דיון מאוחר: איך ניתן למנוע את המחדלים?

קריסת מערכות חשמל וניתוק של אוכלוסיות מתרחשות במהלך מזג אוויר סוער גם במדינות מתקדמות מישראל שרגילות לחורפים קשים. ועדיין, היערכות נכונה והתנהלות יעילה יותר של הגורמים הרלוונטיים בסערה של חמשת הימים האחרונים היו אמורים להקל את סבלם של עשרות אלפי תושבים מהגליל ועד אזור ירושלים והשומרון שנותקו במהלך סוף השבוע בגלל השלג. בימים הקרובים יעסקו רבות בשאלה האם היו צעדים שניתן היה לבצע – הן מראש והן במהלך הסופה?

אחרי הסערה - כתבות נוספות ב-ynet:

• דוחק ועיכובים ברכבת: "נס שלא היה אסון"
• סופת המחדלים: אז מי אשם?
• זריחה קפואה: "רואים שמש, אבל קר מאוד"
• 16 אלף בתים בלי חשמל: "חזרנו למאה ה-19"
• היום לא ילמדו בירושלים, בגליל העליון ובגולן
  

קריסת החשמל

מאז יום חמישי נותקה אספקת החשמל ל-35 אלף בתי אב, בעיקר בירושלים ובאזור הצפון. נכון ליום ראשון בצהריים טרם חודש הזרם בכ-14 אלף בתים, מהם 6,000 באזור ירושלים. רונן רגב כביר, מנהל מחלקת המחקר של ארגון אמון הציבור, מסביר: "קיימות שלוש סיבות אפשריות לקריסת רשת החשמל: פגיעות של עצים וגופים אחרים בקווי מתח, עומס גדול של מערכת הולכת חשמל מיושנת, וייצור שלא עומד בביקושי השיא ומחייב הפסקות יזומות".

כיצד ניתן היה להתנהל בצורה טובה יותר?

"על פניו, הפסקות שנבעו מפגיעת עצים ורוח בקווי החשמל היו כנראה ברובן בלתי נמנעות והבעיה בעניין זה נוגעת לאיטיות החזרת השירות. בעניין זה נחוצה פעולה נחרצת לגיזום עצים בחצרות פרטיות. בחברת החשמל טוענים שבעלי השטחים הפרטיים לא מסכימים לגיזום.

הנזקים לחשמל: בעיקר בגלל עצים לא גזומים(צילום: לירון זיו)

עובדי עיריית ירושלים מחלצים תושבים נצורים(צילום: אוהד צויגנברג)

הבוקר שאחרי. גן שעשועים בירושלים(צילום: אוהד צויגנברג)

"בעניין העומס הגדול על מערכת ההולכה, בעשור האחרון חברת החשמל הפחיתה את ההשקעה במערכת. גם כשלים במערכת בקרת ההולכה, שעליהם הצביע מבקר המדינה בעבר, לא תוקנו. הפסקות שנבעו מסיבה זו ניתן היה כפי הנראה למנוע בשיעור גבוה.

"לא ידוע עדיין על מקרים שבהם בוצעו הפסקות יזומות עקב עומס. אבל חשוב לזכור שכאשר עשרות אלפי צרכנים מנותקים מהחשמל, קל יותר לענות על הביקוש של שאר הצרכנים. המבחן האמיתי בעניין זה יגיע בהמשך החורף".

הכבישים החסומים

הקושי של אלה שנתקעו ללא חשמל הוכפל ביישובים מסוימים כשניסו להימלט מהקור לבתי משפחה או חברים, אבל גילו שהדרכים חסומות. קשיי הגישה הפריעו מן הסתם גם לאנשי חברת חשמל, שלא יכלו להגיע למקום כדי לתקן את התקלות.

תקועים על כביש 1. ביום חמישי בלילה(צילום: הדר רז)

"חסימת דרכי הגישה היא כנראה המחדל החמור ביותר באירוע האחרון, שגם היה קל מאוד לפתרון עם היערכות מקדימה", ממשיך רגב כביר. "משטרת ישראל הייתה צריכה לחסום את הגישה של המוני הרכבים הפרטיים לירושלים מרגע שידעה על עוצמת הסופה החזויה. בכל הנוגע לשיבת תושבי ירושלים לבתיהם, ניתן היה לאפשר עליית תחבורה ציבורית לעיר זמן רב לאחר חסימת הגישה לרכבים פרטיים. התמונה שעולה היא של כמות עצומה של אנרגיות ומשאבים שנאלצו להקצות לחילוץ נוסעים מהמכוניות ולפינוי המכוניות כדי לאפשר גישה לכוחות הצלה ופינוי ולעובדי חברת החשמל".

מה לגבי העצים שקרסו והענפים שניתקו וחסמו את הכבישים?

"יש מקום לקביעת הסדר יעיל יותר לטיפול במקרים שבהם דרוש גיזום לעצים המצויים בחצרות פרטיות. מעורבות של הרשות המקומית יכולה לסייע בעניין זה כבר כעת, אבל ייתכן שדרושים גם הסדרים חוקיים יעילים יותר".

מחסור במפלסות

חסימת הכבישים נגרמה גם בגלל השלג שנערם, ולא פונה במהירות מספיקה בגלל מחסור במפלסות בעיריית ירושלים. בועז נחמד, יועץ ארגוני: "הציוד המכאני ההנדסי של עיריית ירושלים הגיע לשיא התפוסה שלו. ברגע שמגיעים לניצול של 90%, חייבים להזעיק כוחות במיקור חוץ נוספים או את הצבא. ככל הנראה המפלסות הגיעו ל-100% ניצולת ורק אז ביקשו את עזרת הצבא. ניתן היה לצפות את העוצמה ולהכין בהתאם את השימוש במפלסות. גם לנהגי המפלסות צריך לדאוג לאוכל חם, שתייה חמה, מנוחה ונהג מחליף. את אלה צריך לתכנן מראש".

מפלסים שלג בירושלים. לקרוא לצה"ל מוקדם יותר(צילום: חן זילבר)

מקלטי חירום לא נפתחו

למעט מספר מצומצם של מועדונים, המקלטים לא נפתחו. "כאן פועל מושג שנקרא קבלת החלטות במושגי אי ודאות", אומר נחמד. "הגישה המרכזית של הצלת חיי אדם היא קריטריון ראשון בקבלת החלטות. לכן, פתיחת מקלטים בצפת, בירושלים, בכל מרחבי השומרון וסיוע לרשות הפלסטינית, היו מחויבי המציאות, כולל היערכות של שהייה בת 48 שעות".

רווחה

הסתדרות הגמלאים כבר יצאה היום בקריאה לראש הממשלה לבדוק את הטיפול בקשישים בעת הסופה. רגב רכיב: "היקף הבעיות ברשת החשמל והקושי לנוע בכבישים הציב אתגר גדול במיוחד עבור שירותי הרווחה. להערכתנו, תפקידם הראשון של גורמי הרווחה במקרים כאלה צריך להיות הצפה של מידע על אודות קשישים שכוחות הצלה צריכים להגיע אליהם גם אם אלו לא יצרו קשר מיוזמתם. צריך לזכור שכיום חלק ניכר ממכשירי הטלפון הקווי זקוקים לחשמל להפעלה ואילו הרשתות הסלולריות קרסו. אין מידע כעת על מידת היעילות של פעולת גורמי הרווחה בנושא זה".

עובדי עירייה מסיעיים לנצורים בירושלים(צילום: אוהד צויגנברג)

נחמד: "יש מושג שנקרא BAR. משמעותו היא Before Action Review, כלומר, מחשבה על מה שיקרה קדימה. אם שירותי הרווחה היו מיישמים היערכות כזו, הם היו מצליחים לזהות מהר מאוד את צווארי הבקבוק הצפויים בסערה: קשישים, מחוסרי בית, מנותקי חשמל, היעדר הנגשה וגישה. לא מדובר בחוכמה שלאחר מעשה,

אלא בטכניקה שמנסה להעריך מה יקרה לכשתתרחש סופה. הדיונים שמתקיימים הבוקר היו צריכים להיערך ברביעי בבוקר".

האזרחים

נחמד טוען שגם האזרח הבודד כשל בקבלת ההחלטות: "זה כולל בעיקר את אלה שהתחילו לעלות לירושלים למרות התראות סופה חמורות, ואזרחים שלא ביטחו את בתיהם נגד נזקי מים. אנשים מקבלים החלטה לחסוך בכסף, ומאוחר יותר נתקלים בנזקים של עשרות אלפי ואפילו מיליוני שקלים. אלה תהליכים פגומים של קבלת החלטות אנושיות".