איפה עוד מתעקשים לשלוח סטודנטים לספריה

הרגע הזה, שבו המרצה הוותיק מכריז עם תום ההרצאה, כי על מנת לקרוא את המאמר הנדרש לשיעור הבא, ייאלצו הסטודנטים לכתת את רגליהם בין מדפי הספריה מוכר לכל סטודנט בעבר או בהווה. "אני רואה בכך ערך מוסף שסטודנט מחפש את המאמר בעצמו ואולי במקרה ימצא עוד ספרים נוספים", טען לפני מספר שבועות אחד המרצים בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. "להחזיק ספר ביד, זה לא כמו להדפיס מאמר מהאינטרנט", הוסיף אחד המתרגלים באוניברסיטה העברית.

עוד בערוץ הלימודים :

מחקר: שילוב החרדים בהשכלה חיוני למשק

להירשם לאוניברסיטה ללא פסיכומטרי

השאלה היא, אם גם כך מרבית הסטודנטים בסך הכל יצלמו עותק של אותו מאמר, מדוע לא לסרוק אותו לאתר הקורס וכך לחסוך לסטודנטים זמן רב, שכידוע הוא מצרך יקר בעיקר עבור אלה שעובדים.

ברוב האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות בארץ החליטו לצעוד עם הקידמה הטכנולוגית, ובכך ליישר קו עם הנעשה במוסדות אקדמיים רבים מעבר לים, והחלו לעשות שימוש בפורטל האינטרנטי Moodle. בצורה זו, כל מרצה יכול לפתוח מעין אתר לקורס אותו הוא מעביר. הגישה לחומרים אותם בוחר המרצה להעלות ולאנשי הקשר, ניתנת רק לסטודנטים המשתתפים בקורס. אם נוסיף לכך את העובדה שכיום מוצעים אף קורסים והרצאות באינטרנט במסגרת מיזם ההוראה המקוונת של חברת קורסרה (Coursera) למשל, הצורך לבקר בספרייה על מנת לצלם חומר לימודי במקום להנגיש אותו לסטודנטים דרך האינטרנט נראה תמוה אף יותר.

חומר באתר הקורס, הרבה יותר נוח(shutterstock)

"למה שזה לא יהיה סרוק?!"

ד"ר יפעת בן-דוד קוליקנט, מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, שמתמחה בהשפעות טכנולוגיות מחשב על למידה מסבירה: "אם אתה הולך לספריה ומניח שם את כל החומר אז אפשר לסרוק אותו תוך שמירה על זכויות היוצרים. אני לא רואה סיבה שלא. ברגע שהספריה מנהלת את זה אפשר לסרוק אני אעדיף שזה יהיה סרוק, ממילא יהיה צורך לצלם אותו, למה שזה לא יהיה סרוק?!"

לשאלת ynet האם יש צורך בהנחיה לכלל המרצים להעביר את החומר לסריקה משיבה ד"ר בן-דוד כי "אני חושבת שזה יעזור. אתה לא תצליח לגרום לבן אדם שלא מתעניין להתעניין אם תנעץ אותו בספריה מול המדף. כן יש יתרונות לספריה. יש אנשים שזה מאוד נעים להם, הריח של הספרים, זה מין היכל של שקט ואתה באינטרקציה מלאה עם ידע. אבל לא חושבת שהסריקה זה מה שיהרוג את הספריה".

כאמור, מוסדות אקדמיים רבים עושים שימוש בפורטל האינטרטי Moodle. כך קורה באוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון וגם במספר מכללות לרבות מכללת רופין, המכללה האקדמית וינגייט ועוד. באוניברסיטה הפתוחה כל חומר הלימודים וגם הרצאות מוקלטות נגישים לסטודנטים באתר האוניברסיטה ואילו מוסדות אחרים מעלים את רשימת הקריאה והמטלות בין השיעורים לאתר הקורס אליו יש גישה דרך המידע האישי לתלמיד כמו במכללה האקדמית הדסה ירושלים.

בנוסף לכך, אגודות הסטודנטים מפעילות ספריות השאלה ומכינות מקראות הכוללות את כל החומר הלימודי של קורסים שונים, כל עוד ניתן לכך אישור מהמרצה. באוניברסיטת תל-אביב למשל, קיים מזה שנים ספריית "ספרות זולה" שמעניקה את שירותים הללו כמו גם באוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון.

הספריה בסמינר הקיבוצים(צילום: מלנית)

בעייה שעולה בהקשר זה היא הצורך לקרוא ספרים שלמים, בעיקר בקורסי מבואות, שעקב זכויות יוצרים לא ניתן לסרוק אותם במלואם לאתר הקורס. כך למשל נדרשים סטודנטים להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון לרכוש את הספר חדו"א 1 וסטודנטים למשפטים במספר אוניברסיטאות נדרשים לקרוא כרכים מתוך משפט עברי שפעמים רבות אין מספיק עותקים שלהם בספריה. במכללה האקדמית וינגייט לא דורשים מהמרצים להעלות את חומר הלימודים כולל מצגות הקורסים לפורטל האינטרנט ובקורסים השונים ביניהם התפתחות ולמידה מוטורית ופסיכולוגיה התפתחותית רוב חומר הלימודים נמצא בספריה.

"אין לי בעיה ללכת לספריה", מספרת סטודנטית למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. "אבל כשהייתי בשנה א' ביקשו שנקרא איזה 200 עמודים מתוך משפט עברי. מחזור שלם נלחם על אולי 20 עותקים בספריה. זה נראה הגיוני? אני יודעת שיש בעיה לסרוק עותקים שלמים לאינטרנט עקב זכויות יוצרים אבל לקנות את הספר הזה זה גם לא הגיוני. הוא עולה כ-600 שקל. אם כבר שולחים אותנו לספריה, שיהיו מספיק עותקים".

אין מספיק עותקים(צילום: ירון ברנר)

"אין כיסוי אלקטרוני לכל משאבי הידע"

השאלה המרכזית בהקשר זה הוא מה יתרונה של הספריה במוסדות האקדמיים, כשרבים מן הסטודנטים מעדיפים ללמוד בבית או בבית קפה ובתקופה בה זוכה רשת האינטרנט לעדנה בקרב הסטודנטים בזכות Moodle ושלל מנועי חיפוש כדוגמת גוגל סקולר.

"אנחנו לא מתעלמים מהשינויים שמתרחשים סביבנו במיוחד בנוגע לטכנולוגיות המידע ושהן נגישות ופתוחות", אומרת עדנה נעמן, מנהלת הספריה במכללת סמינר הקיבוצים. "יחד עם זאת, אני מאמינה שהספריות והספרים ימשיכו להיות איתנו עוד הרבה מאוד שנים. קודם כל, מהסיבה הפשוטה, שאין כיסוי אלקטרוני לכל משאבי הידע. יש תהליכים בעולם הרחב אבל עדיין אין תחליף לעושר הרב של הספרים. במיוחד כשמדברים על ספרים וכתבי עת בעברית שהם עוד רחוקים ממה שקורה בעולם מבחינת הדיגיטציה. התהליכים קיימים ואנחנו מטמיעים אותם בשירותי הספריה אבל אני לא רואה בהם תחליף אלא תוספת. הם חיים בדו-קיום".

האם צילום מאמר מספר מצדיק ביקור בספריה?

"אם צריך רק מאמר ספציפי ומנגישים אותו דרך אתר הקורס זה מספיק. יש הבדל אם מדובר במטלת קריאה נקודתית ומצומצמת ואז זה לא משנה אם אתה קורא באתר או מצלם אותו. בסופו של דבר, אנחנו כן מנסים להטמיע את הנושא של אוריינות מידע. מדובר בשימוש מושכל במידע, לאתר אותו ולדעת איך להגיע אליו. כשאתה מגיע לספריה ואתה מוצא את הספר שבו נמצא אותו פרק, אתה תסתכל ימינה ושמאלה ותמצא עוד ספרים באותו נושא. תוכל להרחיב, להעשיר את הידע. המאמר הוא חלק ממכלול רחב יותר.

"כשאתה בא לספריה עומדים לרשותך הספרנים והמידענים שהם מומחים בתחום הזה של איתור מידע. היום מחפשים הרבה באינטרנט ויש לזה יתרונות. אבל המידע באינטרנט הוא מאוד דינמי ונזיל, הרבה פעמים הוא נעדר מערכת בקרה וסינון, דבר שהספריה מספקת".

מה לגבי מחסור בעותקים של ספרי לימוד?

"אנחנו עושים כל מאמץ לענות על הדרישה. במיוחד ספרים שהם ספרי בסיס של קורסים, שאנחנו רוכשים בהרבה מאוד עותקים. לא יהיה מצב אידיאלי שלכל סטודנט יש ספר, זה משהו שאנחנו לא יכולים לעמוד בו מבחינת מקום או תקציב. השורה התחתונה שלי היא שאפשר ליהנות מכל העולמות. גם ממה שהאינטרט יכול להציע לנו וגם יחד עם זה להמשיך לעשות שימוש מועיל ומושכל במה שהספריה יכולה להציע".

הספריה בסמינר הקיבוצים(צילום: מלנית)

האוניברסיטאות: "לא כל החומרים יהיו אינטרנטיים"

מאוניברסיטת תל-אביב נמסר בתגובה כי "במסגרת הרחבת הגישה של הסטודנטים לשירותים אינטרנטיים פועלת האוניברסיטה להעלות לרשת את הסילבוסים של תוכניות הלימודים השונות. האוניברסיטה מעוניינת להרחיב את השירותים הנ"ל, כך שיכללו גם תכנים ספציפיים של מקורות לימודיים כגון מאמרים או פרקים מספרים. עם זאת, יישום נושא זה כפוף למגבלות מהותיות של שימוש נאות ושמירה קפדנית על זכויות היוצרים של המחברים.

"יצויין שעם כל הקדמה הטכנולוגית, עדיין לא ניתן לצפות שכל חומרי הלימוד הרלוונטיים, כמו למשל במדעי הרוח, יהיו אינטרנטיים בעתיד הקרוב, ועל כן במקרים מסוימים ביקור בספריה יישאר, לפחות בשלב זה, בלתי נמנע".

מאוניברסיטת בר-אילן נמסר: "מדיניות האוניברסיטה היא שכל מרצה מחוייב לפרסם את הסילבוס של הקורס שלו, שם נמצאת גם רשימת הקריאה. סריקת חומרי קריאה אינם בגדר חובות פרסום, אולם מרצים רבים נוהגים להעלות את חומרי הקורס למערכת Moodle, לטובת הסטודנטים. במקרים שבהם קיים קושי בהשגת החומר יכולים התלמידים לפנות למרצים והם ייתנו פתרון נקודתי".

מאוניברסיטת חיפה נמסר: "האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בהנגשת חומר הלימוד לסטודנטים ובשימוש מיטבי של הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו ומשקיעה בכך משאבים רבים. לרוב המוחלט של קורסים המתקיימים באוניברסיטה נפתח דף קורס להוראה מרחוק שבו חומרי לימוד מגוונים כגון מצגות, קישורים לחומרי קריאה בספריה, חומרים סרוקים ואף פורום פתוח לחברי הקורס. בסמסטר זה מופעלים במערכת 17 קורסים מתוקשבים במלואם - קורסים הנלמדים דרך רשת האינטרנט ללא הגעה לכיתה.

"מי שאחראית על סריקת חומרי הקריאה לקורסים היא ספריית האוניברסיטה, שם פונים באופן יזום לפני כל סמסטר למרצי האוניברסיטה ומבקשים מהם את הסילבוס המתוכנן וסורקים את החומרים המבוקשים. נדגיש כי עבודה בספריה היא כלי חשוב בדיסציפלינות רבות, כפי שמקובל בכל העולם האקדמי ויש מקרים שאין לה תחליף".

מהאוניברסיטה העברית נמסר: "האוניברסיטה סיימה ארבע שנים של הליכים משפטיים, במטרה לאפשר העלאה של חומר לטובת סטודנטים. סופו של מאבק זה הגיע השבוע, לאחר שהושג הסכם פשרה לטובת הסטודנטים בין האוניברסיטה העברית והוצאות הספרים, בקשר לשימוש הוגן בקטעים מתוך ספרים לטובת הסטודנטים".