"שרלוק": הזוג הכי מוצלח על המסך
ווטסון הוא לא היחיד שחש בדידות בלי שרלוק הולמס, גם המעריצים חיכו בקוצר רוח לשובה של הסדרה. הפרק הראשון של העונה השלישית הגשים את כל הציפיות, בעיקר בזכות הזוגיות הגברית שבמרכזו. למי שעדיין לא צפה - זהירות, ספוילר
רבותיי, אפשר להרים את צווארון המעיל ולחבוש כובע מטופש: הוא חזר! "שרלוק" כאן, בעונה שלישית. פרק הבכורה בן 86 הדקות שודר בבריטניה בשבוע שעבר, ולמי שעדיין לא צפה - זהירות, ספוילרים. הפתיחה הזו העניקה למעריצים את מה שחיכו לו והתגעגעו אליו: פגישה מחודשת, עצבנית ביותר, מצחיקה ומרגשת בין שרלוק שנחשב כמת (בנדיקט קאמברבטץ' שבינתיים הולך וכובש את הוליווד) לבין ווטסון (מרטין פרימן, כלומר, ההוביט).
אל תבינו אותי לא נכון, כישורי הדדוקציה של הולמס והאופן שבו הוא ווטסון תמיד כמעט מתים ותמיד ניצלים ברגע האחרון במהלך מחוכם במיוחד הם בהחלט חלק ממה שעושה את הסדרה הזו לכל כך מענגת וממכרת, אבל – כבודם של הסיפורים של ארתור קונן דויל שמהווים השראה לתעלומות בפרקים במקומם מונח – זו מערכת היחסים שקיבלה כאן נפח נוסף (ותתי גוונים הומוארוטיים מבדרים לרוב), שמעלה חיוך אמיתי של התמוגגות.
כשם שהסיבה היחידה (בקושי) לראות את הסרט החדש של "ההוביט" הוא התקווה שתהיה איזו קריצה ביחסים בין הדרקון (קאמברבטץ') לבילבו (פרימן), כך התעלומה שבמרכזו של הפרק החדש היא ברובה רקע לחילופי אבחנות ומבטים רבי משמעות בין שני החברים שחזרו זה לחיקו של זה.
סוף העונה השנייה הותיר אותנו ואת ווטסון מרוסקים רגשית מול הקבר של שרלוק, הוא היה שטוף יגון ואבל, ואנחנו שטופי אירוניה ועצבים בידיעה שיעברו חודשים ארוכים עד שנזכה לראות את האיחוד בין השניים. שובו של שרלוק, שנועד לסייע במניעת מתקפת טרור רחבת היקף על לונדון, התרחש כפי שניתן היה לצפות: הוא בטוח שהכול יילך חלק, אבל מגלה שהחבר הכי טוב ויחיד שלו לא מקבל בהבנה את העובדה שגרם לו לחשוב שהוא מת במשך שנתיים (כולל אף מדמם, מוזיקה היתולית ושפם מכוער).
הטריילר של העונה השלישית
כותב הפרק מארק גטיס (מיוצרי הסדרה יחד עם סטיבן מופט, שמגלם את מייקרופט, המודיעין הבריטי בכבודו ובעצמו ואחיו החכם יותר של שרלוק) דאג לתת משקל מספיק גם לדינמיקת הברומאנס הבריטית המאופקת בין השניים וגם לקריצות רבות למעריצים ולהתייחסות לכך שכולם רוצים לדעת איך שרלוק ביים את מותו בסוף העונה הקודמת.
קיבלנו כמה סצנות משוערות, מופרכות יותר ופחות, של מה באמת קרה שם על הגג עם מוריארטי, כולל כמה רגעים שנראים כמו בדיחות בין חברי הקאסט על המתח המיני בין הדמויות הגבריות בסדרה שמצאו את דרכן אל התסריט.
הסדרה גם התחדשה בדמות נוספת, מארי מורסטן, ארוסתו של ווטסון (אמנדה אבינגטון), שבינתיים נראית כמו תוספת מהנה לזוג, שעכשיו כנראה יהפוך לשלישייה. היא אינה סולדת מהחבר המוצלח אך הנכה רגשית של ווטסון, וכרגע נראית יותר כמו גורם מפשר בין השניים ולא כמו גורם מעכב, וטוב שכך. השחקנית היא בת זוגו של מרטין בחיים זה 13 שנים ואם לשני ילדיהם, מה שרק מוסיף עוד נדבך של חמימות ליחסים ביניהם על המסך.
הדבר היחיד שנראה מעט מוגזם שלא לצורך היה כמות ההאדרה שהפרק יצר סביב שרלוק. היו טיפה יותר מדי קלוז אפים מלווים במקצבים אלקטרוניים כשמילים ומסקנות התרוצצו סביב פניו המרוכזות, כי הנה, עוד שנייה הוא יפתור עוד תעלומה שאף אחד אחר לא מסוגל. המעריצים של שרלוק, קאמברבטץ' או שניהם גם יחד הרי יעריצו גם כך, והם לא זקוקים לקישוטים בשביל לזכור ששרלוק הוא גאון פסיכי ומלא קסם אישי. נקווה שההיסטריה הוויזואלית הזו תירגע מעט בפרקים הבאים יחד איתנו, עכשיו כשאנחנו יודעים שלונדון ו-ווטסון בטוחים שוב, והדירה (המאובזרת להפליא, יש לציין) ברחוב בייקר מאוכלסת מחדש.
