אל תאמין. אנחנו יודעים שאלה נסעו לבקר בארץ פתוחים לשיחה. ישראל נמצאת על הרדאר שלהם. ועכשיו מה? נכון לעכשיו, לא עושים עם הצעירים האלה שום דבר. אנחנו רואים שככל שהגיל צעיר יותר, כך עולה מספר נישואי התערובת. כלומר אותו דור שטס לארץ במסגרת 'תגלית', הוא זה שבו יש את אחוז ההתבוללות הגבוה ביותר, צעירים בין הגילאים 20-30. אף אחד לא אוהב לדבר על זה כמובן, כי מדובר ב'תגלית' וזה קודם הקודשים".

צילום: Photos.com

דווקא בקרב הישראלים, יש תמיד תחושה שהם יותר מחוסנים מהתבוללות מאשר האמריקאים היהודים, מאחר וילדיהם גדלים כישראלים והם יותר קשורים לישראל.

"ולמעשה, ההיפך הוא הנכון. אחוז הישראלים המתבוללים גבוה יותר מהאמריקאים. ישראלים שמתעקשים לדבר עם ילדיהם רק עברית בבית ולהיות חברים בארגונים יהודים וחושבים שזה מה שיגן עליהם מהתבוללות, טועים טעות קשה. זה שההורים שלהם חברים בבני ברית, זה לא מה שיחזק את זהותו היהודית והקשר של הילד עם ישראל".

איך אתה מסביר את זה?

"רוב הישראלים הגיעו לכאן לפני שנת 2000, הם היו חילוניים שעזבו את הארץ בזמן שבארץ היו שני זרמים עיקרים: דתיים וחילוניים. כשהגיעו לכאן הם גילו שיש זרם נוסף ביהדות: יהדות רפורמית, אבל הם לא התחברו אליה, הם לא ראו ברפורמים יהודים רציניים. ומאחר והם גם לא התחברו ליהדות האורתודוקסית, הם נשארו בחוץ, ללא מסגרת. לא השקיעו בשייכות לקהילה ולא בחינוך יהודי והאמינו שמספיק שהם חיים בחברה ישראלית כדי שיישארו ישראלים. כשאתה חושב שאתה מחוסן, אתה לא נזהר ולא משתמש באמצעי מניעה. הם חשבו שמספיק שהם מדברים עברית בבית והם ישראלים. ובמבחן הזמן זה לא עבד, הם התרחקו בהדרגה מהיהדות שלהם, לא התערו בחברה האמריקאית-יהודית כי לא הרגישו שייכים אליה ובסופו של דבר התחתנו עם לא יהודים. בארץ, הם לא היו צריכים לקחת שום אחריות על הדת שלהם, כי המדינה סיפקה להם את לימודי היהדות בבית הספר וכל השאר. היהדות הישראלית מחוץ למדינת ישראל, היא מאוד רדודה. היא יהדות שאומרת: 'אני לא דתי, אבל גם לא רפורמי', ובאיזשהו שלב הם מאבדים לגמרי את הקשר ליהדות והדרך להתבוללות מאוד קצרה".

יקר מאוד להיות יהודי כאן. אם אתה רוצה לשמור על היהדות של הילדים שלך, אתה צריך לשלוח אותם לבית ספר יהודי פרטי, אתה צריך להיות חבר בבית כנסת, הכל עולה המון כסף.

"זה נכון. יצרנו קהילה יהודית בה אתה צריך להרוויח 400 אלף דולר בשנה כדי לאפשר חינוך יהודי לילדים שלך. במשך זמן רב המעמד הכלכלי של ישראלים שהיגרו לכאן היה נמוך מזה של היהודים האמריקאים. אם בתי הספר היהודים היו עולים 5,000 דולר לשנה, אפשר היה לחיות עם זה, אבל הם מאוד מאוד יקרים. אם אפשר היה לסבסד את בתי הספר, להעניק מלגות וכו', זה היה עוזר מאוד".

אז איך נראה עתידם של יהודי צפון קליפורניה וילדיהם? הרטמן מתעקש לשמור על אופטימיות. "כדי להיות מחנך טוב, אתה צריך להיות אופטימי. אם אתה לא חושב שאתה יכול לשנות את העולם, אתה לא במקום הנכון. יש פה אתגרים והזדמנויות ואם נהיה חכמים, נדע לנצל את האתגרים האלו. אני תמיד מחפש דרכים לקרב יהודים אמריקאים לישראל וליהדות, ואני חושב שהם מעוניינים בשיח הזה, אז אני די אופטימי".

פרויקט  iEngage בין מדינת ישראל ליהודי העולם