פרס, היום שאחרי: לאחד את המרכז-שמאל
עם תום כהונתו, מתכוון הנשיא לרתום את אכזבתו מההנהגה להתערבות בתהליך המדיני ובמערכת הפוליטית
שמעון פרס לא מתכוון להתמודד על ראשות הממשלה או להאריך את כהונתו ומכחיש כל ניסיון לפעול בנושא, אך מי שקיווה כי הנשיא ייעלם בתום כהונתו, צריך לדעת שזה לא יקרה. לפרס, שחגג השנה 90, יש תוכניות ארוכות טווח. בבית הנשיא מסרבים להתייחס לתוכניות העתידיות, אך גורמים המקורבים לפרס ציינו כי הוא מתכוון להיות "פעיל מאוד, ומשפיע מאוד".
עוד בחדשות:
חניון רכבת רק לתושבים: "איך נגיע לתחנה?"
הגניבה בנתב"ג: אסיפה גררה עיכוב בטיסות
פרס, שצופה במשא ומתן המקרטע עם הפלסטינים, מאס בשתיקה שכפה על עצמו בבית הנשיא ומתכוון להיות מעורב בתהליך המדיני בצורה אינטנסיבית. הוא לא יאמר זאת בקול רם בשלב הזה, אך הוא מאוכזב מאוד מהדרך שבה מתנהלים המגעים עם הפלסטינים, ובעיקר מוטרד מאוד ממעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. לאחר פרישתו, הוא מתכוון להתבטא ולפעול נחרצות כדי לקדם את התהליך המדיני, וגם הזירה הפוליטית לא תישאר מיותמת. ממשרדו ביפו מתכוון הנשיא להתגייס כדי לנסות ולאחד את המרכז-שמאל הישראלי, להגדיל את כוחו ולמצוא מועמד שיזכה לתמיכת כל המפלגות בגוש ויגדיל את סיכוייו להרכיב את הממשלה הבאה.
בשנים האחרונות מיעט פרס להתערב בסוגיות רגישות כדי שלא יואשם בניצול מעמדו כנשיא. עם זאת לעתים הוא התבטא בנושאים אקטואליים, והביע התנגדות לפעולה צבאית ישראלית באיראן ותמיכה באבו מאזן כשותף המתאים להסכם פוטנציאלי. פרס מוטרד בימים אלה מהיחסים העכורים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין נשיא ארצות הברית ברק אובמה, וחושש כי אלו משפיעים גם על הקשרים בין שתי המדינות, ובעיקר על תמיכת הציבור האמריקני בישראל.
לאחר שיעזוב את משכן נשיאי ישראל, צפוי מרכז פרס לשלום להפוך למעין משרד חוץ אלטרנטיבי. באירופה רואים בפרס כתובת לדיאלוג בנושא המשא ומתן, ומנהיגי היבשת מאמינים כי בעתיד ניתן יהיה להשפיע על דעת הקהל בסיועו.
בימים אלה מתגבש גם שיתוף פעולה עתידי בין ארגון ה-OECD לבין הנשיא, שצפוי - אם לא יהיו שינויים - לשמש מעין "שגריר של רצון טוב" ולקדם השקעות במזרח התיכון. להערכת פרס, המדינות הערביות אינן רואות עוד בישראל אויב, והוא מתכוון לפעול להבאתן של 15-10 חברות
בינלאומיות גדולות מתוך אמונה כי השקעות כלכליות ישפיעו לטובה על האזור.
בנוסף, יפעל פרס להקמת בית חולים בינלאומי חדש ביפו, שיגייס לשורותיו רופאים ישראלים ויפעל כמעין מרכז אבחנות וירטואלי לבדיקות חולים מהעולם כולו, ובעיקר ממדינות ערב. הנשיא סבור כי המומחיות הרפואית הישראלית והסיוע שיעניקו רופאים ישראלים לחולים במזרח התיכון ישפרו את מעמד ישראל, את תדמיתה ואת יחסיה עם תושבי מדינות ערב.
מהלכים אלה מתבססים על אכזבתו מהמנהיגות הישראלית, על רצונו לשינוי המצב, ועל אמונתו כי על מנת לקדם את השלום צריך לעקוף את הממשלות ולייצר קשרים טובים בין עמי האזור.
לפנייה לכתב/ת 
