שירה: "העתיד הלא ידוע היה לפני"

הֲלִיכָה לְבַדִּי בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל בְּצָהֳרֵי שַׁבָּת, בְּגִיל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, בַּדֶּרֶךְ מִשָּׂרִיד לְאַלּוֹנִים

הֶעָתִיד הַלֹּא־יָדוּעַ הָיָה לְפָנַי,

שְׂדוֹת הַדָּגָן הִשְׂתָּרְעוּ לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי.

הַצִּפֳּרִים צִיְּצוּ מִבֵּין הָעֵצִים.

אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל הַכֹּל.

הַבְּרִיּוֹת שֶׁבְּקִרְבָּן חָיִיתִי לֹא הֵבִינוּ אוֹתִי,

הַנַּעֲרָה צְהֻבַּת־הַשֵּׂעָר שֶׁאָהַבְתִּי הָיְתָה לֹא־מֻשֶּׂגֶת.

הַיּוֹם, כְּשֶׁאֲנִי רוֹשֵׁם מִלִּים אֵלֶּה וַאֲנִי בֶּן שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע,

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל הָיָה מֻשְׁלָם.

יוֹשֵׁב בְּאֵיזוֹ גִּנָּה קְטַנָּה

יוֹשֵׁב בְּאֵיזוֹ גִּנָּה קְטַנָּה בֵּין בָּתֵּי אֶבֶן נְמוּכִים, עֲנִיִּים, בִּשְׁכוּנַת נַחֲלָאוֹת.

פָּנָס בּוֹדֵד מַגִּיהַּ אֶת חֶשְׁכַת עֶרֶב הַחֹרֶף. עֵצִים אֲחָדִים. לֹא דֶּשֶׁא, לֹא פְּרָחִים.

אַף לֹא נֶפֶשׁ חַיָּה. בַּחֹשֶׁךְ נִשְׁמָע קוֹל אִשָּׁה זְקֵנָה: סוּלְטָנָה, אַתְּ? מְטַיֶּלֶת לְבַד?

וְקוֹל זְקֵנָה עוֹנֶה: מַה לַּעֲשֹוֹת? אַף אֶחָד אֵין לִי שֶׁיְּטַיֵּל אִתִּי.

אֲנִי יוֹשֵׁב בַּחֲשֵׁכָה, בִּדְמָמָה. בְּדַרְכִּי מִן הַשּׁוּק עִם סַל הַיְרָקוֹת

נֶעְצַרְתִּי כָּאן לָנוּחַ מְעַט. אָכַף עָלַי קֹצֶר נְשִׁימָה.

אָדָם לְהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר.

עַל הַפַּשְׁטוּת

רָאוּי לְךָ לִכְתֹּב בְּפַשְׁטוּת. כְּפַשְׁטוּתוֹ שֶׁל הָעֵשֶׂב, הֶעָפָר, הַכְּאֵב.

כְּפַשְׁטוּתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה הַקּוֹנָה חֹפֶן מְלָפְפוֹנִים בַּשּׁוּק וּמוֹנָה אֶת פְּרוּטוֹתֶיהָ.

רָאוּי שֶׁתִּכְתֹּב בְּפַשְׁטוּת כָּזוֹ שֶׁאֲפִלּוּ סוּס יוּכַל לַהֲבִינְךָ.

אֶלָּא אִם כֵּן הוּא סוּס טִפֵּשׁ בִּמְיֻחָד.

בסוף ינואר 1994, נפטר פנחס שדה, שגולל את חייו במאות השירים שכתב ובספרי הפרוזה שחיבר. מ-1954 ועד מותו בגיל 64, ניהל שדה יומנים של ממש. שירים אלו הם חלק מהפנקסים הגנוזים שרואים אור לראשונה בספר "פנחס שדה: היומנים", בעריכת העיתונאים אילת נגב ויהודה קורן, שראה אור לאחרונה בהוצאת דביר.