הרב שרלו: תנו לבנות להחליט אם להתגייס
מול הקוראים לחסום את המעודדים שירות בנות בצה"ל, ולחנך נגד הגיוס לצבא - נשמע קולו של הרב יובל שרלו, הקורא לפתוח את שערי האולפנות בפני גורמים המבקשים לעודד את התלמידות להתגייס, על אף שהוא עצמו סבור כי יש להעדיף את השירות הלאומי: "הבנות זכאיות לבחירה חופשית"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הרב שרלו, מהקולות הליברליים הבולטים בציונות הדתית, התייחס לפולמוס בנושא במאמר שפרסם
באתר ישיבת ההסדר אמי"ת "אורות שאול" שבראשותו. לדבריו, הוא עצמו סבור כי "מקומה של הבת אינו בצבא", אך אין זה נכון להשתמש בשפה הלכתית בסוגיה זו, השנויה במחלוקת, או לפסוק באופן גורף "אסור" או "חובה".
המלצתו למוסדות החינוך: "המדיניות צריכה להעדיף את השירות הלאומי (בלי להסתיר את חסרונותיו ואת סכנותיו)... אולם לא יהיה זה נכון מצד המוסד לסגור את שעריו בפני עמותות העוסקות בשירות הצבאי לבנות". הוא הסביר כי "הבנות זכאיות לבחירה חופשית, ולא להכרעה במקומן. זה גם לא יהיה חכם לעשות כך".
"דרכים רבות יש ביד מוסד חינוכי להקרין את העדפת השירות הלאומי מהסיבות השונות, להזהיר מסכנות השירות הלאומי, ובד בבד לאפשר מגע עם הכרת השירות הצבאי, להזהיר מפני סכנותיו, ולעודד דרך שקולה", כתב. "נראה לי כי אם נלך בדרך זו, התהליך כולו יביא ליותר שמירת הלכה, יותר יראת שמיים, יותר אהבת תורה, ויותר קשר עם העולם החינוכי והתורני שבו לומדות הבנות".
"קשה לקבל את הפסיקות הקיצוניות"
לשיטת הרב שרלו, המחלוקת בעניין היא "חיובית", אך לאחרונה הידרדרה למקומות "לא טובים",
כהגדרתו - טענות עובדתיות נאמרות ללא בדיקה או יכולת לבדוק אותן, אין הכרה באמת המסוימת שנמצאת גם בצד השני - והצדדים מקצינים ללא צורך כל אחד את עמדתו, ושוללים את הלגיטימיות של הצד השני.
לדבריו, במשך למעלה מאלפיים שנים לא הייתה לעם היהודי מדינה עצמאית, ולכן היקף המקורות ההלכתיים בסוגיה הוא "עלוב" יחסית לגודלה. לפיכך, כתב, "קשה מאוד לקבל את הפסיקות הקיצוניות... קשה מאוד לקבל את הפסיקה הקובעת כי זהו 'ייהרג ואל יעבור...' באותה מידה קשה מאוד לקבל עמדה הקובעת כי חובה על כל בת להתגייס לצבא".
הצעתו היא לדבר בשפה הלכתית יותר "עגולה", שגם מאפשרת אבחנה בין שירות ביחידות קרביות - לשירות כמורה-חיילת, בין מחנה פתוח למחנה סגור ועוד. "השפה הרכה יותר גם מבינה שכיוון שהנושא אינו רק הלכתי – לא רק רבנים שותפים בעיצוב המדיניות החינוכית, כי אם גם נשות ואנשי חינוך, חברה וחסד", הוסיף.
לא לחנך ממקום של פחד
ואיך הוא מציג את הנושא בפני בת המתייעצות עמו? "הסוגיה כבדת משקל, ואינה פשוטה. המניעים שלך לשירות צבאי מובנים ומעוררים הערכה: הרצון שלא להיות נפרדת ושונה; לקדש שם שמיים; להגן על ביטחון עם ישראל; לממש את עצמך בתפקידים מיוחדים וכדומה.
"אני חושב שמהמקורות עולה כי יש לנטות יותר להימנעות משירות צבאי, אם כי איני יכול לומר
שהדבר אסור... (אך) אני רוצה להדגיש בפנייך את העובדה שנימוקיי אינם בנויים על החשש שמא תתקלקלי בצבא. יש לי אמון בך, ובכלל, אני חושב שחינוך מכוחו של פחד, אינו מביא תוצאות ברוכות.
"אם תחליטי ללכת לשירות צבאי נגד העמדה שנראית לי העמדה התורנית היותר קרובה, אזי יש הרבה דברים שצריך לעשות לקראת השירות הזה: להעדיף שירות רחוק מיחידות השדה וממחנות סגורים, להתכונן לקראתו, ללכת ללמוד במדרשה לפני השירות וכדו'. כמו בת ההולכת לשירות לאומי – גם את צריכה, ואולי יותר, להתכונן לאתגרים שהשירות הצבאי מציב בפנייך. אשמח לעזור לך כמידת יכולתי".
לפנייה לכתב/ת 
