ספייק לי: "באוסקר מפשלים לפעמים"
הבמאי ספייק לי כבר לא ממש מתייחס להעדפות של האקדמיה האמריקנית לקולנוע, וגם לא להצהרות של העיתונאים על תחיית הקולנוע האפרו-אמריקני. "אחרי כל הצלחה, יש תשע שנות בצורת", הוא טוען בראיון לקראת "שבעה צעדים" - העיבוד שלו למותחן הקוריאני מ-2003, "מרגיש שעשינו סרט חדש"
ספייק לי בן ה-56 הוא כבר מזמן לא קולנוען נשכן ובועט שמספק לעולם סרטי "ג'וינט" כועסים. הבמאי האפרו-האמריקאי שמזוהה עם סרטים בעלי מסר פוליטי וחברתי כמו "עשה את הדבר הנכון" ו"מלקולם אקס", התרכך בשנים האחרונות. על כך מעידים גם העובדים איתו שמדווחים על אווירה חמה ונעימה שהוא משרה על הסט, כמעט כמו דוד חביב.
ועדיין, לי יודע להביא את הגרוב המזוהה איתו, למשל בסרט האקשן החדש שהוא חתום עליו "שבעה צעדים" - עיבוד מחודש למותחן הקוריאני הקלאסי של פארק צ'אן-ווק מ-2003 - עם ג'וש ברולין ("ארץ קשוחה") ואליזבת אולסן ("מרתה מרסי מיי מרלין") בתפקידים הראשיים. העלילה מספרת על מנהל פרסום חובב אלכוהול (ברולין), שבליל שכרות אחד נחטף ונכלא לעשרים שנה בחדר מבודד מהעולם. כשהוא משתחרר הוא יוצא למשימה להבין למה הוא נכלא, ולא פחות חשוב, למה הוא לפתע שוחרר.
אליזבת אולסן, השחקנית הנשית הראשית בסרט (ואחותן הצעירה של צמד התאומות המפורסם מרי-קייט ואשלי אולסן), מחזקת אותו: "למה לעשות את רומיאו ויוליה מאה פעם?", היא אומרת. "זה סיפור טוב. למה לא לספר אותו שוב?".
ישנם חובבי קולנוע ומעריצים של הסרט הקוריאני שבטח לא מסכימים עם הטענה הזו.
"הסרט שלי הוא לא בשבילם", אומר לי. "מי שחושב שלא היה צריך לעשות את 'שבעה צעדים' מחדש לא הולך לקולנוע בכל מקרה. אהבתי את הסיפור וחשבתי שזה יהיה מדהים לעבוד עם ג'וש ברולין. עשיתי את זה כי רציתי את האתגר, אף פעם לא עשיתי משהו כזה. מצד שני, אין הבדל גדול בעיני בין לעשות את הסרט הזה לבין סרטים אחרים שלי, אפילו, נניח, דוקומנטרי. זה לספר סיפור. אני לא מחליף כובעים. אני נשאר אותו בן אדם. זה מה שמקל עלי לקפוץ בין פרויקטים שונים".
איך אתה היית מרגיש לדעתך?
"אני בטוח שהייתי בעומס חושי. מה זה אייפון? מה זה שאזאם? הכנסתי את השאלות האלו פנימה כי אני רוצה שהמציאות תהיה אמיתית, לא קרטון, לא סרט מצויר. גם בכוונה אני לא אומר איפה הסרט מתרחש. צילמנו בניו אורלינס, אבל הסרט לא מגלה באיזו עיר מדובר. זו יכולה להיות כל עיר".
יש לך שם סצינת סקס נועזת במיוחד, גם היא עברה בקלילות?
"במיוחד היא. אני מרגישה שספייק לא אוהב מאוד סצנות סקס. בגלל זה עשינו רק טייק אחד שלה והכל היה פתוח כי דיברנו עליה כל כך הרבה לפני. הוא עשה את כל המאמצים שארגיש נוח. לפני שהספקתי להבין מה קורה זה נגמר". ולי מוסיף: "אם אנשים לא רגועים אתה לא מקבל מה שאתה רוצה".
&91;1&93;-wa.jpg "אליזבת' אולסן. צחוקים על הסט (צילום: גטי אימג' בנק)")
"תקשיב, כל עשר שנים יש את אותו המאמר, על התעוררות הקולנוע השחור. כולם יוצאים בכותרות 'האפרו-אמריקנים הגיעו'. ואז... יש תשע שנות בצורת. ההיסטוריה הראתה שזה או חגיגה או מדבר. מה דעתכם שיהיו שנתיים רצופות? אפשר?".
"שיהיה להם בהצלחה. אני סיימתי עם האקדמיה האמריקנית לקולנוע (שמעניקה את פרסי האוסקר - נ.ד). לאקדמיה היתה כבר את הסיכוי שלה. הסרט שלי 'עשה את הדבר הנכון' הפסיד בזמנו ל'הנהג של מיס דייזי'. 'הנהג של מיס דייזי'?! באמת, נו? את 'עשה את הדבר הנכון' מלמדים באוניברסיטאות, למישהו אכפת בכלל ממיס דייזי היום? האקדמיה מפשלת לפעמים. אני מזמן לא מתרגש".
יש איזה מוסר השכל שהייתם רוצים שהצופים ב"שבעה צעדים" יצאו איתו?
"לא לכל סרט יש מוסר השכל. הצופים אמורים לצאת עם הרגשה של 'מה לעזאזל זה היה?'", אומר אולסן, ולי מצטרף: "זה סרט נקמה. עבורי זה סרט על קארמה, שאתה מקבל מה שאתה זורע. אבל למעשה הפסקתי לענות על שאלות כאלה. אני מכבד צופים יותר מדי. שכל אחד ירגיש מה שהוא רוצה".
