החלפת הבעלים באי.די.בי: עתיד מעורר דאגה
דרך ארוכה מאוד יצטרך עוד לעבור קונצרן אי.די.בי עד שיגיע למנוחה ולנחלה יחסיות, אם בכלל. חברת הענק, שמפרנסת רבבות משפחות, עוברת לידי יזמים אלמונים וחסרי ניסיון הפועלים הרחק מכאן
לעולם איני רוקד על הדם, גם לא על דמם של אנשים שכשלו בעסקיהם. כישלונות עסקיים אינם דבר נדיר או חריג בעולם התחרותי; הם לחם חוקו. מי שמע על חברה ששמה "אנרג'י פיוצ'ר הולדינגס" (אחזקות אנרגיה עתידיות)? בארץ, מעטים.
העברת השליטה באי.די.בי - כתבות נוספות בנושא:
- השופט העביר את השליטה ב-אי.די.בי לאלשטיין ובן משה
- נציגו של אלשטיין: נחליף את הנהלת אי.די.בי
- "הבנקים יבואו למכוניות ולבתים של דנקנר"
"אנרג'י פיוצ'ר הולדינגס" הוקמה בטקסס ,2008-ב בעקבות השתלטות ממונפת של קבוצות יזמים ומשקיעים (בכלל זה בנק ההשקעות גולדמן זקס ו-וורן באפט האגדי) על תאגיד האנרגיה הרב-ענפי "טקסס יוטיליטיס" ושינוי שמו. עלות ההשתלטות: 48 מיליארד דולר.
היא מומנה בין היתר על ידי הנפקה ענקית של איגרות חוב פרטיות. השנה פשטה אנרג'י פיוצ'ר הולדינגס את הרגל – בגלל הירידה החדה במחירי הגז הטבעי – והמשקיעים כבר הפסידו מיליארדים על גבי מיליארדים (בכלל זה, שוב, וורן באפט). האם בעקבות הקריסה תיפתח חקירה ציבורית? יחוקקו באמריקה חוקים חדשים? לא. טעויות בעסקים, גם ענקיות, הן חלק בלתי-נפרד ממחזור החיים הקפיטליסטי התחרותי. בלי טעויות אין שווקים.
על כן, רוב הטעויות של נוחי דנקנר בניהול אי.די.בי לא היו שונות מהותית מההסתברות השגרתית לטעות. בהוראתו קנתה חברה-בת של אי.די.בי נדל"ן בלאס-וגאס במחיר שיא; מיליוני אמריקאים טעו אז כמותו והפסידו הון. בהוראתו נמנעה חברה-בת אחרת של אי.די.בי למכור במועד הכי מתאים את מניותיה בבנק השווייצרי קרדיט סוויס. קרנות מובילות באירופה עשו אותו הדבר, ושוב ספגו הפסדים; אפילו הקנייה הכושלת של עיתון מעריב לא הייתה כה יוצאת דופן: אנשי עסקים לא מעטים התפתו ומתפתים לקנות בעלות על עיתונים, בלי להתחשב בהפסדים.
לא המעידות העסקיות הקשות ייחדו את נוחי דנקנר בראשות אי.די.בי בשנים האחרונות, אלא ניתוקו המעמיק מהמציאות. הוא התקשה להתמודד עם השינויים במצבו ובמצב אי.די.בי וחי בבועה שיצר לעצמו, בועה מתנפחת. כשכולם סביבו כבר הבינו שאי.די.בי אחזקות לא תצליח לשרת את חובותיה, עדיין סירב דנקנר להכיר בכך. כשכולם יעצו לו להגיע להסדר נושים, הוא התקומם נגד העצה.
דנקנר הביא לארץ מארגנטינה את איש העסקים אדוארדו אלשטיין, אבל הסתכסך עימו בגלל ויכוח על אחוזי השליטה בקונצרן, עד שנשאר בלי כלום. כשכותב שורות אלו קרא מעל דפי העיתון לדנקנר לוותר על כל תפקידי הניהול באי.די.בי ולהעביר את המושכות לאנשים אחרים, הגיב דנקנר במשיכת כתפיים.
חשוב לזכור: אי.די,בי אחזקות לא עומדת להימכר לתאגיד אסטרטגי זר וידוע, כפי שנמכרות חברות הזנק והיי-טק. היא תימכר לשני יזמים אלמונים, יהודים הפועלים הרחק מכאן, בארגנטינה ובגרמניה. השופט המחוזי אורנשטיין התנה את אישורו להעברת הבעלות אליהם בחשיפה של מלוא יכולותיהם הכספיות. החלטה נכונה ומתבקשת, אך מה עם כישוריהם
האחרים? רבבות משפחות מתפרנסות מעבודה בחברות של קבוצת אי.די.בי, אבל לבעליה המיועדים החדשים אין ניסיון בניהול של תאגיד כה גדול ואין התמצאות במשק הישראלי. הם לא הציגו תוכנית מפנה עסקית ולא התבקשו להציג תוכנית כזו. האינטרס של הנושים האפיל על הכל.
דרך ארוכה מאוד יצטרך עוד לעבור קונצרן אי.די.בי עד שיגיע למנוחה ולנחלה יחסיות, אם בכלל. לבטח לא יגיע לשם תחת מנהיגותו של נוחי דנקנר. דנקנר איבד את אי.די.בי לפני שנתיים לפחות, ומאז ניהל מלחמת הישרדות והתעקשות, שבמהלכה נסוג מעמדה לעמדה. תמיד "מאוחר מדי," כפי ששר אייל גולן. לכן, החלטתו של השופט הייתה יותר מצפויה. היא לא סוף פסוק בעבור תאגיד אי.די.בי, היא אפילו לא התחלת פסוק. עתידו לוט באי-ודאות ומעורר דאגה וחרדה.
הטור המלא פורסם הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"