בשל מצוקה כלכלית: 20% מוותרים על אוכל
דו"ח של מרכז טאוב מגלה עד כמה חמור המצב של המעמד הנמוך בישראל וגם של אלה המשתייכים למעמד הביניים. על פי המחקר, 35% מוותרים על חימום או קירור דירתם בגלל מצבם הכספי, ורבים מוותרים על שירותי רפואה וקניית תרופות. "הכסף וגם האוויר נגמר", מספרת אם חד-הורית
מחקר חדש משרטט תמונת מצב מדאיגה של שכבות רחבות בחברה הישראלית: על פי המחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות בישראל שמתפרסם הבוקר (יום ד'), 35% מהישראלים הגיעו למצב של מצוקה חומרית. בשל מצבם הכספי, הם מוותרים על חימום או קירור הדירה.
עוד כתבות בערוץ החדשות של ynet:
שכירות כרונית: נשואים עם ילדים - ודירה אין
נרות נשמה והספדים: "הפסקול הישראלי נדם"
שיא ישראלי: חום כזה לא היה בסוף נובמבר
המחקר, שביצעו ראש צוות רווחה במכון המחקר פרופ' חיה שטייר וד"ר עליזה לוין מאוניברסיטת חיפה, מצא גם כי 20% מהישראלים ויתרו על מזון בגלל מצוקה כלכלית ו-13% ויתרו על הפעלת מוצרי חשמל או טלפון.
בנוסף מגלה המחקר כי מהאזרחים שנזקקו לשירותים רפואיים, כמעט 40% ויתרו על טיפולי שיניים משיקולים כלכליים, 16% ויתרו על טיפול רפואי אחר ו-15% ויתרו על תרופות.
החוקרות התבססו במחקר על נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בתחילת החודש, ההכנסה החציונית לשכיר עומדת על 6,541 שקלים. החוקרות ביטאו באמצעות השימוש ברבעונים את חלוקת האוכלוסייה לפי הכנסה לנפש בהתייחס להכנסה החציונית.
הרביעון התחתון הוא מחצית מההכנסה החציונית ותואם את קו העוני, כלומר אלו שהכנסתם קטנה ממנו מוגדרים עניים על פי הביטוח הלאומי. הרביעון השני הוא מעמד בינוני-נמוך, השלישי מעמד בינוני-גבוה והרביעי הוא המעמד הגבוה בישראל.
מצוקה חומרית, קובעות החוקרות, אינה נחלתם רק של המשתייכים לרביעון ההכנסה הנמוך בישראל, אלא היא גם בעייתו של מעמד הביניים ובשיעורים גבוהים מאוד. בקרב אנשים המשתייכים לרביעון ההכנסה השלישי - בעלי ההכנסה לנפש מעל החציון - כ-30% מהם ויתרו על חימום או קירור דירתם בשל המצוקה. עוד נמצא כי 14% מהם ויתרו על מזון ו-35% ויתרו על טיפולי שיניים.
ברביעון השני נמצא במחקר כי יותר ממחצית מהישראלים ויתרו על חימום או קירור דירתם, כ-30% ויתרו על מזון וכ-16% ויתרו על חשמל או טלפון.
החוקרות מצאו עוד כי במגזר החרדי, שנזקק לתמיכה כלכלית, נעזרים יותר בהורים, בחברים ובקרובים, ואילו במגזר הערבי נעזרים בשיעורים גבוהים בהרבה בילדיהם. לטענת פרופ' שטייר וד"ר לוין, הדבר עשוי להעיד על כך שהחרדים הם "עניים חדשים" יחסית ואילו האוכלוסייה הערבית סובלת ממצוקה כלכלית לאורך שנים ארוכות יותר.
אם חד-הורית: "על בגדים חדשים לילדים אין מה לדבר"
מאחורי המספרים, יש פנים ושמות ומציאות אמיתית מאוד שבה חיים אנשים שעל פי הכנסתם משתייכים למעמד הנמוך. אבל ישנם גם כאלה בקרב אזרחים עובדים מלבו של מעמד הביניים הישראלי שהולך ונשחק.
אחת כזו היא אנג'ליקה מוסקוביץ', אם חד-הורית המתגוררת עם ארבעת ילדיה בבאר שבע, שמעידה על עצמה כי מעמד הביניים העני זו היא.
"הכסף וגם האוויר נגמר", מספר אנג'ליקה. הכנסתה החודשית מעבודתה במשרה מלאה כמטפלת בקשישים ומתשלומי מזונות מסתכמת בכ-10,000 שקלים ברוטו. "השכר נמוך משמעותית מצורכי המחיה שעלו מאוד בשנים האחרונות", מספר האישה בייאוש.
לדבריה, היא נאלצת להתמודד עם חובות לא פשוטים. "בעבר ניתקו לי את החשמל והמים והיו עיקולים. כרגע אנחנו מוותרים על הרבה דברים. חימום אנחנו לא מפעילים ופשוט לובשים מעילים בבית. בשר אני מבשלת רק בסוף שבוע. על חוגים ובגדים חדשים לילדים הקטנים אין על מה לדבר", מספרת מוסקוביץ'.
מירי ודב מגדלים את שלושת ילדיהם בירושלים והכנסתם מסתכמת בכ-10,000 שקלים ברוטו בחודש. "השכר שלי הוא שכר מינימום למרות שאני עובדת במשרה מלאה", מסבירה מירי. "אנחנו במלחמת הישרדות יום-יומית, אבל הממשלה לא מסתכלת עלינו".
דב מצדו מותח ביקורת קשה על שר האוצר יאיר לפיד. "זה יפה שהוא ביטל את העלאת מס ההכנסה, אבל איפה קצבאות הילדים שהוא קיצץ? מאות השקלים האלו היו האוויר שלנו", אמר.
הכנסתה של ריבה מילשטיין מסתכמת ב-2,730 שקלים בלבד מקצבת זקנה, ואליהם מתווספים כ-1,000 שקלים סיוע בשכר דירה שהיא מקבלת ממשרדי השיכון והקליטה.
עם זאת, שכר הדירה שהיא משלמת עומד על כ-2,200 שקלים, והיא טוענת שהיא לא מצליחה לעמוד בזה. לדברי מילשטיין, שעלתה לארץ לפני 17 שנה ממולדובה שם עבדה כמהנדסת בתחנות כוח, הגעתה בגיל מאוחר לישראל מנעה ממנה למצוא עבודה במקצוע שלה. "עבדתי כאן כל השנים כמטפלת בילדים או כמנקה. חשבתי שאפשר להזדקן בכבוד, אבל המדינה לא נותנת לנו ואנשים כמוני לא מעניינים אף אחד", היא מספרת.
ארגונים חברתיים: "העוני בישראל - איום אסטרטגי על המשך קיומנו"
בארגונים חברתיים רבים לא הופתעו מהנתונים. "העוני בישראל הוא איום אסטרטגי על המשך קיומנו כחברה מוסרית וסולידרית המסוגלת להתמודד עם אתגרים מבית ומחוץ", כך אמר נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין. "על מדינת ישראל להגדיר מהי ההכנסה המינימלית הדרושה לחיים בכבוד בישראל ומהן הדרכים לספק אותה לכל אזרח", הוא הוסיף.
בארגון פעמונים, המלמד ניהול נכון של כלכלת המשפחה, טוענים שהם מכירים את המצוקה מהפעילות השוטפת. מנכ"ל הארגון, אוריאל לדרברג, אמר: "סלי מזון לא יסייעו למשפחות ממעמד הביניים הרעב. אנחנו קוראים לממשלה לנסח במהרה מדיניות לטיפול שורש במעמד הביניים הישראלי".
סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, הביע תקווה שהדו"ח של מרכז טאוב יילקח ברצינות. "אני מקווה שהדו"ח הזה, כמו דו"חות אחרים, יהווה בסיס משמעותי לעבודתה של הוועדה למלחמה בעוני, ושכבר מעכשיו יתחילו במשרד האוצר לשריין את התקציבים הדרושים", אמר מלמד.
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, הגיב לממצאי הדו"ח: "במדינה בה אין תוכנית מקיפה למיגור העוני אנו עלולים להיחשף לנתונים חמורים יותר בשנים הקרובות. אני מברך את שר הרווחה על היוזמה להקים את וועדת אללוף, סוף סוף נראה כי יש רצון אמיתי לטפל בנושא העוני. גם היוזמה המבורכת של הקצבת 200 מיליון שקל לטיפול באי בטחון תזונתי מעיד על כוונות. אך אין די בכוונות - יש להציג לוח זמנים ברור ומהיר לתוכנית הפעולה".
לפנייה לכתב/ת 
