פרס נובל הוענק לשני הישראלים-אמריקנים
בטקס שנערך בשטוקהולם קיבלו פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לוויט פרס נובל לכימיה על מחקרם בפיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות. אחיו של ורשל: "אם היה יותר פוליטיקאי, הוא היה מקבל את הפרס מזמן"
החוקרים הישראלים-אמריקנים, פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לוויט, קיבלו היום (יום ג') את פרס נובל לכימיה. ועדת פרס נובל בשטוקהולם הכריזה באוקטובר האחרון כי ורשל מאוניברסיטת דרום קליפורניה ולוויט מאוניברסיטת סטנפורד זכו בפרס היוקרתי בזכות מחקרם בפיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות. ynet העביר בשידור חי את הטקס משבדיה.
הצלע השלישית שקיבלה את הפרס הוא מרטין קרפלוס, אמריקני-אוסטרי מהאוניברסיטאות שטרסבורג והרווארד. עם זכייתם בפרס נובל ישלשלו השלושה לכיסם סכום של 1.5 מיליון דולר. בטקס הוענקו גם פרסי נובל ברפואה, בספרות, בפיזיקה ובכלכלה. מחוץ לטקס מחו אמנים סינים בעירום במחאה על מאסרו של זוכה פרס נובל לשלום בשנת 2010, ליו שיאבו, פעיל זכויות אדם שמרצה 11 שנות מאסר בגין פעילותו וקריאתו לליברליזציה של המערכת הפוליטית בסין.
אריה ורשל, בן 72, נולד בקיבוץ שדה נחום ולמד בטכניון ובמכון ויצמן. הוא ירד מהארץ לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973, נודע בזכות מחקריו בתחום הביוכימיה החישובית והביופיזיקה, היה מחלוצי הסימולציות הממוחשבות של תהליכים ביולוגיים ופיתח בין היתר שיטה שנקראת אנזימולוגיה חישובית. מיכאל לוויט, בן 66, נולד בפרטוריה שבדרום אפריקה. את זמנו הוא מחלק בין הארץ לחו"ל ויש לו משפחה ובית ברחובות.
אחיו של פרופ' ורשל, אבי, אמר בשיחה עם ynet: "התחושות במשפחה מאוד משמחות, אך עיקר השמחה הייתה ביום שהודיעו על הזכייה שלו בנובל. אריה מחכה וחושב הרבה שנים שמגיע לו לזכות בנובל, והוא באמת אחד הטובים בתחום שלו. זהו אירוע חשוב ומשמעותי מאוד ולפי דעתי אם אריה היה יותר פוליטיקאי ופחות בעל חוש הומור ושקול, הוא היה מקבל את הפרס כבר מזמן".
בקיבוץ שדה נחום שבו גדל פרופ' ורשל, התקשו החברים להסתיר את התרגשותם הערב עם זכייתו של חבר הקיבוץ בפרס נובל היוקרתי.
"התחושות טובות מאוד ואנחנו ממש גאים בו ומתרגשים", סיפר מנשה עזרא, חבר מזכירות הקיבוץ. "כבר אחרי ההודעה על הזכייה קיווינו שהוא יגיע לבקר, רצינו להרים איתו כוסית במועדון אבל בגלל אילוצים של הרצאות הוא לא יכול היה להגיע. בנסיבות שנוצרו אנחנו מבינים ומקווים שנוכל לחגוג איתו בקרוב".
מאז שעות הבוקר, הפכה הזכייה בפרס לשיחת היום בקיבוץ. "אני בטוח שכל חברי הקיבוץ יצפו בזה, זה ממלא אותנו בגאווה", אמר עזרא. "אריה היה חבר משק ואח שלו גר כאן. חבל שהוא נאלץ לעזוב את הארץ משום שלא מצאו לו תקן במכון ויצמן. הוא חשב שהנסיעה לארה"ב תיהיה לתקופה קצרה אך היא הפכה לשנים רבות - בדיעבד זה השתלם לו ולכולנו".
מיכאל לוויט בן ה-66 נולד בדרום אפריקה ובגיל 15 הגיע לאנגליה. בגיל 21 הגיע לישראל לעשות דוקטורט והכיר את רעייתו רינה. לשניים נולדו שלושה ילדים: אדם בן ה-37, ראובן בן ה-41, ודני בן ה-44. בשנת 1986 עבר לוויט לקליפורניה, ומאז מחלק את זמנו בין ישראל לארה"ב. כיום הוא משמש כמדען אורח במכון ויצמן.
הישראלים האחרונים שזכו בפרס נובל לכימיה הם פרופ' דן שכטמן ופרופ' עדה יונת. פרופ' שטכמן מהטכניון זכה בשנת 2011 בפרס על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים. פרופ' יונת ממכון ויצמן זכתה ב-2009 בפרס היוקרתי עבור תרומתה לפיענוח מבנה הריבוזום, המולקולה המתרגמת את הקוד הגנטי לחלבונים הבונים את התא החי.
פרס נובל לרפואה יוענק בטקס לג'יימס רותמן מאוניברסיטת ייל, רנדי שקמן מאוניברסיטת קליפורניה ותומס דוהדוף מאוניברסיטת סטנפורד, על תגליתם כיצד מתנהלת תעבורת החומרים בתא פנימה והחוצה. תגלית זו קשורה כמעט בכל מחלה אפשרית, ותאפשר להבין טוב יותר את התנועה בתוך התא, ובכך אולי למנוע את היווצרותן והחמרתן של מחלות שונות.
החוקרים פיטר היגס מבריטניה ופרנסואה אנגלר מבלגיה יקבלו לידיהם את פרס נובל לפיזיקה לשנת 2013 על תיאוריית "החלקיק האלוהי". החלקיק התת אטומי, בוזון היגס, נחשב אבן פינה חסרה בעולם הפיזיקה, ויכול להסביר מדוע לחומר יש מסה.
פרס נובל לשלום למלחמה בכימי
מוקדם יותר היום הוענק בטקס שנערך באוסלו פרס נובל לשלום לארגון הבינלאומי למניעת הפצת נשק כימי. ראש הארגון, אחמט אוזמוצ'ו, שקיבל את הפרס ציין בטקס את "זוועות השריפה, העיוורון והחנק שנובעים כתוצאה משימוש בנשק כימי. לנשק זה יש מורשת מרושעת החל מהתעלות של מלחמת העולם הראשונה ועד התקיפות הכימיות בסוריה השנה", אמר אוזמצ'ו. "אי אפשר לראות אותו. אי אפשר להריח אותו ואין כל אזהרה מפניו". בטקס חלקו כבוד לזוכה פרס נובל לשלום לשנת 1993, נלסון מנדלה, שהלך לעולמו בשבוע שעבר.
פרס נובל לשלום למלחמה בנשק הכימי. ומה עם ישראל?
לפני כחודשיים הוכרז כי הארגון הבינלאומי למניעת הפצת נשק כימי, שמקום מושבו בהולנד, יקבל את הפרס. אוזומצ'ו, העומד בראש הארגון, היה שגריר טורקיה בישראל בין השנים 2000-1999. חברי הוועדה הנורבגית הסבירו כי
"בעבודתם הם הגדירו את השימוש בנשק הכימי כמשהו אסור לפי החוק הבינלאומי. האירועים האחרונים בסוריה, שם נעשה שוב שימוש בנשק כימי, הדגישו את הצורך להגביר את המאמצים לפירוק הנשק הזה".
בארגון חברות 189 מדינות ולאחרונה הצטרפה אליו גם סוריה באופן רשמי. ישראל היא אחת מהמדינות היחידות שלא חברות בארגון לאי הפצת נשק כימי. ישראל אמנם חתמה ב-1993 על האמנה, אך כמו מיאנמר לא אישררה את חתימתה. בנוסף, גם מצרים, צפון קוריאה, אנגולה ודרום סודן לא חברות בארגון.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
