צה"ל: תוכנית הביטחון של ארה"ב לא מספיקה
מתווה אלן לא נדחה על הסף בישראל - אבל בלי נוכחות בשטח, אומרים בכירים במערכת הביטחון, הגדה תהפוך לעזה ואולי עוד נישאר "עיוורים" מפני טילים מאיראן. ועדיין, קרי הולך על כל הקופה
סידורי הביטחון שמציעים האמריקנים במסגרת הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים אינם מספקים מענה הולם לאיומים הקיימים והעתידיים על ישראל. כך קבעו בכירים במערכת הביטחון ובצה"ל אחרי שבחנו לעומק את המתווה שהכינו הגנרל בדימוס ג'ון אלן וצוותו.
ובינתיים הוויכוח מתלהט:
רגע לפני שחרור המחבלים - מגישים בג"ץ
שרים אישרו הצעת סיפוח הבקעה, שתיתקע בערר
"מתווה אלן" הוצג לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא הפלסטיני אבו מאזן על ידי מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, בביקורו האחרון באזור בתחילת החודש. מטרת המהלך, שהוכן בחשאי על ידי צוות אמריקני גדול בראשות אלן, הייתה לפתוח את צוואר הבקבוק העיקרי שמונע התקדמות במו"מ הישיר בין ישראל לפלסטינים: שאלת הגבולות וסידורי הביטחון.
ישראל כורכת את שני הנושאים יחד ומסבירה: ככל שסידורי הביטחון יהיו הדוקים יותר, נוכל ללכת לקראת הפלסטינים בנושא הגבול. לפיכך, כל עוד אין הסכמה על הסדרי הביטחון, ובכלל זה על נוכחות זמנית של צה"ל על נהר הירדן וגם במקומות ובתנאים מסוימים בשטחים אחרים שיעברו לריבונות הפלסטינים, ישראל לא תציג לפלסטינים מפת גבולות. ברמאללה מנגד דורשים "מפה תחילה" וטוענים שבלי לדעת היכן יעבור הגבול, אי אפשר להגיע להסכמות ברוב נושאי הליבה האחרים.
מפתח אלן
קרי קיווה שמתווה אלן יאפשר לשני הצדדים לדלג מעל המשוכה הגבוהה הזו. בישראל הוא היה אמור להרגיע את החששות המוצדקים של הציבור ובכך להגדיל את התמיכה בפשרות ובהסכם; "להכשיר את הדעות והלבבות" לקבלת הסכם המסגרת שמזכיר המדינה עומד להציג. תוכנית הביטחון האמריקנית, שחצי ממנה נכפה על אבו מאזן, הייתה אמורה לספק לו אליבי שיאפשר לו להסכים לנוכחות ישראלית ביטחונית מוגבלת בזמן בשטחי המדינה הפלסטינית העתידית.
אבל קרי וצוותו התאכזבו. נכון לעכשיו, שני הצדדים דוחים למעשה את "מתווה אלן". הפלסטינים הבליטו זאת בתקשורת ואף גייסו את הליגה הערבית לתמוך בפומבי בעמדתם. הם שוללים כל נוכחות ביטחונית ישראלית, לזמן קצר או ארוך, בשטח המדינה הפלסטינית העתידית - להוציא תקופת מעבר קצרה, שבמהלכה יתמקמו וייערכו הישראלים והפלסטינים בגבולות החדשים.
כך לדוגמה, הפלסטינים מסכימים לנוכחות צה"לית לאורך נהר הירדן, אך לא בבקעה, למשך שלוש שנים לכל היותר שאז ידרשו לפינוי ההתנחלויות, סימון גבול חילופי השטחים וקיבוע הסדרים חדשים בירושלים.
בישראל, מטעמים טקטיים תקשורתיים ותודעתיים, שומרים על שתיקה. בירושלים לא דוחים בגלוי את "מתווה אלן" כדי למנוע את הצגת ישראל כסרבנית בדעת הקהל העולמית, אך גם לא מקבלים אותו.
שלא נתעוור
הגנרל אלן הוא איש רציני ובעל כוונות טובות, אומרים גורמים במערכת הביטחון ובצה"ל. עברו כמפקד בעיראק ובאפגניסטן גורם לו להבין לעומק את בעיות הביטחון של ישראל, אולם המתווה המדורג שהוא מציע אינו עונה על הדרישה הבסיסית והעקרונית: שישראל תוכל להגן על עצמה בכוחות עצמה.
יש לא מעט רכיבים חיוביים ב"מתווה אלן", כאלו שלא היו במתווי ביטחון אמריקניים קודמים שהוצעו. אולם הגישה שרואה בטכנולוגיה תחליף לנוכחות ביטחונית אנושית, אינה מספקת מענה מינימלי לדאגות מאיומים הנשקפים ממזרח ומהמדינה הפלסטינית שעתידה לקום.
המעניין הוא שלא רק הפוליטיקאים, ובראשם נתניהו ושר הביטחון יעלון, סבורים כך. כעת ברור שגם אישים עם רקע וניסיון ביטחוני מובהקים, אפילו כאלה שנושאים באחריות, סבורים שמתווה הביטחון האמריקני אינו מספק מנקודת ראות ישראלית. אנשים אלה נזהרים שלא לחשוף פרטים על המו"מ או על "מתווה אלן". הם גם ממהרים לומר שצה"ל, קהילת המודיעין ומשרד הביטחון ידעו לתת מרכיבי ביטחון לכל הסדר שעליו יחליט הדרג המדיני.
אבל באותה נשימה הם נותנים לך להבין שהם חוששים שבגדה ייווצר מצב דומה לזה שקיים בעזה, בדרום לבנון או בסיני: צה"ל מתקשה לאסוף מודיעין או לסכל פיזית פעילות טרור וירי תלול מסלול בלי להסתכן בהתלקחות מלחמתית ובלי שיואשם בעולם בפלישה לשטח ריבוני זר.
אבל בזמן שעזה, דרום לבנון או סיני רחוקים יחסית מריכוזי האוכלוסייה הגדולים בישראל, דבר שמפחית במידה מסוימת את הסיכון הנשקף מהם ומגדיל את מרווחי הזמן המאפשרים התרעה ויירוט, הגדה היא סיפור אחר: צמודה לריכוזי התושבים ולליבה הכלכלית והתחבורתית.
יש עוד סיבות לצורך בנוכחות ישראלית כלשהי בשטח. אחת היא הטלטלה האזורית והאפשרות שירדן והמדינה הפלסטינית עלולות ליפול לידי גורמי איסלאם קיצוני, או שגורמים אלה יעברו דרכם מסוריה לעבר לב ישראל. במקרה כזה שום כרב"מים (כלי רכב לא מאוישים) על נחל הירדן לא יעצרו את המחבלים. לבסוף חשוב לציין שרכסי יהודה ובעיקר השומרון מעניקים מרחב התרעה חיוני מפני מתקפות טילים אסטרטגיים ממזרח. הסתערות של המונים פלסטינים על תחנות התרעה מאוישות בידי אמריקנים עלולה להותיר את ישראל "עיוורת" במקרה של מתקפת טילים איראנית.
האלופים ישכנעו?
לדעת גורמי הביטחון המקצועיים בישראל, "מתווה אלן" פשוט אינו מצליח לרצות את תביעת הפלסטינים לריבונות מוחלטת בשטחם ובה בשעה לתת לישראל ואזרחיה חבילת ביטחון סבירה כמו זה שאנו נהנים ממנו כיום: כזו המתבססת על הרתעה, התרעה ויכולת הכרעה מהירה אם הסכם השלום יופר.
למעשה, בוושינגטון כבר יודעים שהניסיון האמריקני הראשון לגשר על פערי הגבולות והביטחון, שמונעים התקדמות במו"מ המדיני, נכשל. אף על פי כן, קרי החליט כנראה, ללא ספק בתמיכת אובמה, ללכת על כל הקופה.
קרי מתכוון להציג לצדדים בעוד כמה שבועות הסכם מסגרת אמריקני, שיכלול עקרונות לפתרון כל סוגיות הליבה. אם הצדדים יקבלו אותו, אפילו אם יציגו הסתייגויות, הוא יאפשר למקד את המו"מ הישיר ולהאריך אותו מעבר לאפריל 2014.
אנשי צוותו של מזכיר המדינה העוקבים מקרוב אחרי המו"מ, ובראשם הדיפלומט והשגריר לשעבר מרטין אינדיק, מודעים להסתייגויות הנחרצות בצמרת המדינית והצבאית בישראל מ"מתווה אלן". הם יודעים שהתנגדות זו עלולה לשמש נשק רב עוצמה בידי הימין והמתנחלים שינסו לטרפד הסכמה להסכם המסגרת. כדי להקדים תרופה למכה, עושים הדיפלומטים האמריקנים מאמץ ניכר לשכנע אלופים במילואים ואנשי ביטחון לשעבר ביתרונות תוכנית הביטחון. אישים אלה אמורים להעניק הכשר ביטחוני להסכם המסגרת שיציג קרי מתוקף מעמדם וניסיונם. האמריקנים גם מבטיחים לבני שיחם הישראלים כי "מתווה אלן" אינו הלכה פסוקה אלא מצע לדיון הפתוח לשינויים. קרי עדיין לא הרים ידיים.
לפנייה לכתב/ת 
