"אניגמה": טלנובלה בגבולות המוכרים
אין שום דבר יוצא דופן בטלנובלה החדשה "אניגמה": טובים מול רעים, סודות שקשורים בעבר וטקסטים לא מתוחכמים. עפר שכטר, עדי הימלבלוי ושרון אלכסנדר יוכלו לרצות את חובבי הז'אנר, שכבר מזמן לא צפו בתוצרת כחול לבן
מאז מהפכת הסלולר של משה כחלון השוק לא ידע כזה זעזוע: אדם הקסטר, היוצר של הקומיקס שגיבוריו הם סלומן ודיבורית, זה שהביא את חברת הסלולר "הפיטוק" לפסגה, החליט שהוא עוזב את העבודה המכניסה שלו כדי להתמקד באמנות אמיתית, ואולי לעשות משהו משמעותי יותר עם החיים שלו, כאילו להיות מפורסם ועשיר זה לא משמעותי מספיק בנקודת הזמן הנוכחית.
אבל למה להקדים את המאוחר. ל"אניגמה", הטלנובלה שעלתה אתמול (א', 19:30) בערוץ ויוה למנויי yes, יש ברוך השם 150 פרקים שלמים כדי להגיע למיצוי, ואין לדעת, אם במקביל לזיכרון של אדם הקסטר היא תצליח לשחזר את ההצלחה של הפקת המקור הקודמת שעלתה שם לפני 12 שנה, "לגעת באושר", אין ספק שהיד עוד נטויה.
כמיטב המסורת הטלנובלית, סודות העבר הם הפק"מים של העתיד, וגם לכרמלה ועקיבא היה עבר משותף ומטריד, שמתדלק את התשוקה ההדדית ביניהם, ואולי יעניק בסוף 150 הפרקים גם קתרזיס הגון, כשהאהבה הבלתי אפשרית הזאת תתממש, והאמנות והתאגיד יתמזגו לכדי מעצמה בלתי מנוצחת. עוד מוקדם לקבוע, אבל נדמה שהיחסים ביניהם עומדים להאפיל על שאר מערכות היחסים בסדרה, מבחינת עוצמות, יצרים וטינופת שהולכת לרוץ ביניהם על המסך.
לא רק במספר הפרקים - שבדרמה היומית הולך ומצטמצם - "אניגמה" שוברת הצידה מהאופי המשתנה של הז'אנר. אם דרמות יומיות נטו להפגין מודעות עצמית או לפחות לנסות להיראות מושקעות כמו דרמות אמיתיות, "אניגמה" חוזרת למסורת של סט מינימלי, סיפור מובהק על טובים ורעים, טקסטים פשוטים יחסית וסוד מסתורי אחד שמאיים לפרוץ, כזה שיעניק לחלק מהסדרה ממד של דרמת מתח ואקשן. אין בה משהו פורץ דרך או יוצא דופן, אבל צופי ויוה, שהאוזן שלהם התרגלה לספרדית וקוריאנית, מן הסתם ישמחו לאמץ מוצר דובר שפת הקודש, ויישארו איתו עד הסוף שבו – אם להאמין לדנה עדיני ושיר הנושא הדי-מוצלח – נהיה מאושרים.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"לגעת בכוכבים": האילמים ממשיכים לשתוק
"המערכת": מיקי חיימוביץ' רדודה מתמיד
"הרשימה השחורה": אקשן, ממחזרים!
אלא שהעניין לא כל כך פשוט. הקסטר (עפר שכטר) בעצם מנסה לשחזר את העבר שלו, זה שנשכח ממנו אחרי שאיבד את הזיכרון כמה שנים קודם לכן. לחפור בעבר זה אף פעם לא ממש טוב, אלא אם כן אתם צופית גרנט ואתם זוכים לרייטינג נאה ברצועה איכותית. כמעט בכל מקרה אחר התחקות אחרי השורשים מובילה לזה שתריחו מהצד שלהם את הפרחים.
"אניגמה". סודות העבר הם הפק"מים של העתיד. (צילומים: איתן ברנט)
כמו בכל טלנובלה, גם "אניגמה" מכילה לא מעט כוחות מנוגדים, שכולם סובבים סביב אדם הקסטר. מצד אחד יש את אביגיל (עדי הימלבלוי) הבלונדה התמימה והבת זוג החוקית, שמייצגת את החיים השגרתיים הפאסיביים, מצד שני סופי (אילה זילברמן), המסתורית, הברונטית, האסרטיבית, שמחברת בין הקסטר לעבר העלום שלו. הרומן המשני (או הראשי, אם זה תלוי בי) הוא בין עקיבא (שרון אלכסנדר, ששוב עושה את הקסם שלו והופך גם את הדמות הזאת למורבידית ומורכבת), מנהיג התאגיד הסלולרי ואביר הרשע, וכרמלה (אוולין הגואל), האמא הלביאה שתעשה הכל כדי לשמור על הבן המוכשר שלה, שבמקרה גם מפרנס את משפחת הקסטר.
שרון אלכסנדר. דמות מורבידית ומורכבת
בטלנובלה כמו בטלנובלה - יש משולש אהבה
"אניגמה". מנסה לשחזר זיכרון והצלחה
צילום: איתן ברנט
מומלצים
