מתי אשכנזי בתפילת ספרדים אומר "קדיש"?
שאלה:
הספרדים נוהגים לומר בתפילת מנחה לאחר תחנון את "למנצח", ולאחריו אומרים "קדיש", ואילו האשכנזים אומרים "עלינו" ואחריו "קדיש". האם אשכנזי בתפילת ספרדים אומר "קדיש" אחרי "למנצח" בלבד, ומשמיט "קדיש" אחרי "עלינו" - או שאומר "קדיש" גם לאחר ה"עלינו" (זבולון).
<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>
תשובה:
שינויי מנהגים ונוסחאות נמצאים במקורות כבר בזמנים קדומים. הדבר נובע מהדגשים שונים ואפשרויות הבעה יחודיים של אנשי המקומות השונים. עם זאת, בדברים היסודיים והעקרוניים של התפילה – קיים שוויון בין כל הנוסחאות והמנהגים.
כאשר אדם נמצא במקום שבו מתפללים בנוסח שונה מזה שהוא רגיל בו, הכלל ההלכתי קובע כי דברים הנאמרים בקול – צריך לאמרם כמנהג המקום, כדי שלא ייראה פורש מן הציבור. אולם, דברים הנאמרים בלחש, יכול וצריך כל אחד לאמרם לפי מנהגו הקבוע.
מכאן לשאלתך בעניין אמירת ה"קדיש". ישנו כלל נוסף בפוסקים (הן בספר "בן איש חי" הספרדי, והן ב"ביאור הלכה" למרן החפץ חיים האשכנזי): שניהם פוסקים שלא להרבות ב"קדישים". אמנם נראה מהפוסקים שהכוונה לאמירת "קדיש" שאינם מסדר התפילה, והם נוספים על ידי אמירת משניות יזומה וכדומה, או גם במקום בו כל אבל אומר "קדיש" בפני עצמו.
אולם במקרה שלך, מדובר על "קדיש" שהוא מסדר התפילה בין בנוסח כזה או אחר, ואין בו משום ריבוי ב"קדישים". לכן, יש לומר את ה"קדיש" יחד עם הציבור שעמו הוא מתפלל (עיין עוד בשו"ת "במראה בזק" למו"ר הרב ישראלי זצ"ל, חלק רביעי) (משיב: הרב חיים אירם).
לפנייה לכתב/ת 
