התרנגול מדליק נרות: האמריקאים חוגגים ת'נקסגיבוקה
יהדות ארה"ב מציינת היום מועד היסטורי, שבו מתאחדים חג ההודיה וחנוכה לחג אחד: הת'נקסגיבוקה. ההיסטריה בעיצומה, והרשת רוחשת קליפים מופרעים, אינספור דקורציות לשולחן חד-פעמי – והמון מתכונים. מי ידליק הערב נרות ב"מנורקי"? המוני יהודים בעולם - וגם בישראל. "חג ההודיה חסר לי. אני כנראה תמיד אהיה קצת אמריקאית"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
האמריקאים – יהודים וכל השאר – אוהבים אירועים היסטוריים (מישהו אמר חג ההודיה וחנוכה?) ותעשיית הת'נקסגיבוקה שגשגה ברחבי המדינה בשבועות האחרונים, כשהיא כוללת קליפים מופרעים, שירי חג, בלוגים, אינספור דקורציות לשולחן ת'נקסגיבוקה חד-פעמי – והמון-המון מתכונים.
סטרטאפ: חנוכייה בצורת תרנגול הודו
כמי שאוהבים הכל – ובגדול, תמצאו לא פחות משישה מיליון וחצי תוצאות לערך Thanksgivukkah בגוגל (בהם גם ערך מפורט בוויקיפדיה), למעלה מ-22 אלף קליפים ביוטיוב – והמון דולרים בחשבון הבנק של אמריקאים עמלים ויצירתיים. על תעשיית המזכרות ניתן למצוא חולצות "טי" מעוצבות בהומור (למשל, תרנגול הודו שמדליק חנוכייה), וערמונים שהפכו לסביבוני חנוכה - לצד שלל חנוכיות בצורת דלעת או תרנגול הודו(!)
על הגימיק האחרון חתום ילד ניו-יורקי בן 9 העונה לשם אשר ווינטרוף, שהמציא את ה"מנורקי" (Menurkey), שילוב של חנוכייה (Menorah) ותרנגול הודו (Turkey), ורשם עליה פטנט. ווינטרוף שתכנן לממן את הפרויקט שלו באתר "קיק סטארטר", עקף ובגדול את היעד המקורי שהציב בסך 25 אלף דולר, וגייס רבבות דולרים יותר. ל"וול סטריט ז'ונרל" סיפר כי ביקש לציין את החגיגה המשותפת. "אני אוהב את חנוכה, אוהב מתנות וגם אוהב עיצוב", אמר. "אני גם מאוד אוהב את חג ההודיה בגלל האוכל. אלו זמנים שבהם המשפחה מתכנסת יחדיו, ואנחנו מודים על הדברים שבחיינו".
בשונה מה"חנוכריסטמס" (שילוב של חנוכה וכריסטמס החופפים לרוב בלוח השנה), את ה"ת'נקסגיבוקה" חוגגים גם יהודים דתיים ברחבי ארצות הברית, בשל האופי הלא דתי של החג. הרב דוד פיסקין, העומד בראש בית הספר היהודי "שכטר אקדמי" בנורווד מסצ'וסטס, הוא אחד מני רבים שהעלו ליוטיוב שירי "ת'נקסגיבוקה" לכבוד האירוע.
פסקין מציין בגאווה, כי הקהילה שלו היא הקרובה ביותר ל פליימות' רוק, המקום שבו על פי המסורת האמריקנית עלו ראשוני החלוצים מאוניית המייפלאוור לחופי צפון-אמריקה. וכך הוא שר: "דמיינו את יהודה המכבי מתיישב לאכול הודו צלוי, ומעביר את תפוחי האדמה לסקוונטו..." (אינדיאני שלפי מסורת החג סייע למתיישבים החדשים לגדל יבול, ובכך הציל אותם מרעב). קצת קשה לדמיין, חייבים להודות, אבל זה לא מפריע לו להמשיך ולהתפייט אודות "עמידתם של החלוצים ותעוזת המלחמה של המכבים".
צפו בפארודיה על החג המשולב, מבית היוצר של תושבי אפרת האמריקאים
בארי שרגא, נשיא ה-CPG בבוסטון, מציין אף הוא, בדומה לרב פיסקין, כי למיקום הקהילה היהודית בבוסטון יש חשיבות מיוחדת במינה. "יותר מבכל מקום אחר במדינה, זה 'ביג דיל". אומר שרגא לכתב הת'נקנסגיבוקה-בוסטון.קום, אתר שפתחה הקהילה היהודית המקומית במיוחד לאירוע. "נוכל לספר לכולם את הסיפור: 'הם רצו להרוג אותנו, ניצלנו - וכעת בואו נאכל", הוא מוסיף בחיוך.
"הת'נקסגיבוקה יהפוך ליום החגיגי של כלל תושבי בוסטון", הכריז ראש העיר, תומס מ' מנינו. "אנחנו קהילה חזקה ומגוונת שמכבדת את הדת והמנהגים אחד של השני, וזה מה שחשוב לי".
מסעדה ירושלמית נידבה את הצ'יפסר להודו הענק
ובינתיים, בלבנט, מציינים גם ישראלים ויהודים אמריקאים את החג המשותף עם סופגניות ותרנגול הודו על שולחן אחד. נאווה שפנר עלתה לארץ בגיל 12, והמסורת הלאומית אמריקאית נותרה הרחק מאחור. "בסופו של דבר זה חג לאומי אמריקאי, ואנחנו בישראל", היא אומרת. "חג ההודיה מצוין באופן מסורתי ביום חמישי בשבוע הרביעי של נובמבר, אז כתזכורת, בשבת שאחריו תמיד אכלנו הודו".
קרב-ראפ בין תרנגול הודו לסביבון משוגע כבר ראיתם?
השנה החליטה שפנר שלא להסתפק בתזכורת צנועה לעברה האמריקאי המפואר, כי אם לחגוג – ובגדול, עם אורחים וארוחה מסורתית, בתוספת נרות חנוכה, כמובן. אלא שהמכשול הגדול ביותר בדרך להפקה המפוארת של שפנר, נעוץ במנה העיקרית. גם אם תמצא הודו שלם באיזו קצבייה ירושלמית, הרי שלבשל אותו זו משימה מורכבת, במיוחד כשרוצים ללכת על כל הקופה: הגרסה הקלאסית והאהובה ביותר על האמריקאים - הודו שלם המטוגן בשמן עמוק.
"מצאתי מקום להכין את זה", היא מבשרת בשמחה. "מסעדה ירושלמית אישרה לי את שימוש בצ'יפסר הענק שלהם לטובת ההודו".
כישראלית, איך את רואה את השילוב הרעיוני בין החגים?
" זה מסתדר נהדר. חנוכה הוא הודיה על הנסים שקרו בעבר, ואילו חג ההודיה הוא על מה שיש לנו כעת. חג ההודיה חסר לי. אני, ככל הנראה, תמיד אהיה 'קצת' אמריקאית".
איך נקשט את הבית?
את בני הזוג יוסף ואביגיל פינקלשטין אני תופסת על מזוודות בדרך לחגוג בארה"ב את הת'נקסגיבוקה. אביגיל - עולה חדשה - הגיעה לכאן בשנת 2007 מבאפלו, ארה"ב. לדבריה, חגיגת ההודיה היא מסורת משפחתית רבת שנים עבורה.
"היינו עורכים תמיד סעודה גדולה כל המשפחה יחד, עם תרנגול הודו", היא מספרת. "הייתה אווירה מאוד חמה. כל מי שהכרתי חגג את החג, מאחר ולא הייתה סתירה בין היותנו דתיים – לחג הלאומי הזה. כיהודים יש לנו סיבה לשמחה, על ההזדמנות לחיות בארץ שיש בה פחות אנטישמיות. אמא שלי תמיד מקשטת את כל הבית לכבוד החג", היא מוסיפה. "יהיה מעניין לגלות איך זה ייראה השנה, עם החיבור בין החגים.
"עבורי, חנוכה וחג ההודיה הם חגים נפרדים, ומבחינת הזהות האישית שלי, חנוכה הוא ללא ספק הדומיננטי מבין השניים. לכן אני לא רואה בהכרח צורך לנסות לשלב. אולי נאכל השנה לביבות עם ההודו. זה יכול להיות נחמד".
קוראים לזה "אירוע של פעם בחיים"
שאנון סרנה-גולדברג, בלוגרית יהודייה-אמריקאית, מתכוננת כבר כמה חודשים ליום המרגש: "כל יהודי צפון ארצות הברית קוראים לזה 'אירוע של פעם בחיים", היא משתפת, ומצפה לאירוע המדהים, כדבריה של "חיבור של שתי המסורות לחגיגה משותפת של אנשים ותרבות".
ואיך הלא יהודים מתייחסים לחיבור הזה?
"רבים מהאמריקאים חיים סביב ריכוזים יהודיים, יודעים שזה מתקיים - ובהחלט חולקים את ההתרגשות, והאהבה לחוויה האמריקאית, כמו גם לחוויה היהודית-תרבותית. אנשים אומרים: 'חנוכה? זה כל כך מוקדם השנה!' כי הם רגילים שהחג היהודי מגיע חודש-חודשיים אחרי חג ההודיה".
אווירת פרנדבריז!
בתקופה זו, מציינת סרנה-גולדברג, מורגלים היהודים לחגוג שיתוף בין-דתי ותרבותי אחרי בדמות ה"חנוכריסטמס" (שכן חנוכה וחג המולד חופפים לרוב בלוח השנה), אך מאחר ומדובר בחג נוצרי, נותרים יהודים בעלי זיקה מסורתית מחוץ לפסטיבל. הפעם אף הם יכולים, לראשונה, לחבור לחגיגה המשותפת, ולדבריה - הם אכן עושים זאת, ובהתלהבות רבה.
"חודשים כבר מדברים על זה, וכולם מתכוננים חג", היא אומרת. "יש המון מסעדות שמגישות תפריט משותף, ובלוגרים כמוני שקפצו על העגלה, כי זו הזדמנות יצירתית לפיוז'ן תרבותי".
לדברי סרנה-גולדברג, ארוחת חג הודיה מסורתית מתחילה כמו בליל הסדר: בסדר. "קודם משקאות, ואז מרק, ויש כמובן מנות מסורתיות". אבל חוץ מלביבת דלעת, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים קולינריים: "האמריקאים לא מכירים את הסופגנייה הישראלית. לדונאטס מבחינתם יש חור".
קבלו את הסופגנייה נוסח סרנה-גולדברג: במילוי חמוציות, שהן חלק בלתי נפרד מארוחת חג הודיה מסורתית, ומלוות את המנה העיקרית. "עשיתי להם טוויסט שמזכיר את הריבה המסורתית שממלאים בישראל את הסופגניות. מתברר שאלה נישואים מושלמים!"
יורדים - ונהנים
שרית קמינר מתגוררת כבר 14 שנים בארה"ב עם בן זוגה האמריקאי, על-אף ישראליותה הבלתי מוכחשת,
היא אומרת כי "ברור שחגגתי. חובה לחגוג את חג ההודיה אם אתה אמריקאי. זה החג הכי חשוב פה. חג חילוני, חשוב להדגיש, שמאחד את הפיסות של האומה האמריקאית.
"מעבר למאורע ההיסטורי, השילוב יוצא הדופן הזה בהחלט משעשע. נראה לי שהישראלים היורדים, או אלה שנמצאים פה לצורך עבודה, משתעשעים גם הם".
קמינר מודה שהילולת הקניות של ה"ת'נקסגיבוקה" לא פוסחת עליה. היא עצמה עיצבה חולצת "טי" חגיגית שבה מככב "מכבי" המניף את הכד הקטן, לצד תרנגול הודו מגודל. על חולצה אחרת – מל ברוקס מהסרט "אוכפים לוהטים" כצ'יף אינדיאני דובר אידיש, מברך ב"ת'נקסגיבוקה שמח". הגרסה הזו הפכה בן-לילה ללהיט ברשתות החברתיות היהודיות- אמריקאיות.
"האמריקאים, גם היהודים, נראים במבט ישראלי יצירתיים וחדשניים, והם לא ממש. הם די שמרנים כשמדובר באופן שבו הם חוגגים את החגים שלהם, כולל חג ההודיה. דווקא הישראלים יותר נלהבים מהרעיון של השילוב של שני החגים", מציינת קמינר. "לפחות בסביבה שלי אני יכולה להגיד שהיורדים משתתפים בחגיגות הת'נקסגיבוקה".
לפנייה לכתב/ת 
