הישרדות. מצור. אפלה: 100 שעות ללא חשמל

8,000 בתי אב שנותקו מחשמל במהלך הסופה הגדולה בסוף השבוע עדיין אינם מחוברים לזרם, מתוכם 4,500 באזור ירושלים. מחברת החשמל נמסר הבוקר (יום ב') כי במהלך היום יחוברו כל היישובים לרשת החשמל.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

אין כסף למזון: "ילדים לא אוכלים במשך ימים"

תושבי קיבוץ צובה, סמוך למבשרת ציון, מנו כמעט 100 שעות ללא חימום, תאורה או אמצעי תקשורת. רק היום בצהריים הודיעה חברת החשמל כי הצליחה לספק בדרך עקיפה חשמל לקיבוץ. הצירים לקיבוץ היו סגורים במשך ימים ארוכים וסגירת העסקים שפועלים בתחומיו הובילה גם להפסד כלכלי גדול. "מזל שאנחנו קיבוץ שיתופי, אז סיפקו לנו שלוש ארוחות ביום", סיפר צפריר שיפמן, שיחד עם אשתו וארבעת ילדיהם (בני 3 עד 15) נאלצו להסתדר בתנאים אלה מאז יום חמישי בלילה. "חוץ מזה אין שום סיוע מהותי. אנחנו רוצים לקוות שבפעם הבאה המדינה תהיה מאורגנת יותר". 

משפחת שיפמן בימי הסערה(באדיבות המשפחה)

בני הזוג סימנו יתרונות ("להיות ביחד כמשפחה") וחסרונות ("מנותקים") למצב והעידו כי הימים האחרונים שלהם מסתיימים בשינה מוקדמת. "אנחנו שורדים, מבלים עם הילדים בלי הפסקה וזה לא פשוט כי אי-אפשר להיות איתם בחוץ", סיפרה גלינה, אשתו של צפריר. "הבית חשוך

וקר. אין לנו הרבה אפשרויות להתמודד עם הקור, ובלילה אנחנו ישנים כולם יחד בסלון כי החדרים פשוט קפואים. משעה 17:00 חיים באפלה ועד אתמול היינו במצור בתוך היישוב".

היא הוסיפה כי ילדיהם נעו בין "אווירת חופש" לבין "תחושת שעמום וקור" וסיפרה על החיים בצל הניתוק. "אין טלוויזיה ומחשב שיעסיקו את הילדים. אנו שומרים על הסוללה של הטלפונים, אז הם לא יכולים לשחק בהם ואנחנו בכלל לא מתעדכנים על מה שקורה. לא ידענו על השידורים שהיו, אין לך שום אפשרות לתקשורת. אני מניחה שהעולם ממשיך להסתובב".

"הקור בלתי נסבל"

מי שנותר גם כן כמה ימים ללא חשמל הוא צחי ששון, המתגורר בשואבה עם אשתו שנמצאת בהריון ועם שתי בנותיו בנות 4 ושנתיים. הם נמצאים בלי חשמל מיום חמישי. "הפסקנו לספור את השעות שאנחנו בלי חשמל כדי לא לאבד את התקווה, אנחנו עדיין בלי חשמל. שני הילדים התייאשו ולכן פיניתי אותן. הקור נוראי, החימום הוא על ידי סירים על הגז ותנור נפט אבל נגמר הנפט. הקור בלתי נסבל, ישנים כולם יחד מכוסים עד הראש עד שבשעה 2:00 לפנות בוקר הלסת קפואה".

ששון הוסיף: "אשתי בהריון ונורא קשה לה. גם הילדים סבלו. בימים הראשונים נהנו מהשלג אבל הם כבר נשברו, זה הפך להיות עול. במשך ימים רבים לא עזבנו את שואבה על אף שלא היה חשמל כי הייתה תקווה שהוא יחזור. אף אחד לא דאג לומר לנו מתי - אז ישבנו בחושך. פשוט מגיעים למענה קולי שמודיע שיש תקלה. אין נציג שנותן צפי". על ההרגשה סיפר: "זה פשוט עצוב, יש במדינה גורמים כמו חברת חשמל שפשוט אטום. לא יעיל, מספר סיפורים. אולי ל-98 אחוזים יש חשמל, אבל השאר קופאים מקור כבר מיום חמישי".