שלזינגר הגישה תביעה חסרת תקדים נגד איגוד הג'ודו: "הרס ספורטאית אולימפית באכזריות ורוע לב"
הג'ודוקא שנמצאת בסכסוך ממושך עם האיגוד, הגישה תביעה חריפה בה היא דורשת לתת לה מכתב שחרור. בכתב התביעה, שהגיעה לידי ynet ספורט, עולות טענות קשות נגד יו"ר איגוד הג'ודו, משה פונטי: "הוא רמס את כבודה של אליס, הכפיש את שמה וריסק את אמינותה"
הסכסוך הממושך בין אליס שלזינגר לאיגוד הג'ודו מגיע לנקודת רתיחה. הכל החל כאשר האיגוד דרש משלזינגר להתאמן בנבחרת הנשים תחת שני הרשקו, מאמנה האישי של יריבתה, ירדן ג'רבי. אליס דרשה להמשיך ולהתאמן תחת מאמנה שהפך לימים לארוסה, פאבל מוסין, אך נענתה בשלילה.
שלזינגר ואיגוד הג'ודו - תולדות הסכסוך:
בחודש ספטמבר הדהימה שלזינגר כשביקשה למחוק את שמה ממרשם הספורטאים והודיעה כי בכוונתה לייצג מדינה אחרת, אך באיגוד סירבו לשחררה בטענה כי נדרשת תקופת צינון של 3 שנים בטרם תייצג מדינה אחרת. "המהלך לא קביל", מסר האיגוד בתגובה.
היום (ג') הגישה שלזינגר לבית-המשפט המחוזי כתב תביעה כנגד איגוד הג'ודו, היו"ר משה פונטי ועוד עשרה חברי הנהלה באיגוד הג'ודו, בו היא ביקשה מבית-המשפט להורות לנתבעים לתת לה מכתב שחרור מהאיגוד.
בכתב התביעה שהגיע לידי ynet ספורט, מעלה שלזינגר, באמצעות עורכי-הדין אמיר רוזנברג ולידיה מנדלבאום-פלקוב, טענות חמורות ביותר לכאורה, כנגד הנתבעים, ומצרפת תמלילי שיחות שלטענתה מלמדים על דרך ההתנהלות של היו"ר פונטי.
כבר בתחילת כתב התביעה, טוענת שלזינגר: "קשה שלא להתחיל את תיאור הפרשה הזו, דווקא מהסוף – הולכת שולל, שחיתות, תצהירי שקר, ספינים תקשורתיים, הרס ספורטאית אולימפית תוך האשמתה בהאשמות כזב, ובאכזריות ורוע לב יוצא דופן, והכל בניגוד עניינים קיצוני ורב היקף".
בהמשך כתב התביעה נאמר:
פונטי הודיע לאליס, מיד לאחר שובה מהאולימפיאדה, כי היא לא תצא לאולימפיאדה הבאה, גם אם תעמוד בקריטריונים, משום שהוא קבע, שמי שתצא היא ירדן ג'רבי – הספורטאית (המצטיינת כשלעצמה), הרשומה במועדון שלו - מיטב נתניה. הספורטאי, במצב דברים כזה מופקר. אין לו "אבא ואמא". אין לו למי לפנות.
פונטי יצר בציבור רושם כאילו יש "סכסוך" כלשהו בין אליס לאיגוד הג'ודו. הוא רמס את כבודה. הכפיש את שמה. ריסק את אמינותה, הציג אותה כשקרנית.
על מנת לסלק את אליס מהדרך, הוא הודיע לה כי היא חייבת לעבור להתאמן אצל המאמן של היריבה שלה, שני הרשקו, הוא המאמן של ירדן ג'רבי (שני הרשקו הוא מאמן אישי במסגרת העמותה של פונטי – מיטב נתניה, בה רשומה ירדן ג'רבי), אשר במקביל גם מקבל שכר בגין אימון נבחרת ישראל.
לפונטי, כפי שלכל אדם הגון, היה ברור היטב, כי אין שום אופציה כי אליס תעבור להתאמן אצל המאמן של היריבה שלה, בוודאי כאשר הוא הודיע לה כי בכל מקרה – ירדן היא זו שתתמודד על הכרטיס לאולימפיאדת ריו 2016.
במשך שנה שלמה, מנע פונטי מאליס, בתירוצים ותואנות שונות, להשתתף בתחרויות בינלאומיות (למעט אחת אליה נאלץ להסכים). כך דרדר אותה מהמקום ה – 4 בעולם למקומות נמוכים שיקשו עליה ממילא את ההתמודדות על הכרטיס האולימפי.
בנסיבות אלה, הודיעה אליס לפונטי ו"איגוד הג'ודו", ביום 15.9.2013 כי יש למחוק אותה ממאגר הספורטאים של איגוד הג'ודו הישראלי, היא אינה ספורטאית רשומה עוד באיגוד הג'ודו הישראלי, וביקשה לקבל מכתב שחרור על מנת לנסות ולממש את עצמה עבור מדינה אחרת, אם וככל שתימצא כזו.
כאשר נודע בעולם הג'ודו הבינלאומי כי איגוד הג'ודו הישראלי ויתר על אליס, החלו להתקשר אל אליס ממדינות שונות לקלוט אותה לשורותיה. אליס הפנתה את הפונים לאיגוד הג'ודו. ואולם, במקום לשחרר אותה מיידית, ניסה פונטי לנצל את העובדה כי מדינות פנו אליו, ויצא במסע הכפשות שקשה לתארו במלים
פונטי לא רק מסרב "סתם כך" לתת לאליס מכתב שחרור, הוא אף "משחק" עם רגשותיה של אליס, ועם בריאותה, באופן שהדעת איננה סובלת. כליאתה של אליס וחיסול הקריירה האולימפית שלה, במשקל שלה, גורם לנזקים כבירים, שאין להם שיעור, ובוודאי שלא תהיה להם מחילה. הסירוב לתת לה מכתב שחרור, איננו סירוב של איגוד הג'ודו, אלא סירוב של פונטי בלבד. מדובר באיגוד של איש אחד.
ה"מוסדות" של איגוד הג'ודו - אינם מוסדות "עצמאיים" ונקיים, כפי שמחייב החוק. אין באיגוד מוסדות בעלי שיקול דעת, אלא גופים פיקטיביים אליהם שובצו, בניגוד לחוק, להנחיות לכללים ולתקנות, אנשים "מטעם", המצויים בניגודי עניינים חריפים.
מדובר באנשים שכל כולם "שייכים" לפונטי, חלקם מקבלים ממנו או מעמותות שלו – שכר, חלקם אתו בשותפות עסקית, חלקם בעלי תפקידים בעמותותיו, חלקם קרובי משפחה של מקורביו.
בהמשך מצרפת שלזינגר לכתב התביעה תמלילי שיחות בינה לבין פונטי. שלזינגר טוענת בכתב התביעה:
"בלתי אפשרי להישאר אדישים לתוכן ולסגנון המאפיונרי והמתנשא של הדברים שמוציא מפיו יו"ר איגוד הג'ודו בישראל, אשר הרשה לעצמו לגחך בפניה של הספורטאית, כשענתה לו שהיא עוד לא הגיעה לשיא פריחתה, תוך שהוא מפגין כלפיה, כפי שבא לידי ביטוי בדבריה שלה – זלזול".
עוד נכתב בכתב התביעה: האשמות של פונטי כלפי אליס,
כי היא "קיבלה את ההזדמנות" ו"נכשלה", הן שקריות. פונטי ידע כי אליס נפצעה קשה (קרע כפול בשריר וברצועה), בקרב השני שלה במשחקים האולימפיים (נגד זוכת הזהב, ולאחר שניצחה בקרב הראשון), וכי עלתה חבושה, לאחר שקיבלה זריקה, לקרב השני שלה.
בניגוד לדברים של פונטי, הופעתה של אליס באולימפיאדת לונדון 2012, הוגדרה בדו"ח המסכם של היחידה לספורט הישגי כ"הירואית" והיא תוארה כמי ש"נלחמה כמו לביאה".
דובר איגוד הג'ודו, גיל לבנוני: "המצגת של אליס הייתה מושקעת, אבל מלאה בשקרים ובאי דיוקים. הכל יתברר בבית המשפט"
לפנייה לכתב/ת 
