"ארץ הפלאות": אליס הלכה לאיבוד
אליס השתחררה מבית המשוגעים והיא חוזרת לארץ המופלאה בחיפוש אחר האהוב שהכירה שם: זו הפתיחה של הסדרה החדשה "ארץ הפלאות". נשמע מגניב, נכון? אז זהו, שלא
מטה, מטה במאורת הארנב צנחה אליס, עד שהגיעה לבסוף לארץ הפלאות, זו עם הזחל והנרגילה, הארנב המאחר ומלכת הלבבות. בסופו של דבר היא חזרה משם, או יותר נכון הקיצה משנתה והלכה לשתות תה - אבל מה היה קורה אילו היתה חוזרת לאותה ארץ מופלאה לאחר כמה שנים? זו פחות או יותר נקודת הפתיחה של "ארץ הפלאות" (במקור "Once Upon a Time in Wonderland"), הספין-אוף החדש של "עד עצם היום הזה".
הטריילר של הסדרה. המשך אלטרנטיבי
למען האמת, לואיס קרול (או בשמו האמיתי צ'ארלס דודג'סון) כתב המשך לסיפורו הנפלא "אליס בארץ הפלאות" - הוא נקרא "מבעד למראה", אבל זה לא הסיפור שעליו מבוססת "ארץ הפלאות". הסדרה יוצרת מעין המשך אלטרנטיבי ועוסקת בכמה עולמות ובכמה תקופות בו זמנית, בדומה לסדרה האם שלה.
הפרק הראשון, ששודר אצלנו אמש (ה') ב-yes, התחיל עם אליס (סופיה לאו) שגדלה באנגליה הוויקטוריאנית והפכה לנערה יפה שנחשבת מעורערת בנפשה, בגלל הסיפורים שסיפרה על ארץ הפלאות. אליס מוחזקת בכפייה בבית משוגעים, מיוסרת ואומללה, ומסכימה לקבל טיפול שיעזור לה לשכוח הכל. כך היא תוכל להיפטר מזיכרונות כואבים והחברה תוכל לראות בה אדם נורמטיבי. עד כאן הכל היה נראה מבטיח: בית משוגעים, אווירה ויקטוריאנית, גיבורה מיוסרת עם עבר צבעוני מבית היוצר של לואיס קרול. מגניב. אבל אז הסיפור המשיך.
מתברר שאליס חזרה כבר לביקור בארץ הפלאות (בניסיון להוכיח לאבא שלה שהיא לא משוגעת), ופגשה שם בחור חמוד בשם סיירוס (פיטר גדיוט) שהוא במקרה גם שד בבקבוק. השניים התאהבו לגמרי ויצאו ביחד למסעות, אבל מלכת הלבבות המרשעת (בלונדינית ויפהפיה, פה זה לא סרט של טים ברטון) מצאה אותם והשליכה את האהוב מהצוק. אליס השבורה חזרה למציאות ומצאה עצמה בבית משוגעים, אבל אחרי שהיא שומעת שסיירוס שלה בכלל בחיים, היא חוזרת לארץ הפלאות, חמושה בארנב המאחר ובבחור עם מבטא מגניב (סוג של נסיך מהקלפים שהסתבך עם כולם שם למטה, בארץ הפלאות). אה, היא גם יודעת להילחם.
הבעיה: אהובה שבוי על ידי המכשף ג'אפר (נבין אנדרס, סעיד מ"אבודים"), שחבר למלכה האדומה, וביחד הם זוממים מזימה אפלה. בקיצור - היוצרים התרחקו מהמקור של לואיס קרול ועל הדרך אספו כמה דמויות מסיפור אחר. השיטה הזו של להלחים כמה סיפורי אגדות היא גם השיטה של "עד עצם היום הזה" - אבל שם הסיפור (בעיקר בעונה הראשונה) ארוג טוב יותר, והוא גם מצליח לרגש. במקרה של "ארץ הפלאות" השילוב מרגיש מלאכותי, וגם די טפשי.
רוב האגדות ש"עד עצם היום הזה" מתבססת עליהן הן מעשיות עם, כמו "סינדרלה" ו"שלגיה", שהיו במקור, לפני שדיסני
השתלטו עליהן, סיפורים מעט אפלים שנוצרו מתוך הדחקה של יצרים ופחדים. הסדרה הצליחה לשמר חלק מהאפלה הזו ולפנות לקהל בוגר, ומאחורי העלילה שלה עמד רציונל כלשהו, לפחות בהתחלה. אחר כך התפרים התחילו להיפרם והיא נדדה למחוזות מטופשים יותר, אם כי עדיין חביבים. לפי הפרק הראשון של "ארץ הפלאות", התפרים מהתחלה לא נתפרו כראוי והתוצאה גם כן די מטופשת.
"ארץ הפלאות" מתבססת על ספר חכם מאוד, שנכתב כביכול לילדים - אבל למעשה הוא בוגר מאוד. מאחורי הארץ הלא הגיונית שיצר קרול עומד דווקא המון היגיון, וגם לעג וביקורת על החברה. היוצרים של "ארץ הפלאות" לקחו רק את הצבעים הזוהרים מהסיפור, ושכחו מהשאר. חבל.