מדענים ושרים: לחתום על ההסכם עם אירופה

אחרי המבוי הסתום שאליו הגיעו ישראל והאיחוד האירופי בנוגע לתוכנית המחקר היוקרתית "הורייזן 2020", בגלל סעיף המתנה את ביצוע המחקר בתוך הקו הירוק, קוראים מדענים בעלי שם למצוא פתרון ולחתום בהקדם על ההסכם שבמסגרתו אמורה לקבל ישראל חצי מיליארד אירו. זוכה פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן, אמר היום (ג') ל-ynet כי "השותפות עם האיחוד האירופי בהווה ובעתיד חיונית ביותר למדע בישראל ואנחנו לא יכולים להפריז בחשיבותה".  

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

• ישראל תקפה את אשטון - וכעת תלויה בה
• היועמ"ש של הכנסת על חוק המסתננים: מידתי ומאוזן
• אזהרה לישראל: "אל תחתרו תחת ההסכם"
  

בינתיים, שרת המשפטים ציפי לבני ושר הכלכלה נפתלי בנט קיימו אחר הצהריים שיחת ועידה ארוכה עם נציגי האיחוד האירופי כדי להגיע לפשרה בנוגע למחלוקת. מדובר בפרויקט ענק שתקציבו הוא 70 מיליארד אירו לשבע שנים. על רקע זה מתחילים להישמע קולות של ביקורת מתוך הממשלה ומחוצה לה על "העץ הגבוה" שממנו צריך לרדת.

דן שכטמן. "אנחנו צריכים את ההסכם הזה"(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

פרופ' שכטמן מהווה את אחד הבולטים בין הקולות הללו: "אנחנו חלק מהקהילה האירופית ואנחנו מתקשרים עם מדענים מכל ארצות אירופה. בנוסף, ישנו האספקט הכלכלי. ישראל משקיעה מיליארד אירו ומקבלת מיליארד וחצי. כל איש עסקים שהייתי מציע לו דיל כזה היה קופץ על המציאה. אם מיליארד האירו שישראל נותנת יהיו בידי הממשלה, מי ערב שהיא תוציא את זה על מדע? היא יכולה להוציא על עובדי הנמל, על פנסיה, וההפסד יהיה גדול יותר".

שכטמן גם אומר שאין לראות בהתגמשות "כניעה". לדבריו, "בתוקף הנסיבות כדאי לחתום על ההסכם, ובעתיד ננסה לקבל תנאים יותר טובים

שמתאימים יותר לעמדת ממשלת ישראל. על החוזה הזה אנו צריכים לחתום בכל מצב. אני לא רוצה להיכנס לדיון הפוליטי, אבל כמדען אני אומר לממשלת ישראל: אנו צריכים את ההסכם הזה ועשי כמיטב יכולתך כדי לחתום עליו".

נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים, פרופ' רות ארנון, מצטרפת לדברים: "ההסכם חיוני מאין כמותו לעתיד המדע בישראל, ואי חתימה עליו תהיה מחדל בלתי הפיך והרה אסון למדע הישראלי בפרט ולמדינה בכלל".

גם נשיא האגודה הישראלית לכימיה, פרופ' אהוד קינן, סבור שעל ישראל לחתום על ההסכם: "המחקרים במדינת ישראל ממומנים על ידי ארבע קרנות: של האיחוד האירופי, הקרן הלאומית למדע שהיא שלנו, ושתי קרנות דו לאומיות - אחת עם ארה"ב ואחת עם גרמניה. בשתי הקרנות הללו חתומה ישראל על סעיף דומה שלפיו לא ימומנו מחקרים מחוץ לגבולות 67. אז על מה הם קופצים? מנסים להקריב את המדע הישראלי לטובת אינטרסים פוליטיים. אנחנו צריכים את האיחוד הרבה משהוא צריך אותנו".

מנסים להקריב את המדע. פרופ' אהוד קינן (צילום: עידו ארז )

מי שמתנגד לכניסה בכל מחיר להסכם עם האיחוד הוא ראש רשות המחקר בבר אילן, ד"ר אלי אבן, המכהן בחודשיים האחרונים כחבר בוועדה המייעצת להשקעות במחקר ופיתוח באיחוד. "האיחוד לא רוצה לפגוע במדינת ישראל באמצעות המחקר, אלא מנסה לאלץ אותה להתקדם במו"מ עם הפלסטינים. הוא משתמש במחקר והפיתוח באקדמיה בישראל כדי לנקוט עמדה פוליטית", הוא אומר. "הם יכולים להטיל הגבלות על מוסד אקדמי מעבר לקו הירוק, הם יכולים למנוע תקציב ממדען שלומד באוניברסיטת תל אביב אבל גר באפרת, ועוד ועוד".

שר בממשלה: למה הגענו לכאן?

כאמור, לבני ובנט כבר החלו במגעים ישירים עם האיחוד על מנת להציל ההסכם ולאפשר לישראל להצטרף לתוכנית. ביקורת נשמעת מתוך הממשלה על הסיבה לפיצוץ ההסכם. אחד השרים אמר כי מדובר בסעיף שניתן היה להתעלם ממנו. הסעיף כולל הצהרה של האיחוד שלפיו הוא שומר לעצמו הזכות לפעול על פי קווי המתאר של החלטת ההחרמה של ההתנחלויות.

סעיף דומה קיים גם בהסכם עם ארגון המדינות המפותחות (OECD) והוא לא מנע מישראל להצטרף.

נתניהו כינס אמש דיון חירום שבו התנגדו השר אביגדור ליברמן וסגנו זאב אלקין (שניהל את המשא ומתן עם האירופים) למה שהוגדר "כניעה מול האיחוד". ראש הממשלה מינה את לבני לנהל את המגעים ולפתור המשבר, ושר הכלכלה הצטרף אליה חרף התנגדותו לחלק מהסעיפים בהסכם. "זו תוכנית שישראל מרוויחה ממנה המון יותר מכל מדינה אחרת. אסור שלא נהיה שם", אמר הערב גורם מדיני.

בהכנת הידיעה השתתף איתי בלומנטל