בחדר האטום, בבוץ הלבנוני: כתבי דידי מנוסי
השירים האהובים, החרוזים השנונים והקריקטורות שליוו אותנו לאורך עשורים: טעימה מהמילים וההומור של דידי מנוסי שהלך לעולמו, מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות", ולא רק: מ"קול אורלוגין" ועד "מי שחלם", נזכרים באומן והסאטיריקן
(מנוסי כתב עבור להקת גייסות השריון את "מי שחלם", מהשירים הקאנוניים בתרבות הישראלית, שעסק באחד האלמנטים הבולטים באתוס הציוני: מוות ושכול. במשך השנים זכה השיר לשלל גרסאות וביצועים של אמנים שונים, מיפה ירקוני ועד הראל סקעת)
("בים הרוגע, השמש שוקע 'למי מתגעגע ' לי ולך, לי ולך ,לי ולך " כתב מנוסי בשיר "לי ולך", משירי האהבה היותר מתקתקים של אריק איינשטיין וגאולה נוני. את השיר הלחין יוחנן זראי, והוא נוגן לראשונה בסרט "סאלח שבתי". בהמשך נכלל השיר גם באחד מסדרת אלבומי "ארץ ישראל הישנה והטובה" של אינשטיין)
(את "בת 60" כתב מנוסי לכבוד קיבוץ גבע, שחגג 60 שנה ב-1981. השיר הולחן על ידי קובי אשרת ושרו אותו הגבעטרון, כשבהמשך אומץ השיר גם על ידי גבי ברלין, זהבה בן ואפילו הפיג'מות. ב-2008 קושר "בת 60" עם חגיגות ה-60 למדינת ישראל, ואף זכה לגרסה עדכנית של סאבלימינל)
(המחזה "סנונית בחוף מיומבה" ראה שיתוף פעולה בין מנוסי לבין המלחין יוחנן זראי, בשיר שהפך לקלאסיקת שנות חמישים ישראלית. מאוחר יותר נודע הביצוע של רבקה מיכאלי, ובהמשך העניקו לשנסון פרשנות משלהם גם אילנית, נתנאלה ויגאל בשן)
לפנייה לכתב/ת 
דידי מנוסי. מילים וחרוזים
צילום: עמית מגל
מומלצים
