גלו: האם אתם גרים בסמוך למפעל מזהם?
המשרד להגנת הסביבה משיק את מפת המפעלים המזהמים את האוויר, הים והשפכים שמגיעים לחקלאות ולמי התהום. בראש הרשימה: השפד"ן בראשל"צ שמזהם את הים, אך צפוי להפסיק להזרים בוצה עד 2015. מיהם יתר המזהמים והאם השקיפות תפחית את הזיהום?
כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :
עתלית: "כרמל כימיקלים פולט עשן ומרעיש"
תושבים התלוננו, כריזות האוטובוסים יוחלשו
בעזרת השמש: הולנד נערכת לסוף עידן הגז
שימור גנים היסטוריים: מחזירים נוף שנעלם
צעד זה של המשרד להגנת הסביבה, מחויב כחלק מכניסתה של ישראל ל-OECD (ארגון המדינות לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי). בעולם, פרסום הגורמים המזהמים נקרא PRTR. בישראל, המונח העברי הוא: מפל"ס - מרשם פליטות חריגות. במשרד מתגאים ואומרים כי מדובר במהפכה סביבתית של ממש, אך מדגישים כי הם לא מחפשים אויבים. ההפך. לא כל המפעלים שברשימה הם מפרי חוק, מרביתם פועלים לפי היתר ומצויים בשלב כזה או אחר של הסדרת פעילותם.
צפו בדיון באולפן ynet
במשרד מדברים במונחים של "שקיפות התעשייה", כשהמטרה היא לספק לציבור מידע שיבהיר אם מפעל אכן מזהם או דווקא פועל לפי התקנות. בנוסף, הפרסום נועד לדרבן את המפעלים לשאוף להיות יותר ידידותיים לסביבה.
כיצד נבנתה מפת המפעלים המזהמים?
ראשית, המשרד חילק את המזהמים לשלוש קבוצות: מזהמי אוויר, מזהמי שפכים ומזהמי ים. בכל קבוצה מופו המזהמים בעלי פוטנציאל ההשפעה הבריאותית והסביבתית החמורים ביותר. חומרים שכמות הפליטה שלהם גדולה יחסית במדינה.
זאת הנקודה לציין כי הדיווחים על הזיהומים מתקבלים על ידי המפעלים עצמם, אך במשרד להגנת הסביבה מבהירים כי אלו חתומים על תצהירים ופועלים תחת חקיקה מחמירה עם סנקציות עונשיות קשות נגדם במקרה שיתגלה דיווח כוזב. בנוסף, המשרד מבצע מנגנוני בקרה ובדיקה על הנתונים המדווחים.
באוויר: בין החומרים שנוטרו כמזהמים ונפלטים לאוויר, ובסביבתם האוויר רחוק מלהיות צח, ניתן למצוא: תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן NMVOC, תחמוצות חנקן, תחמוצות גפרית, PAH (חלקים ממנו מסרטנים), פורמאלדהיד(מסרטן), כספית (חשודה כמסרטנת), PM10 ובנזן(מסרטן).
בשפכים: בין מזהמי השפכים ניתן למצוא: נתרן, כלורידים, נחושת, ניקל, עופרת, כספית, כרום וקדמיום. כל אלו נחשבים לנפוצים והם רעילים או מסרטנים. כמו כן חומרים אלו בלתי פריקים במכון טיהור השפכים. לכן אלו יגיעו לסביבת האדם: יפגעו באיכות הקרקע, באיכות הגידולים החקלאיים ובאיכות מי התהום.
בים: בין מזהמי ים ניתן למצוא: אמוניה, כספית, כרום, נחושת, עופרת. כל אלו הם בעלי רעילות לאקולוגיה הימית. בנוסף, נוטרו מזהמים שהם נוטריאנטים בעלי פוטנציאל גרימת שינויים מזיקים לאקולוגיה הימית כדוגמת: זרחן כללי, חנקן כללי, פחמן אורגני כללי (TOC).
אז ממי כדאי לשמור מרחק?
בראש הגורמים המזהמים מצוי מפעל השפד"ן שבראשון לציון שממשיך להזרים בוצה אל הים. השפד"ן מזהם את הים ואת השפכים בחומר אורגני זרחן כללי, בחנקן כללי, באמוניה, בכספית, בעופרת, בנחושת ובכרום.
בקמפיינים חברת החשמל כבר מצטיירת כמעט כסטרילית וירוקה, אך בינתיים המציאות עדיין אינה כזאת. חברת החשמל היא המככבת הראשית ברשימת המזהמים של המשרד להגנת הסביבה. לחברה 8 מתקנים שמצויים ברשימות המזהמות של המשרד להגנת הסביבה נמצאות תחנות הכוח: אשכול, אורות רבין (חדרה), רוטנברג (אשקלון), חגית, רמת חובב, גזר, אלון תבור, צפית וחיפה.
החברות המובילות את זיהום האוויר הן: חברת החשמל, נשר רמלה, מפעלי ים המלח, רותם אמפרט נגב.
החברות המובילות את זיהום השפכים הן: מכתשים, עמק זבולון, מגנזיום, ג'י.אי.אס, וישיי ישראל, טכנולוגיית להבים, כרומניקל, ליפודן ופריגו.
תגובות
השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ: ״המאבק לאוויר נקי יותר אינו רק סיסמא. ההשפעה על המשק ועל התחלואה מגיעה למימדים עצומים ולפי הערכות במשרדי, נזקי הזיהום עולים 14.2 מיליארד שקלים בכל שנה. למרות קיצוצי התקציב והחלטות האוצר לבטל תוכניות למלחמה בזיהום, אנו ממשיכים להתמודד ולפעול למען הזכות לנשום אוויר נקי ככל האפשר, אך אם יחסו של האוצר לנושא כה קריטי וחשוב לא ישתנה, הבעיה רק תחריף. לנו אין שום כוונה להסתיר את המידע מהציבור ונמשיך לפעול בשקיפות ולהנגיש את המידע ששייך קודם כל לציבור״.תגובת השפד"ן: "השפד"ן הינו מכון הטיהור הגדול ביותר בארץ, פי שלושה ויותר מיתר מכוני הטיהור ובגלל גודלו הוא נירשם סטאטיסטית כמזהם גדול יותר. זיהום זה צפוי להיפסק בסוף שנת 2015 עם הפסקת הזרמת הבוצה אל הים. המתקן לטיפול יבשתי בבוצה נמצא בימים אלה בשלבי בנייה מתקדמים. קצב התקדמות הפרויקט מבוקר בין היתר על ידי המשרד להגנת הסביבה והוועדה הבין משרדית למתן היתרים".
תגובת חברת החשמל: "תחנות הכוח של חברת החשמל עומדות בערכי הפליטה הנדרשים ע"י המשרד להגנת הסביבה, ערכים אלו מותאמים, בין היתר, לנדרש בתקנים בינלאומיים. נתוני הדיווח מתייחסים לשנת 2012 בה עקב משבר אספקת הגז ממצרים, נעשה שימוש נרחב במזוט ובסולר, דלקים יקרים ומזהמים. החל ממרץ 2013, עם הגעת הגז ממאגר תמר, מייצרת חברת החשמל כ- 50% מהחשמל באמצעות גז טבעי מה שהביא להפחתה משמעותית בפליטות מתחנות הכוח.
"לצערנו, הדירוג והכמויות לא נותנים אינדיקציה אמתית לחשיפת הציבור לחומרים מזהמים שכן הוא מתעלם ממאפיינים שונים של תחנות הכוח, כגון גובה הארובות וטמפרטורת הגזים החמים אשר יוצרים פיזור מזהמים מיטבי, כך שרק חלק מזערי מהם נקלט במיקומה של האוכלוסייה, זאת לעומת פליטות כלי רכב, לדוגמא, אשר מהוות מקור זיהום ראשי לאוכלוסייה.
"חברת החשמל פועלת באופן שוטף לצמצום השפעתה על הסביבה בתחומים רבים, ובהקשר זה - כניסה והרחבה של השימוש בגז טבעי, השקעות עתק בהיקף של מיליארדי שקלים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לצמצום פליטות ולשיפור איכות האוויר, שימוש מושכל בחומרי גלם ועוד.
"המתודולוגיה שקבע המשרד להגנת הסביבה לגבי מזהמים בהם יש חומרים מסרטנים או חשודים כמסרטנים כללה אפשרות לשימוש בחישובים עפ"י מקדמי פליטה וגם אפשרות להישען על ביצוע מדידות. בשנת 2013 החברה יזמה ביצוע מדידות ובהם נמצא כי הפליטות בפועל של חומרים אלו הינם מתחת לסף הגילוי של מכשירי מעבדה חיצונית מוכרת ומורשית בישראל לבצע אנליזות ולכן החברה תפעל לחפש מעבדה בחו"ל בה ניתן יהיה לזהות את החומרים. רק אז ניתן יהיה לדעת מהי הפליטה בפועל. מאז שנת 2000, מפרסמת חברת החשמל דו"ח סביבתי וולונטרי מקיף ואנו מזמינים את הציבור לעיין בדוחותיה הסביבתיים לאורך שנים, אותם ניתן למצוא באתר האינטרנט של החברה.
תגובת כי"ל: "כתוצאה מהשקעה מאסיבית של 2.5 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות רמות הפליטה של מפעלי כיל צומצמו בכ -25% והן עומדות בשורה אחת עם כל התקנים הנהוגים בארץ ובעולם המערבי, ובמקרים רבים אף נמוכות ביחס לתקינה המחמירה ביותר בעולם. הנתונים המיוחסים על מפעלי כיל הינם תוצאה של גודל, היקף וכמויות ייצור, ואינם מעידים כלל וכלל על בעיה כלשהי הנובעת מפעילותם. רק לאחרונה כיל זכתה בציון 98 (מתוך 100) מהארגון המוביל בעולם במעקב אחר פליטות גזי חממה (CDP). הישג זה ממקם את כיל בין 50 הציונים הגבוהים ביותר מכלל החברות המדווחות בעולם, ומהווה ציון שיא לחברה ישראלית".
תגובת מכתשים: "קבוצת מכתשים אגן מנהלת מדיניות כוללת של מחויבות אקטיבית לנושאים סביבתיים. החברה משקיעה משאבים כספיים וניהוליים ופועלת ללא לאות בשילוב כל הרשויות והגורמים הרלוונטיים על מנת להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות ולציית במלואן להוראות החוק וההיתרים של המשרד להגנת הסביבה. זאת לצד שמירה על היקף פעילותה הגדול כאחד היצואנים הגדולים ביותר של מדינת ישראל. פעילותה זו קיבלה ביטוי גם ב"מדד הציות הסביבתי" של המשרד שפורסם בשנתיים האחרונות.הנתונים המופיעים במסגרת הדיווח של הקבוצה למשרד להגנת הסביבה אינם חורגים מתקני המשרד ופרופורציונאליים לגודלי המפעלים ופעילות הייצור המתבצעת בהם. הודות למדיניות סביבתית אחראית בה נוקטת הקבוצה, היקף הפליטות צפוי להמשיך ולהצטמצם גם בשנים הבאות".
תגובת בז"ן: "קבוצת בזן פועלת בהתאם לדרישות הדין ומתקניה עומדים בכל תקני איכות האוויר וההיתרים המוכתבים על-ידי המשרד להגנת הסביבה. קבוצת בזן משקיעה משאבים כספיים וניהוליים רבים בכל הקשור לשמירה על איכות הסביבה, ופועלת ללא לאות בתאום מלא עם כל הרשויות על-מנת לקדמם, לרבות מערך יישום של הטכנולוגיות המיטביות (BAT) למניעה וצמצום פליטות לאוויר.
"הנתונים שנמסרו על-ידי הקבוצה למשרד להגנת הסביבה במסגרת מרשם הפליטות (PRTR), מהווים פונקציה של היקף הפעילות והשוואתם לנתונים שנמסרו ממפעלים קטנים יותר היא מעוותת, לא מצביעה על מידת הציות לדרישות הסביבתיות ומטעה את הציבור. יתרה מכך, בהשוואת בית הזיקוק בחיפה לבתי זיקוק דומים באירופה, היקף הפליטות לאוויר מבית זיקוק חיפה הינו בין הנמוכים ביותר".
תגובת נשר: סמנכ"ל איכות הסביבה בנשר, ד"ר עמית מרמור, מסר בתגובה כי "נשר מייצרת מלט - מוצר אסטרטגי וחיוני למשק - בתהליכי יצור ובקרה מהמתקדמים בעולם. הפליטות לסביבה ביחס לתפוקת היצור נמוכות ועומדות בכל קנה מידה בינלאומי ובדרישות המשרד להגנת הסביבה. נשר השקיעה בתחום איכות הסביבה למעלה מ-100 מליון שקל בחמש השנים האחרונות, פועלת בשקיפות מלאה מול הציבור ואף פרסמה באופן וולונטרי נתוני פליטות, שנים רבות לפני כל דרישה רגולטורית בנושא".
תגובת התאחדות התעשיינים: "התאחדות התעשיינים רואה חשיבות בהצגת מידע מהימן ומדויק לציבור הרחב. הנתונים שהועברו למשרד להגנת הסביבה מתוקף חוק מרשם פליטות והעברות לסביבה משקפות מידע זה. אולם, חשוב להדגיש כי הערכים המדווחים אינם משקפים חריגה מהתקנים שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה וכי היקף הפליטה הינו פרופורציונאלי לגודל המפעל ולכושר הייצור
שלו. המידע אינו מעיד על מידת יעילותן הסביבתית של החברות. כמו כן, פליטות תעשייה לאוויר, תלויות במידה רבה במקור האנרגיה בו משתמש המפעל. במהלך תקופת הדיווח, נאלצו מפעלים רבים להשתמש במקורות אנרגיה בעלי רמות פליטה גבוהות יותר, בשל מחסור בלתי צפוי באספקת גז טבעי.
"בשנים האחרונות חלה ירידה דרסטית בהיקף הפליטות של מפעלי התעשייה בישראל. זאת הודות להשקעות עתק של כ- 3 מיליארד שקל כל שנה בטכנולוגיות סביבתיות. אנו משוכנעים כי השקעות אלו ימשיכו לתת פירותיהן גם בהפחתת פליטות לאורך זמן".
תגובת תאגיד המים והביוב "מי הרצליה": "אנו מזרימים בהיתר מסודר לים - רשות המים טרם מצאה חלופה יבשתית ראויה וזמינה".
מהנהלת מט"ש (מתקן טיפול שפכים) חדרה נמסר בתגובה: "למיטב ידיעתנו ועל פי הדיווח של המט"ש למשרד להגנת הסביבה המט"ש אינו פולט מזהמים או חומרים לסביבה. על פי דרישת המשרד להגנת הסביבה בוצע סקר ריחות הנפלטים מהמט"ש, אשר קבע בוודאות שפליטות הריח הינן בדרישות התקן ועל פי כל דין.
"בנוסף, ממועד העברת ההפעלה של המט"ש להפעלה עצמית בידי החברה בשנת 2009, הקולחין המוזרמים מהמט"ש הם באיכות טובה מהנדרש בתקנות ואף משמשים את חברת מקורות להשקיה, ומעבר לכך לא מזרים המט"ש כל שפכים או קולחין לים או לנחל חדרה".
לפנייה לכתב/ת 
