איסלנד נגד הדחפורים כדי להציל את השדונים
מאבקם של פעילי סביבה ו"מתקשרים" באיסלנד נגד כביש מהיר, מספק הצצה מרתקת לארץ עם פעילות גיאולוגית ייחודית שבה 62% מאמינים בקיום שדונים
זה מאות שנים שבאיסלנד - ארץ של אש ורוח עם אדמה ונוף ייחודיים - רווחים שלל סיפורים על "אנשים נסתרים", אלפי שדונים המתגוררים בטבע הפראי. לפיכך, הייתה זו כנראה רק שאלה של זמן עד ששדוני המאה ה-21 יקבלו גם הם ייצוג פוליטי, ולאחרונה - על רקע פרויקט תחבורה גדול - זה גם קרה.
עוד חדשות מהעולם :
- פשוט קסם: צפו בילד מלמד כלבלב ליילל
פעילים איסלנדים המאמינים בקיומם של שדונים איחדו לאחרונה כוחות עם פעילים למען איכות הסביבה, כדי לאלץ את הרשות לתחבורה באיסלנד ואת הרשויות המקומיות לזנוח פרויקט חדש לסלילת כביש מהיר שיעבור מקצהו של חצי האי אלפטנס, שם מחזיק נשיא איסלנד בית, עד לגרדבאר שבפרברי הבירה ריקיאוויק. הפעילים חוששים שהפרויקט יטריד את מנוחתם של השדונים, וטוענים בין השאר כי מדובר באזור חשוב במיוחד משום ששוכנת בו כנסייה של שדונים.
הפרויקט הושעה עד שבית המשפט העליון של איסלנד יפסוק בנושא, שהובא אליו על-ידי ארגון "ידידי הלבה". הארגון הסביר את התנגדותו לפרויקט הן בהשפעה הסביבתית והן בהשפעה התרבותית שתהיה לפרויקט, כולל על השדונים. מאז תחילת ההתנגדות לפרויקט גייס הארגון שוב ושוב מאות בני אדם שהגיעו כדי לחסום את הדחפורים.
אין זו הפעם הראשונה שעניינים הקשורים ל"הולדופולק", הביטוי האיסלנדי ל"אנשים נסתרים", משפיע על החלטות הנוגעות לתכנון ובנייה. למעשה, הבעיות הללו מתעוררות לעתים קרובות כל כך, עד שאנשי רשויות התחבורה האמונים על תכנון ובנייה של דרכים וכבישים מחזיקים במאגר של תגובות מוכנות לפרסום, לכל מקרה שבו מתעוררות סוגיות הקשורות לשדונים. באחת מהן למשל נכתב על פרויקט בנייה כלשהו כי "העניינים הוסדרו על-ידי כך שדחינו את פרויקט הבנייה עד לשלב שבו השדונים החיים שם נדדו לכאורה הלאה".
תצחקו, אבל מתי ראיתם את אלוהים?
התרבות העממית של הסקנדינבים כוללת שלל סיפורים על שדונים, טרולים ודמויות מיתולוגיות אחרות. רוב האנשים בנורבגיה, דנמרק ושבדיה אינם לוקחים אותם ברצינות מאז המאה ה-19, אבל עבור רבים מתושבי איסלנד, שמספרם עומד על 320 אלף, שדונים אינם נושא לבדיחה. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת איסלנד בשנת 2007, כ-62% מתוך 1,000 נשאלים השיבו כי לדעתם יש לפחות אפשרות ששדונים אכן קיימים בפועל.
רגנהילדור יונסדוטיר, המגדירה את עצמה "חוזה", מאמינה שהיא יכולה לתקשר עם היצורים האלה באמצעות טלפתיה. לדבריה, פרויקט הכביש המהיר יגרום "אובדן ופגיעה נוראיים הן עבור עולם השדונים והן עבורנו בני האדם". אף שרבים מהחברים ב"ידידי הלבה" פועלים בראש ובראשונה מתוך מניעים הקשורים לאיכות הסביבה, הם רואים בנושא השדונים חלק מהדאגה הרחבה יותר שלהם בכל הקשור להיסטוריה ולתרבות של איסלנד ונופה הייחודי עד מאוד.
אנדרי סנאר מגנסון, פעיל מוכר מאוד למען איכות הסביבה, אמר כי הדאגה הגדולה ביותר שלו היא שהכביש יחצה את שדה הלבה לשניים, ובין השאר יהרוס אתרי קינון. "יש מי שחושבים שעניין השדונים קצת מעצבן", אמר מגנסון, וציין שהוא עצמו אינו בטוח שהם קיימים. עם זאת, הוא הוסיף: "התחתנתי בכנסייה עם אלוהים שהוא בלתי-נראה בדיוק כמו השדונים, כך שמה שנראה לא-רציונלי - הוא די שכיח".
טרי גונל, פרופסור לתרבות עממית באוניברסיטת איסלנד, אמר כי הוא אינו מופתע מכך שרבים במדינת האי מאמינים באפשרות קיומם של השדונים. "זו ארץ שבה הבית שלך יכול להיהרס על-ידי משהו שאינך יכול לראות (רעידות אדמה), שבה הרוח יכולה להפיל אותך מהרגליים, ושבה ריח הגפרית מהברז שלך מספר לך שיש אש בלתי נראית לא הרחק מתחת לרגליים שלך. זו ארץ שבה אורות צפוניים הופכים את השמיים למסך הטלוויזיה הגדול ביותר בעולם ושבה מעיינות חמים וקרחונים 'מדברים'", מסביר גונל.
גם ביורק נזהרת: צריך לתת להם כבוד
"בקיצור, כולם מודעים לכך שהאי חי", הוא אומר, "ואפשר לומר שהסיפורים על אנשים נסתרים והצורך לפעול מולם בזהירות משקפים הבנה שהאי דורש כבוד". גונל מציין כי אמונות דומות קיימות גם במערב אירלנד, אולם באיסלנד הן משגשגות משום שהתושבים ממשיכים לקיים קשר קרוב עם אדמתם. הורים עדיין מאפשרים לילדיהם לצאת לשחק בטבע, לעתים קרובות עד לשעות לילה מאוחרות. אזורים קדומים וטהורים עדיין קיימים, אפילו ליד הבירה ריקיאוויק.
בחג המולד, רבים מתושבי איסלנד נוהגים לחכות לא רק לסנטה קלאוס אחד, אלא ל-13 טרולים הבאים לעיר במהלך 13 הימים שלפני החג. כל אחד מהם בא עם משימה משלו, ומשאיר גמול או עונש בנעליהם של ילדים קטנים. "אם תשאל איסלנדים על שדונים, יכול להיות שהם יאמרו לך שהם אינם מאמינים בהם", טוענת יונסדוטיר, "אבל תמיד יש לנו סיפורים עליהם, אם לא מעצמנו אז ממישהו קרוב כמו למשל בן משפחה. ברור שלא כולם מאמינים בסיפורים, אבל הסיפורים והשדונים עדיין קיימים ומסופרים".
הילמר גונרסון, סופר מריקיאוויק, זוכר סיפור נחמד שסיפרה לו סבתו על שדון שובב. "היא סיפרה לי שהיה לה זוג מספריים שנעלם, ושהיא
הייתה בטוחה ששדון שאל אותם. היא לא הייתה מוכנה להאמין שהם פשוט הלכו לאיבוד, והתעקשה שלא לקנות מספריים חדשים. היא אמרה שהשדון יחזיר לה אותם כשהוא יסיים להשתמש בהם. לדבריה, המספריים אכן הוחזרו".
האישיות הכי מפורסמת אולי שאיסלנד הצמיחה לעולם, הזמרת ביורק, לא היססה להשיב כשנשאלה על-ידי הקומיקאי ומנחה הטלוויזיה האמריקני סטיבן קולברט אם בני עמה מאמינים בשדונים. "אנחנו מאמינים", אמרה, "זה סוג של מערכת יחסים עם הטבע, כמו עם סלעים. השדונים חיים בסלעים, אז אתה חייב להאמין. הכול קשור לכבוד, אתה יודע".
לפנייה לכתב/ת 
