שתף קטע נבחר
 

דני דנקנר ייאסר לשנה וייקנס במיליון שקל

ביהמ"ש המחוזי בת"א גזר על דני דנקנר שנת מאסר בפועל, שנה על תנאי וכן קנס בסך מיליון שקל. דנקנר הורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים, תחבולה ופגיעה בניהול תקין של תאגיד במסגרת תפקידו בעבר כיו"ר בנק הפועלים

יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר , ירצה עונש של שנת מאסר בפועל לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים, תחבולה ופגיעה בניהול תקין של תאגיד. כך פסק היום (ה') שופט בית המשפט המחוזי בת"א, צבי גורפינקל. בנוסף נגזרה על דנקנר שנת מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקל.

 

 

צילום: טל אנגלנדר, וואלה, עידו ארז

צילום: טל אנגלנדר, וואלה, עידו ארז

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

"דנקנר לא גילה על הקשרים העסקיים, היה נתון בניגוד עניינים ופעל בניגוד להוראות המפקח על הבנקים", אמר השופט במעמד הקראת גזר הדין. שנת המאסר על תנאי שנגזרה תהיה למשך 3 שנים, את הקנס בסך מיליון שקל יוכל דנקנר להמיר בשנת מאסר.

 

דני דנקנר בבית המשפט, היום (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
דני דנקנר בבית המשפט, היום(צילום: עידו ארז)

 

"בסופו של דבר הנאשם לא פגע בבנק, אך לא צריך להקל ראש בפעילות בניגוד עניינים. בנק לא יכול לפעול ללא אמון הציבור. הנאשם פעל מול הבנק שהוא עומד בראשו בניגוד עניינים חריף. חובתו הייתה לדווח על כך לדירקטוריון הבנק. תיק זה מהווה דוגמא למה צריך להשאיר את עבירת הפרת האמונים בספר החוקים", המשיך גורפינקל.

 

כתב האישום נגד דנקנר שהוגש בחודש אוקטובר שעבר התייחס לתקופה בה כיהן כיו"ר בנק הפועלים. הוא עוסק, בין השאר, בעסקת רכישת בנק פוזיטיף הטורקי על ידי בנק הפועלים. כתב האישום המקורי שהוגש כלל עבירות חמורות של הלבנת הון, קבלת מרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול תקין של עסק תאגיד בנקאי.

 

הקשר המשפחתי הוביל לניגוד עניינים

במרכז כתב האישום שבו הודה דנקנר עומדת עסקה שבה רכש בנק הפועלים את השליטה בבנק הטורקי פוזיטיף. הטענה היא כי דנקנר פעל לאשר בדירקטוריון את רכישת הבנק הטורקי יחד עם קרן RP שבבעלות איש העסקים רפי ברבר, ולא גילה שלקרן זו יש קשרים ענפים עם קבוצת אלרן שבבעלותו ובבעלות בני משפחתו, ולכן עמד במצב של ניגוד עניינים.

 

בנוסף, דנקנר הודה כי ניהל מו"מ עם קרן RP לקבלת פיצוי ליציאה מהעסקה, פיצוי שהיטיב עמה אך לא עם הבנק. אישומים נוספים שבהם הודה מייחסים לו קבלת הלוואה במרמה של 5 מיליון יורו מבנק DHB ההולנדי, וקבלת אשראי במרמה של 3.4 מיליון דולר מבנק הפועלים.

 

דני דנקנר בהקראת גזר הדין (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
דני דנקנר בהקראת גזר הדין(צילום: עידו ארז)

 

באוקטובר האחרון, בדיוק שנה לאחר הגשת כתב האישום נגדו ושעות ספורות לפני שאמור היה להעיד בבית המשפט, הגישו נציג המחלקה הכלכלית בפרקליטות, ד"ר מאור אבן חן, וסנגוריו של דנקנר, עוה"ד נבות תל-צור, יורם ראב"ד, יוסי בנקל וטל שפירא הסדר טיעון לבית המשפט. דנקנר הודה במסגרת ההסדר במרבית העובדות המופיעות בכתב האישום. במסגרת ההסדר נקבע כי דנקנר ישלם קנס של מיליון שקל, ושאלת המאסר גולגלה לבית המשפט.

 

בחודש שעבר, במהלך שלב הטיעונים לעונש, דרש נציג הפרקליטות עונש בפועל של 18 חודשים ואילו מצידו של דנקנר, דרשו סנגוריו להסתפק בקנס הכספי. דנקנר עצמו, ביקש את התחשבות בית המשפט בגזירת העונש ואמר: "השנים האחרונות היו סיוט מתמשך עבורי, לא רק בהשפעה על ילדיי ועל אישתי. אני לא עובד, אין לי הכנסה, רק עבודות זמניות ואני רק מנסה לטהר ככל שניתן את שמי. העונש שנענשתי ב-4 השנים האחרונות הוא מאוד קשה. אני מבקש מבית המשפט להתחשב בי ובמצבי ולהטיל עלי עונש שתואם את שעברתי. זו הדרך היחידה שבה אוכל לשקם את חיי, את חיי משפחתי מבחינה נפשית וכלכלית".

 

 (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
(צילום: עידו ארז)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
דני דנקנר, היום בביהמ"ש
צילום: עידו ארז
מומלצים