לא מאמינים שהם נרדפים. אתאיסטים במצרים
החברה מחשיבה אותם לכופרים ואף זורקת אותם לכלא, אך האתאיסטים במצרים לא מוותרים ורוצים הכרה: "המדינה משחקת אותה אלוהים"
למרות הדרתם וההתנכלות אליהם, האתאיסטים במדינה הערבית מנסים להשתלב בחברה: אחמד ואמיר, שני צעירים מצריים, היו כמו אחים ונהגו בין היתר להגיע יחד לדרשות של מטיף סלפי באלכסנדריה אחרי תפילת השחרית. אולם משהו קרה לקשר ביניהם. "אני עדיין אוהב את אמיר, אבל הוא לא מסוגל לקבל את העובדה שאני אתאיסט ולא מאמין באיסלאם", הסביר אחמד חרקאן בן ה-20 מאלכסנדריה.
בלוגרית מצרית בעירום: "שריעה היא לא חוקה"
חלון למזרח התיכון - כתבות אחרונות:
'רק המוות יפריד בינינו'. רומיאו ויוליה של ערב
סרט במצרים: כך "נרפאתי" מהומוסקסואליות
מהומות והרוגים: גירוש זרים ענקי בסעודיה
סעודיות: לנהוג - לא, לסמס בחופשיות - כן
סיפורם של שני החברים נותן על קצה המזלג טעימה מהמציאות שאותה חווים האתאיסטים במצרים. אלה נחשבים בעיני החברה, אנשי הדת ולא פחות חשוב - בעיני השלטונות - לכופרים ואף לפורעי חוק שנשלחים לעתים למאסר.
חקראן סיפר כי הרעיון של האתאיזם לא הגיע אליו ברגע מסוים, אלא שהוא תוצר של תהליך שנמשך "מספר חודשים ואפילו שנה". לדבריו, באחת מהפעמים שהוא הלך למסגד הוא לא הצליח להתפלל, הפנה את גבו למסגד והחליט לעזוב את האיסלאם. משפחתו, באופן לא מפתיע, לא עשתה לו חיים קלים: "ציפיתי שתהיה לי בעיה עם אבי ואמי הדתיים ששקדו על כך שאני אלמד בעל פה את הקוראן מהרגע שהייתי קטן וזה מה שקרה". בינתיים, אחמד וכמה מחבריו שמחזיקים בהשקפה דומה יושבים באחד מבתי הקפה באלכסנדריה ומחליפים ביניהם רעיונות למשך מספר שעות עד שמגיעה השעה שבה הם צריכים להתמודד עם הגינויים מהחברה ורדיפת השלטונות אחריהם.
"כולן רוצות להסיר את החיג'אב"
"אני יודעת את הקוראן בעל פה. אבי עם זקן וכך גם האחים שלי, אבל התהיות הרבות שלי התחילו כתוצאה מקריאה והפכתי לאתאיסטית", סיפרה השבוע צעירה רעולת פנים לערוץ BBC בערבית. לדבריה,
"שלוש מחברותיי הפכו לאתאיסטיות אחרי שהן שהם עטו את הניקאב (כיסוי הפנים) ולא חשפו את פניהן. הן התמודדו עם קשיים רבים כדי להסיר את הניקאב. הן הסתפקו בעטיית החיג'אב כמוני. כולן רוצות גם להוריד את החיג'אב, אבל החברה לא מרחמת עלינו".
שריף ג'אבר, סטודנט מאוניברסיטת סואץ, נעצר בחודש אוקטובר לצורכי חקירה בגין ביזוי הדתות. בשבוע שעבר גינו ארגוני זכויות אדם במצרים את המשך מעצרו. הכול התחיל כשג'אבר התווכח עם המרצה שלו על נושאים דתיים והועמד בפני ועדת משמעת באוניברסיטה והמשיך כשחבריו לכיתה חתמו על עצומה שהוגשה לנשיא האוניברסיטה שבה ביקשו לחקור את הסטודנט אחרי שגילו שהקים דף אינטרנט שמעודד אתאיזם. החקירה הועברה מכותלי הקמפוס לחדר החקירות של המשטרה ומאז ג'אבר עצור.
נבילה עבד א-נבי, מנהלת אחת מהספריות הבולטות ברחבי מצרים, שמחזיקה ספרים שנויים במחלוקת, סבורה כי "העלייה של זרמי האיסלאם הפוליטי ('האחים המוסלמים') לכס השלטון היא זאת שסייעה לתופעה של הסלידה העמוקה של הצעירים מהדת".
עיתונאית מצרייה הגדירה בשיחה עם ynet את מצבם של האתאיסטים כ"טרגדיה אמיתית". "המדינה משחקת אותה אלוהים", היא הסבירה ואמרה כי "התופעה הזו תמיד הייתה, אבל היום האנשים יותר יכולים להוציא את זה החוצה מאשר בעבר".
איש הדת המצרי מג'די עאשור הסביר השבוע מה גרם לאותם אנשים לנטוש את הדת: "הגורמים הקיצוניים לא מכירים בדבר חוץ מדבקות בעניינים פורמליים שעשויים להרחיק את האנשים מהדת והם נושאים באחריות לתופעה זו. חייבים לסלוד מהקיצוניות כמו שחייבים לסלוד מהאתאיזם".
אחרי הדחתו של מוחמד מורסי בהפיכה צבאית ניסו האתאיסטים לנצל את המצב כדי לקרוא לחברה להכיר באמונתם (או אי אמונתם) ואף דרשו מהנשיא הזמני עדלי מנסור לשתף אותם בניסוח החוקה המצרית החדשה שגובשה סופית לפני מספר ימים. אולם, ניסיון זה לא עלה יפה.
עליה מהדי, הפעילה המצרית המפורסמת, הדהימה את העולם לפני שנתיים כשפרסמה תמונות עירום שלה בבלוג שלה כדי למחות על דיכוי הנשים בארץ הנילוס. הדבר עורר כמובן גל של מחאה בקרב הזרמים הדתיים והאסלאמיסטיים והגיע עד כדי איומים ברצח. לפני מספר חודשים היא התפשטה שוב בהפגנה נגד החוקה האיסלאמיסטית של שלטון מורסי מול שגרירות מצרים ולפני כמה ימים היא פרסמה בפייסבוק שלה גרסה משלה לתפילת המואזין המסורתית באיסלאם. במקום "אללה אכבר", היא כתבה "האישה אכבר" ועוררה סערה נוספת.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
