גארת' בייל ניער מעליו את תג המחיר

גארת' בייל נרכש ע"י ריאל מדריד רק בקיץ האחרון, אך המעבר שלו לסנטיאגו ברנבאו נולד למעשה לפני כשלוש שנים, עת ביקר עם טוטנהאם במילאנו למפגש מול אלופת אירופה המכהנת אינטר, במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות. הנראזורי פתחו בקצב מסחרר ופירקו את התרנגולים עם שלושה שערים ב-14 הדקות הראשונות של ההתמודדות. אלפי האוהדים שעשו את הדרך מלונדון למילאנו המשיכו לראות שחור בעיניים כשסמואל אטו הבקיע את הרביעי 11 דקות להפסקה. עם זאת, כשהמשחק הסתיים 70,520 הצופים שפסעו אל מחוץ לאצטדיון סן סירו, דיברו אך ורק על ילד בן 21 ואלמוני למדי מוויילס.

עוד ב-ynet ספורט:

• מונדיאל 2014: מי תעבור לדרג ב'?
• דייויד מויס פוגש לראשונה את אברטון
• הבעיות של גיא לוזון בסטנדרד ליאז'
  

באותו ערב, ה-20 באוקטובר 2010, בייל הוצג רשמית בפני עולם הכדורגל. את המשחק, שנראה בפתיחתו כמו מתכון לאסון עבורו ועבור טוטנהאם, סיים עם שלושה שערים - שניים מביניהם בסלאלומים מרהיבים של 70 ו-50 מטרים וכשבדרך הוא מתעלל במי שנחשב למגן הימני הטוב ביותר בעולם באותם ימים, מייקון. הברזילאי, שנמצא מאז בנסיגה מתמדת, "התנחם" בהעפלה לפסגת מצעד הלהיטים של אוהדי טוטנהאם ושמע את ההמנון "הזמינו מונית למייקון" בכל ביקור שלו בווייט הארט ליין. בייל, על אף שהפסיד באותו ערב (4:3), סיים בטווח הארוך כמנצח הגדול ונרשם בפנקס של כל מועדון גדול באירופה.

גארת' בייל באותו משחק מופלא מול אינטר(צילום: AFP)

כשנתיים לאחר מכן, ב-24 בדצמבר 2012, כבש בייל את השלושער השני בקריירה שלו והוביל את טוטנהאם ל-0:4 על אסטון וילה בחוץ. ארבעה ימים מאוחר יותר כבר דווח על הצעה רשמית בגובה 33 מיליון ליש"ט, סכום זעום בדיעבד, שהגיש מועדון הפאר הספרדי עבור הכוכב העולה, כמו גם על שיחות ראשוניות שנערכו עם השחקן.

הפעם הבאה שבה הוולשי סיים משחק בודד עם שלושה שערים הייתה כבר במדי הבלאנקוס, ב-0:4 על ויאדוליד בשבת האחרונה. הייתה זו הופעה שזיכתה אותו בכינויים כמו "מפקד", "נסיך הגולים", בשפע של מחמאות מאותם כלי תקשורת תובעניים שלא העניקו לו יום אחד של חסד, ומעל הכל - בחותמת הכשר של גלאקטיקו.

את הכדור מהמשחק מול ויאדוליד הוולשי לקח למזכרת(הטוויטר של גארת' בייל)

את האצטדיון הביתי עזב בייל עם שקית לבנה ובתוכה כדור המשחק, חתום על ידי כל חבריו לקבוצה, וכשעל פניו חיוך רחב בסיומו של ערב מושלם, תרתי משמע. הוולשי לא רק שהשיג "שלושער מושלם" בכך שהבקיע ברגל ימין, ברגל שמאל ובנגיחה במשחק אחד (ולכך הוסיף בישול נפלא לקארים בנזמה), אלא גם רשם ציון דרך נוסף כשהצטרף לגארי ליניקר והפך לבריטי השני שמרשית שלושער בספרד (ועוד ביום הולדתו ה-53 של החלוץ העבר האנגלי), כמו גם למדרידיסטה היחיד מאז אוקטובר 2011 שמסיים משחק עם שלושה כיבושים וששמו אינו כריסטיאנו רונאלדו.

קשה שלא להתפעל מביצועיו של הרכש היקר מלונדון, שבששת המשחקים האחרונים הבקיע שמונה פעמים ובישל שישה שערים. מאזנו העונה מראה עד כה על תשעה כיבושים ושבעה בישולים ב-13 הופעות בכל המסגרות. בממוצע, הוולשי מבקיע בכל 93 דקות ומעורב בשער מדי 56 דקות.

שער כל 93 דקות (צילום: AP)

"חד מימדי, אבוד, לא מורגש"

תג המחיר האסטרונומי שהוצמד לו, אשר נע לפי דיווחים שונים בין 90 ל-100 מיליון אירו, היה בעוכריו של הכוכב הצעיר שאומנם הגיע לספרד עם הילה של הכדורגלן הטוב ביותר בפרמייר-ליג בשנתיים שעברו, אך גם עם רף ציפיות בלתי אפשרי. "זה מצב קצת מסובך. בייל חייב לחשוב כמו שחקן של 100 מיליון אירו ולהתנהג ככזה - וזה אומר לקחת אחריות, לדרוש את הכדור", טען הארי רדנאפ, מאמנו לשעבר של הוולשי בטוטנהאם, עם מעברו של השחקן למדריד. "מנגד, אסור לו לחשוב יותר מדי על הסכום ששולם עבורו כיוון שזה יכול להוביל ללחץ אדיר מבחינתו", הוסיף.

גם העובדה שלא ערך הכנה ראויה בקיץ, דבר שבא לידי ביטוי גם בסדרה של פציעות טורדניות וביזאריות, הפכה אותו לטרף קל בעיני העיתונות הספרדית. זו השתלחה בו לאחר שלוש הופעות חלקיות ו-133 דקות בלבד במדים הלבנים, ביכתה את מכירתו של מסוט אוזיל לארסנל והפכה את אנחל די מריה לקורבן תורן של נשיא מגלומן אשר מונע מאינטרסים שיווקיים ותו לא.

העיתונאים הספרדיים לא פירגנו מהרגע הראשון(צילום: AFP)

"בייל נראה כמו כדורגלן חד מימדי, שכלל לא מעורב בדינאמיקה של המשחק", כתב סנטיאגו סגורולה מ'מארקה' לאחר ההפסד הביתי בדרבי לאתלטיקו והוסיף: "העזיבה של אוזיל היא טעות היסטורית. ריאל שיחררה את השחקן השני הכי טוב שלה". הביקורות רק התעצמו לאחר שהוולשי רשם 61 דקות מאכזבות ב-2:1 לברצלונה בקלאסיקו, כשהוא לסירוגין מתפקד בעמדת החלוץ המרכזי הזרה לו. "ניימאר זרח, בעוד שבייל נראה אבוד ובקושי הורגש", הכריז דייגו אסדו, גם כן מ'מארקה. ה'אס' לעומת זאת רמז שקרלו אנצ'לוטי הוא 'בובה' של פלורנטינו פרס: "למאמן כבר יש בראש את ה-11 למשחק מול סביליה בשבוע הבא: זה יהיה בייל ועוד 10".

החוסן המנטאלי של בייל נאלץ לעמוד פעם נוספת בפני מבחן. את עונתו הראשונה בטוטנהאם למשל, החמיץ כמעט לגמרי בגלל קרע ברצועות הקרסול. בהמשך היה שותף לרצף שלילי של 24 משחקים ללא ניצחון. רדנאפ בזמנו לקח את הכישרון הצעיר כפרויקט והציב לעצמו מטרה - להפוך אותו לקשוח יותר. "כשפגשתי את גארת' לראשונה, הוא היה עסוק יותר בשיער שלו מאשר בכדורגל. אני זוכר שנתתי הוראה לרופא הקבוצה ואמרתי לו: 'אל תיגש אליו כאשר הוא נפצע באימון, תן לו להתאושש לבד'. בסופו של דבר בייל הבין בעצמו שהוא זקוק לאופי מברזל כדי להצליח. הביצועים שלו השתפרו פלאים מאז אותם ימים, וכך גם הגישה שלו. את הבגרות הזו הוא הביא למדריד".

הארי רדנאפ. העביר את בייל סדרת חינוך(צילום: רויטרס)

המהפך המיוחל הגיע ארבעה ימים בלבד לאחר תצוגת השפל בקלאסיקו, כשבייל כבש צמד ובישל שני שערים נוספים ב-3:7 המטורף על סביליה, וכבונוס זכה לציון 10 למחרת בעיתונים. מאז המפגש עם האנדלוסים, לא עבר משחק שבו הוולשי לא תרם לפחות שער או בישול לבלאנקוס. "תקופת ההתאקלמות שלו הסתיימה", הכריז אנצ'לוטי לאחר התצוגה המשכנעת בשבת האחרונה. "זה היה רק עניין של זמן. כעת כולם ראו למה אני מסוגל", הוסיף השחקן בן ה-24.

צמד חמד

ואם זה הסיפתח, העתיד הוא ורוד. השאפתנות של בייל, כמו גם הקונצנזוס לפיו טרם הגיע למיצוי הפוטנציאל שלו, מעוררים תקווה גדולה בקרב אנשי ואוהדי ריאל מדריד. למעשה, קשה לחשוב על כדורגלן שפרץ בצורה כה מטאורית בשנים האחרונות וששידרג כל כך הרבה אספקטים במשחק שלו על בסיס עונתי. 

בין לבין הוא גם סיפק ביצוע נפלא מול גלאטסראיי(צילום: רויטרס)

רגל ימין, שנתפסה לא מזמן כנקודת התורפה העיקרית במשחקו של בייל (גם השחקן עצמו הודה בכך לא פעם), סיפקה מאז תחילת העונה שעברה שישה שערים (שניים במדי ריאל) לעומת אחד בכל שנותיו הקודמות בפרמייר-ליג. רק לאחר הקלאסיקו כתב העיתונאי חסוס גלינדו מ'אל מונדו דפורטיבו' כי "בייל נראה לא נינוח באגף ימין וכל הניסיונות ההתקפיים שלו הגיעו דרך רגלו השמאלית". ובכן, שלושה מארבעת הבישולים הבאים של בייל הגיעו מכנף ימין ובאמצעות רגלו הימנית.

הרענון שהביא בייל לריאל, מעבר ליכולות אישיות פנומנאליות, מורגש בעיקר במגרש הפתוח וביציאה להתקפות מתפרצות. פרט לרונאלדו, הוולשי הוא היחיד בסגל הנוכחי שהוא גם שחקן של רגל וגם של שטח. אנחל די מריה, למשל, כדורגלן נהדר לכשעצמו, הוא שחקן של רגל, של דריבל ושל טכניקה עילאית. היתרון של בייל על פניו הוא במהירות מסחררת, מתפתחת ובלתי ניתנת לעצירה, ביכולת לזרוק לו כדור לשטחים פתוחים. מול קבוצות שמשחקות בקו 4, כששני הבלמים ושני המגינים לוחצים גבוה, כל מסירת עומק לעברו או לעבר רונאלדו, יכולה להסתיים בשח-מט להגנה.

באמת צריך למנות את היתרונות של בייל על פני די מריה?(צילום: רויטרס)

דוגמא מובהקת לכך הייתה בשער השלישי של בייל מול ויאדוליד. הוולשי קיבל את הכדור מדייגו

לופס בסמוך לקו רחבת ה-16, פתח בדהירה של 80 מטרים, החליף מסירות עם איסקו, העביר שמאלה למרסלו והיה מהיר מספיק כדי לקבל ממנו כדור רוחב ולכבוש מטווח אפסי.

דם רע? ההיפך!(צילום: AFP)

אבל ההישג המשמעותי ביותר של בייל הוא שלפתע, אפילו אם לשבוע-שבועיים, הפסיקו לדבר על כמה שהוא עלה, אלא על מה שהוא נותן על המגרש. עד המעידה הבאה...