עשור אחרי שהופל, סדאם פוחד לצאת לרחוב
השבוע לפני 10 שנים נלכד הרודן העיראקי בבונקר שבו התחבא. הוא מת מזמן, אבל הילדים שנקראו על שמו נותרו אומללים, מאוימים ברצח ולא מוצאים עבודה
בעיירה השיעית ברובה עזיזייה הסמוכה לבגדד, סדאם חוסיין משוטט לו ברחובות מבלי שאיש יטריד אותו. הוא מתבדח עם שומרים בעמדות האבטחה, לוחץ את ידיהם של עוברים ושבים ומכריז בגאווה על שמו. "לא הוצאתם אותי להורג", הוא אומר לעתים קרובות לשוטרים וצוחק, "זה היה אחד הכפילים שלי!".
עוד חדשות מהעולם :
- איש השנה של הטיים: האפיפיור
- מבוכה: המתורגמן בטקס למנדלה - מתחזה
- אורוגוואי: מותר לגדל מריחואנה ולסחור בה
- 'אני וקמרון באשכבת מנדלה': אובמה ב"סלפי"
אבל סדאם הזה, חנוט בחליפה שחורה ארוכה ובמעיל עור, אינו אותו סדאם שידוע כל כך ברחבי העולם. הוא אחד מני רבים ברחבי עיראק הנאלצים לשאת את שמו המקולל של הרודן האכזר ששלט במדינה ביד ברזל במשך כמעט רבע מאה, ובדיוק השבוע לפני עשר שנים נתפס על-ידי הכוחות האמריקניים שפלשו לעיראק.
מעיר הולדתו של סדאם וזו שבה גם נלכד, תכרית שבצפון, דרך מחוז אנבר המדברי שבמערב עיראק ועד למחוזות הדרומיים של המדינה, סונים ושיעים רבים נושאים את שם הרודן שבעבר ניתן להם כאות כבוד, אבל מאז הפך לאות קלון. "סדאם דיכא אנשים רבים כל כך, ולכן לאלה שדוכאו על-ידיו יש רגשות קשים נגדו", מסביר סדאם חוסיין עולאיווי, בן 35 מעזיזיה, "בגלל השם שלי תמיד לועגים לי".
את שמו נתן לו סבו כשסדאם חוסיין היה סגן נשיא עיראק. יש לו רגשות חיוביים מעטים מאוד לגבי העובדה הזו. הוא נזכר כיצד בשנות בית הספר מורים היו מצפים ממנו לעמוד בסטנדרטים גבוהים בלתי אפשריים ונקטו נגדו עונשים קשים כשלא עמד בהם. כשהצטרף לצבא במסגרת שירות החובה שלו ואמר לקצין את שמו, זה תקף אותו פיזית על כך שנשא את שם הנשיא.
אחרי הדחת הרודן קיווה סדאם הצעיר לזכות סוף סוף להקלה, אבל אביו קיבל שיחות טלפון ממפלגות פוליטיות שביקשו ממנו לשנות את שם בנו ועוברי אורח קיללו אותו משום ששמו העלה בהם זכרונות כואבים. עולאיווי אכן ניסה לשנות את שמו בשנת 2006, אבל ויתר על המהלך כשהבין כמה זמן יצטרך להקדיש לכך בשל המערכת הביורוקרטית העיראקית הידועה כסבוכה מאוד וההוצאות הכספיות הכרוכות בדבר, הוצאות קשות עבור מעוטי יכולת. במקום זאת, בחר לדבוק בשם הולדתו.
"אני מתחרט על כך שנתתי לו את השם הזה", אומר אביו חוסיין בעגמומיות, בעודו יושב עם בנו בביתם הקטן. "היו עלינו לחצים לפני שנת 2003 (אז החלה מלחמת המפרץ השנייה שבה הודח הרודן), ואחרי 2003 היה עוד סבל. היו כאלה ששנאו את סדאם וכל דבר שקשור בשמו". הוא סיפר כי לעתים קרובות עובדי מדינה מסרבים לטפל בבקשותיו של בנו משום שהם כועסים על שמו.
כאן לא יעבוד סדאם
עשור אחרי לכידתו, סדאם שהוצא להורג בתום משפט ממושך בדצמבר 2006 עדיין מצית זעם אדיר בקרב עיראקים רבים. מאות אלפי בני אדם, רובם שיעים וכורדים, נרצחו או מתו באחריות ישירה ועקיפה של ממשלתו הסונית, ואין ספור אחרים סבלו סבל עמוק כתוצאה מהמלחמות שניהל נגד איראן וכוויית. המלחמה נגד כווית הובילה לסנקציות קשות שהסבו נזק רב לכלכלת עיראק.
מזכרות מתקופת סדאם כמו שעונים וחפצי ערך אחרים עדיין ניתן לרכוש בבגדד, אולם סמלים גדולים של תקופת שלטונו כמו פסלים וכרזות הוסרו. כך קורה שהגברים החולקים איתו את אותו השם הם אחת המזכרות הבודדות שנשארו מימי משטרו.
"סדאמים" רבים בעיראק דיווחו על איומים ברצח שקיבלו, קושי לקבל שירותים ממשלתיים ומשרות ובעיות נוספות הגדולות בהרבה מאלה שאיתן מתמודד העיראקי הממוצע. "אחרי 2003, דברים רבים קרו לי כשנסעתי למקומות שונים בתוך עיראק, נהגתי להסתיר את שמי כדי לא לסכן את חיי", מספר סדאם חוסיין אל-מיחימידי, עיתונאי עיראקי שגר ברמאדי, עיר ממערב לבגדד.
אביו של מיחימידי פוטר ממשרתו הציבורית על רקע השם שנושא בנו, משום שהוא לא הצליח לשכנע את מעסיקיו כי הוא אינו תומך של מפלגת
הבעת' של הרודן האכזר. המאמצים לשנות את שמו של הבן כשלו. סדאם חוסיין אל מיחימידי, בן 33, נקרא בכלל על שם הרופא שהשתתף בלידתו. הוא אומר כי חייו בימים שלפני הפלישה לעיראק היו יחסית ללא בעיות, כשחי במחוז הסוני אנבר.
אבל אחרי הפלישה האמריקנית שהביאה להדחת סדאם, הוא שקל למצוא לעצמו מסמכים מזהים מזויפים ונמנע מלעזוב את ביתו בימים הקשים ביותר של מלחמת האזרחים העיראקית בין סונים לשיעים, ב-2006 ו-2007. "היו רוצחים אז אנשים רק על סמך השם שלהם", הוא מסביר. כעת הוא מבקש מחבריו לקרוא לו "אבו עבדאללה" כדי להסתיר את זהותו. "אחרי שנת 2003 החיים שלי השתנו באופן דרמטי - מקצה אחד לאחר".