סימן לאובדן שליטה
"התקוממות עממית". כך מכנים ברשת הפלסטינית את אירועי האלימות בתקופה האחרונה נגד ישראל. במערכת הביטחון מנגד משתמשים בביטוי "אינתיפאדה רכה". כך או כך מדובר במשחק מסוכן ביותר של אבו מאזן שסבור כי הוא יכול לשלוט בתסיסה הפלסטינית ולנהל במקביל משא ומתן. ונתניהו? הוא ושריו מכריזים על בנייה בהתנחלויות ומלבים את האש
"הפלסטינים לא רוצים אינתיפאדה", אמר אמש (יום א') גורם ביטחוני בכיר בישראל, אולם הם עלולים לקבל אותה. הפיגוע אתמול באוטובוס בבת ים צריך לשמש נורת אזהרה בוהקת למערכת הביטחון ולאזרחי ישראל. אמנם, זו כנראה אינה יריית הפתיחה של אינתיפאדה שלישית מאורגנת, כמו שהייתה האינתיפאדה השנייה, אבל זה סימן ברור לתהליך מאיים שצובר תאוצה מעל - ובעיקר מתחת - לפני השטח ברחוב הפלסטיני.
ברשות הפלסטינית מכנים זאת "התקוממות עממית", בעוד במערכת הביטחון מתייגים את זה כ"אינתיפאדה רכה". נראה ששתי ההגדרות, הפלסטינית והישראלית, מעידות על הערכת חסר של מסוכנות התופעה. כתוצאה מהערכת חסר זו, ישראל והמתווכים האמריקנים אינם תקיפים מספיק בדרישתם מהרשות הפלסטינית להפסיק את ההסתה נגד ישראל באמצעי התקשורת, ואילו הרשות הפלסטינית מצדה מתירה ביודעין רמה מסוימת של אלימות רחוב, ואפילו מעודדת פגיעה פיזית במה שהיא מכנה "סימני הכיבוש" (התנחלויות, גדר וחומת הביטחון, כבישים עוקפים והחרמת מוצרים בהתנחלויות).
הרשות הפלסטינית גם אינה עושה דבר כדי להפסיק את יידויי האבנים ובקבוקי התבערה שנחשבים לגיטימיים במסגרת ההתקוממות העממית. אבו מאזן ויועציו סבורים, ככל הנראה, שהם יכולים לשלוט בהתקוממות העממית ולכוונן אותה לרמת אלימות נמוכה שדי יהיה בה לקדם את האינטרסים המדיניים שלו, אך מבלי לסכן את המו"מ עם ישראל ואת שחרור האסירים.
נשיא הרשות הפלסטינית מחבק רוצחים שישראל שחררה(צילום: אוהד צויגנברג)
אבל אבו מאזן כדרכו אינו מביא בחשבון את העובדה שהרחוב הפלסטיני אינו חיה מאולפת המצייתת לפקודותיו ולא תמיד האנשים בשטח מפרשים נכון את האיתותים החצי לוחמניים שהוא ואנשיו משגרים בהצהרותיהם. לכן, קבוצות ובודדים בזירה הפלסטינית עוברים בקלות רבה מיידוי אבנים ובקבוקי תבערה לירי ושימוש בחומרי נפץ, זאת למרות שהראיס היה מעדיף שזה לא יקרה.
אבו מאזן אינו שולט ברחוב הפלסטיני באופן מלא. בקהיליית המודיעין הישראלית הבחינו כבר לפני כחצי שנה שהרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון שלה מתקשים לאכוף את מרותם במחנות הפליטים ביהודה ושומרון. קבוצות חמושים ילידי מחנות אלה, כולל אנשי פתח, עושות שם ככל העולה על רוחן ואף מאיימות בגלוי על בכירי הרשות שאינם נענים לדרישותיהם.
נתניהו ואבו מאזן(צילום: רויטרס)
כתוצאה מכל אלה מצטמצמת שליטתו של אבו מאזן ומנגנוני הביטחון שלו במחנות הפלטים ובשורות הפתח. מי שמנצל זאת הם החמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני שפועלים מרצועת עזה. לארגונים אלה יש כעת אינטרס דחוף - אידיאולוגי ופוליטי - להגביר את הפעילות הטרוריסטית בגדה. בכך הם מנסים לחפות על ההימנעות שלהם בעת הנוכחית משיגור רקטות ופיגועים לעבר ישראל ישירות משטח הרצועה.
רקטה בדרום. בעזה מחפשים תחליף(צילום: רויטרס)
סימנים רבים מעידים שגם הפיגוע בבת ים בוצע על-ידי קבוצה מקומית קטנה כזו שפעלה מיהודה ושומרון בהשראת פעילי טרור מעזה. המילה "השראה" במקרה זה חשובה, מפני שהיא מסבירה את העובדה שבידי כוחות הביטחון לא הייתה התרעה מוקדמת על ההתארגנות לביצוע הפיגוע באוטובוס בבת ים.
ייתכן גם שהקשיים באיתור המחבל שהניח את תיק הנפץ באוטובוס, כמו גם איתור אלה שסייעו להכין את המטען ולהעבירו לשטח ישראל, נובעים מהעובדה שמדובר בפיגוע שבוצע ב"השראת" גורמים שנתנו למפגעים הנחיה כללית, אך לא פיקדו ממש על המבצע.
הפיגוע בבת ים צריך לשמש, לכן, איתות אזהרה לא רק לישראל אלא גם לאבו מאזן. גם הוא צריך להיות ער לכך שה"התקוממות העממית" שיזם יוצאת משליטה והיא עלולה לסכן גם את שרידות הרשות הפלסטינית.
ככה זה נראה כשמאבדים שליטה(צילום: מוטי קמחי )
אבו מאזן, סביר להניח, אינו מעוניין בהסלמה לפחות עד סיום המשא ומתן בחסות האמריקנים. אולם, הרחוב הפלסטיני עשוי להוכיח לו שהוא אינו מסוגל לשלוט בגובה הלהבות ולכוון אותן כרצונו.
מה שמתסכל הוא שצה"ל והשב"כ אינם יכולים לעשות הרבה כדי להרגיע את השטח במצב הנוכחי. כל הגברה בפעילות הסיכול, מעבר למה שכבר מתבצע, עלולה להביא לעלייה במספר הנפגעים וההרוגים הפלסטינים וזה עלול לתרום להסלמה באלימות הפלסטינית וחוזר חלילה. הדבר הכמעט יחיד שישראל יכולה לעשות כדי לתרום להרגעת השטח הוא שהדרג המדיני, ראש הממשלה והשרים, יימנעו מהכרזות על הגברת הבנייה בשטחים או מפעולות ראוותניות אחרות שכמוהן כתקיעת אצבע בעין של הפלסטינים.
אם אבו מאזן לא יבין שהוא משחק באש שעלולה לשרוף גם אותו, ואם נתניהו ואורי אריאל לא יפסיקו ללבות את האש הזו, אנו עלולים לחוות הסלמה רבתי הרבה לפני שהמשא ומתן יגיע לסיומו באביב הבא.
לפנייה לכתב/ת 
זירת הפיגוע בבת ים
צילום: מוטי קמחי
רון בן ישי
צילום: ירון ברנר
מומלצים
