בין קצבאות לעוני: "הבן לא קיבל נעליים"

בתזמון מתאים להפליא פורסם דו"ח העוני לשנת 2012 ארבעה ימים בלבד אחרי תום הסערה ששיתקה בסוף השבוע חלקים גדולים מהרשויות, והדגישה את הנזקקות הגדלה והולכת של האוכלוסייה הקשישה בישראל, אל מול אוזלת ידה של מערכת הרווחה. הדו"ח שפורסם אתמול בבוקר (ג') מצביע על כך ששיעור העוני בקרב קשישים עלה בשנה שעברה ל-22.7 אחוזים: מ-156 אלף ב-2011 לכ-186 אלף ב-2012.

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

• "ראיתי את הרב מוטי אלון מנשק נער במכונית"
• בלתי נסבל: איחורים ברכבת גם הערב
• אפקט הסערה בשקיעה: ירושלים של זהב
  

בביטוח הלאומי טוענים שהסבר אפשרי לכך נעוץ בעובדה ש-2012 הייתה השנה הראשונה שבה לא הוגדלו קצבאות הזקנה באמצעות חקיקה. העדכון היחיד של הקצבה נעשה בצמוד לעליית המחירים, בדומה לעדכון שנערך באופן שגרתי לכל הקצבאות.  

אוספים שאריות אחרי סגירת שוק הכרמל ביום פרסום הדו"ח(צילום: ירון ברנר)

אבל קשישים הם לא היחידים שנכנסו בעל כורחם למעגל העוני. כבר באוגוסט צפה דו"ח ביטוח לאומי שבעקבות צעדים

כלכליים שבהם נקטה הממשלה במסגרת תקציב 2013-2014 (קיצוץ קצבאות הילדים והעלאת מיסים), יצטרפו למעגל העוני 90 אלף איש.

במסיבת העיתונאים שהתקיימה בבית הנשיא ובה הוצג דו"ח העוני, ענה שר הרווחה מאיר כהן לשאלת ynet ואמר שהוא לא מתחרט על תמיכתו בהחלטה על קיצוץ הקצבאות. כהן, שהקים לאחרונה את הוועדה למלחמה בעוני והקציב כ-200 מיליון שקל לטובת פרויקטים של ביטחון תזונתי ב-2014, סבור שחילוץ מעוני לא נעשה רק על ידי קצבאות אלא באמצעות צעדים משלימים אחרים.

השר וחוקרי הביטוח הלאומי ככל הנראה לא יגיעו להסכמה בנושא הזה. לפחות חלק מהחוקרים משוכנעים שהמלחמה בעוני דווקא כן עוברת דרך הגדלת קצבאות הקיום (הבטחת הכנסה וקצבאות ילדים) למי שאינם מסוגלים לפרנס את משפחתם, ועיגון בחקיקה של יעדים כמותיים שיובילו לצמצום הדרגתי של שיעורי העוני.

החודש הרווחתי 3,600 שקל

קו העוני מוגדר באמצעות הכנסה לנפש: בני זוג שהכנסתם המשותפת לא עולה על 4,512 שקל לחודש - נחשבים עניים. אם הכנסתו של יחיד עומדת על פחות מ-2,820 שקל בחודש, גם הוא נכנס להגדרה זו. על פי הדו"ח, ב-2012 חיו בישראל 439,500 משפחות עניות, שכללו 1,754,700 נפשות, מהן 817,200 ילדים.

ב-2011 נמנו 442,200 משפחות מתחת לקו העוני, שכללו 1,838,600 נפשות בישראל. מספר הילדים עמד על 860,900 (בדו"ח הדגישו שהשינויים בממדי העוני בין 2011 ל-2012 מושפעים גם משינויים מרחיקי לכת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסד הנתונים ולכן יש להתייחס לנתונים במשנה זהירות).

תל אביב 2013(צילום: ירון ברנר)

שיעור העוני בקרב משפחות עם שני מפרנסים ויותר, שבעבר הלא רחוק היה חסינות כמעט לחלוטין מפני עוני, גדל מ-2% בתחילת העשור שעבר ל-5% ב-2012.

ש' (33) מירושלים עובד במפעל ומפרנס את אשתו ההרה ואת שני בניו, בני 3 ו-5. "החודש הרווחתי 3,600 שקל", הוא מספר ל-ynet. "לפעמים המשכורת נעה לכיוון 5,000-4,400 שקל, תלוי בשעות שאני עובד. אנחנו מקבלים 300 שקל קצבת ילדים לשניהם. לפני תקופת לפיד כשר האוצר היינו מקבלים 450 שקל לשניהם".

אוספים מזון אחרי סגירת הדוכנים, שוק הכרמל בתל אביב(צילום: ירון ברנר)

ש' מירושלים. "המשפחה לפעמים עוזרת אבל אי אפשר לשבת להם על הצוואר"

ש' מוסיף: "אנחנו גרים בדירה של עמידר כדייר ממשיך, ואני משלם שכר דירה של כמעט 2,000 שקל אחת לחודשיים. יש לי גם חוב של 300-200 אלף שקל בהוצאה לפועל מתקופת השכירות. סבא של אשתי קנה לנו תנור ומכונת כביסה שלא היו לנו שנתיים. בעבר היה לנו מינוס גדול בבנק אבל כיסיתי אותו. כל חודש שילמתי 500 שקל. מאז אני לא מוכן לחרוג מהמסגרת".

כל חודש מוותרים על משהו

א', אם חד-הורית לשני ילדים בני 3 ו-4 וחצי, היא גרושה טרייה העובדת במשק בית במשרה מצומצמת, שממנה היא משתכרת 500 שקל בחודש, לצד מזונות מביטוח לאומי בסך 2,500 שקל בחודש. "לפני הגירושים עבדתי במכירות ובניהול בחברות שונות והשכר נע בין 7,000 ל-10,000 שקל בחודש. אבל כשהתחתנתי בעלי לא נתן לי ללמוד ולעבוד ואני כבר חמש שנים מחוץ לתפקידים אלה. אני משלמת 1,800 שקל שכירות, מתוכם עמידר עוזרים לי ב-900 שקל. שאר הכסף יוצא על קניות, חשמל, מים, ארנונה וחינוך.

"היום אני מקבלת קצבת ילדים 280 שקל בחודש על שניהם. לפני תקופת יאיר לפיד כשר האוצר היא עמדה על 450 שקל. עד שהקטן היה בן שנתיים קיבלתי 200 שקל הבטחת הכנסה, אבל אחר כך הסכום הזה ירד. כל חודש אני מוותרת על דברים אחרים. החודש קניתי נעליים לבן הבכור אבל לא לקטן. כשאקבל את קצבת הילדים אקנה גם לקטן".

העוני הוא איום אסטרטגי

אנחנו רואים אזרחים רבים מדי שאינם מסוגלים להתקיים בכבוד. קשה במיוחד הבעיה בקרב קשישים. העלייה בממדי העוני בקרבם היא קו אדום חברתי ומוסרי שאסור לנו לחצות.

"העוני הוא איום אסטרטגי על החברה הישראלית והממשלה מבינה את זה. יוזמת שר הרווחה להקמת ועדה למלחמה בעוני שאנחנו חברים בה היא צעד חשוב, אולם ללא התגייסות ממשלתית כוללת והקצאת תקציבים ראויים למלחמה בעוני לא תהיה בה תועלת".

מנכ"ל עמותת פעמונים, אוריאל לדרברג, הוסיף: "אין מקומו של האדם העובד במעגל העוני. צריך ללמד אותו כיצד להימנע מהידרדרות כלכלית ואיך ניתן לצאת מהמשבר על ידי התנהלות כלכלית נכונה. אני קורא לממשלה לראות את המגמה ולהגדיר אותה כבעיה לאומית המצריכה פתרונות ארוכי טווח".