עוף רקוב, שימורי חזיר: "משטרת הכשרות" עובדת
בשר טרף מסומן כ"כשר" כמעט כל שבוע, ומזון מקולקל מושמד בכמויות. מי שעוסק בהונאת כשרות, לא בוחל גם בהונאת בריאות, ואלה הקליינטים של "משטרת הכשרות". מונופול הכשרות הממלכתי חיוני לכל מי שהגינות צרכנית חשובה לו. כי אין דרך אחרת להבדיל בין שניצל כשר, לשניצל טרף
בשנת 2006 נתפס משלוח של פחיות שימורים עם הכיתוב "מעדן אווז", וסימון כשרות לא חוקי. בדיקה של "משטרת הכשרות" גילתה שמדובר במזון כלבים, שנארז על ידי יבואן-נוכל כמזון לבני אדם. כמה אריזות שהספיקו להגיע למדפים לפני התפיסה, גרמו למי שאכל מהן להתאשפז.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בשנת 2008 נתפס בחדרה מפעל לייצור מאכלי בשר, כאשר על האריזה של כופתאות מתוצרתו נכתב "בשר כשר" באופן לא חוקי. בדיקת "משטרת הכשרות" העלתה שבתוך הכופתאות היה בשר חזיר.
לפני כחצי שנה נעשה ניסיון לשווק בשר עוף טחון, כאשר סימון הכשרות על האריזות העלה את חשדו של משגיח במקום שאמור היה לקלוט את הסחורה. בדיקת "משטרת הכשרות" הובילה לגילוי מאות קילוגרמים של בשר ישן ורקוב, מלא בתולעים, שנארז כחדש והיה מועמד לשיווק. בעקבות הדיווח של הרבנות הושמדה הסחורה על ידי השירות הווטרינרי.
אלה מקצת הקליינטים של "משטרת הכשרות", או בשמה הרשמי – היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות. בשר טרף נתפס כמסומן "כשר" כמעט כל שבוע.
האזרח הקטן לא יפגוש אותנו במטבח שלו
בישראל אין כל חובה לשווק מזון כשר במגזר העסקי, או לצרוך מזון כשר (יש חובה כזו במגזר הממשלתי – בתי חולים, בסיסי צבא וכו'). עסקים שאינם מציגים עצמם או את תוצרתם ככשרים, לא צפויים לפגוש את מפקחי היחידה לעולם.
גם עסקים כשרים הנמצאים תחת השגחה של רבנות מקומית מוסמכת, לא יבואו במגע עם היחידה, למעט במקרים חריגים. אפילו אם מתגלות בעיות בעסק מושגח, לרוב הן יטופלו על ידי הרבנות המקומית. היחידה עוסקת באכיפה במקרים פליליים של הונאת כשרות. וכפי שניתן להסיק מהמקרים שהזכרתי, מי שעוסק בהונאה בכשרות – ההונאה עלולה שלא להסתיים בכשרות בלבד.
תזכיר החוק שהופץ בשבוע שעבר אינו מחדש שום דבר מהותי, אלא רק מעניק למפקחי היחידה סמכויות באופן ישיר, שבעבר ניתנו להם באופן עקיף. היחידה עצמה קיימת כבר 14 שנה.
צורכים כשר? אתם צריכים אותנו
"מונופול הכשרות" הממלכתי של הרבנות הראשית חשוב וחיוני לשומרי הכשרות, ובעצם לכל מי שהגינות
דעה
משגיח לא בא, משגיח גם לא מטלפן
הרב אהרון ליבוביץ׳
אם כבר "משטרת כשרות", שתוודא שהמשגיחים מטעם הרבנות עושים את עבודתם, שהמשגיחים מקבלים תלוש משכורת וזכויות סוציאליות, ושאינם מקבלים טובות הנאה. אולי אז העסקים שברחו להם יחזרו למערכת מתוקנת, והציבור יחזיר את האמון בתעודות הכשרות
צרכנית חשובה לו. אין חולק על כך שמי שצו מצפונו מורה לו לרכוש מזון כשר בלבד, יוכל לעשות זאת מבלי לחשוש שמרמים אותו. אין דרך להבטיח הגנה על שומרי הכשרות, ללא המונופול של הרבנות.
מדוע? אחת השגיאות הנפוצות גורסת שכמו שניתן בקלות לשמור על הכשרות במטבח הביתי, ניתן לשמור על כשרות גם במטבח התעשייתי, ללא משגיח – ולכן כלל לא צריך משגיחים. אבל זו טעות חמורה, משום שיש שני הבדלים מרכזיים בין המטבח התעשייתי למטבח הציבורי.
ההבדל הראשון הוא בידע ובזמינות: מי שקונה למטבח הביתי שלו שלושה קילו עוף לשבת, במרכול שעובד בו משגיח כשרות - אינו דומה למי שמוכר ללקוחותיו מאה קילו עוף ביום, שנרכשו ממפיצים בלתי מזוהים. תפקידו של המשגיח - לוודא שהשחיטה נעשתה בהשגחה, ובמידת הצורך ליצור קשר עם המשגיחים שבמשחטה, ולוודא שהסחורה שנכנסה למסעדה היא בדיוק אותה סחורה שיצאה מהמשחטה.
מי שבורר כוס אורז לפי ההלכה בביתו, אינו דומה למי שמוכר אורז למאות סועדים ביום, ובו בזמן עסוק בבישול, הגשה, קליטת סחורות וקבלת תשלום. בשביל זה, לדוגמה, צריך משגיח מקצועי בעסק.
ההבדל השני הוא במניע: מי ששומר כשרות במטבח הפרטי שלו עושה זאת ממניע אידיאולוגי. רבים מהמסעדנים בישראל שומרים כשרות במטבח שבעסק ממניע אידיאולוגי, אבל רבים אחרים עושים זאת ממניעים עסקיים. מי שמוכר כשר, מוכר יותר. ככה זה כש-70% מהציבור בישראל שומר כשרות.
שולחן ערוך - וכשר
אין דרך להבדיל בין שניצל כשר לשניצל טרף. הם נראים אותו דבר, מריחים אותו דבר, וכנראה גם הטעם שלהם זהה. כשזה המצב, חייב להיות במטבח גורם מקצועי חיצוני, שיוודא שהסועד מקבל אוכל כשר.
אנחנו מכירים את הטענות שהעלה הרב אהרון ליבוביץ' בטורו ("משגיח לא בא, משגיח גם לא מטלפן"), ולכל אחת מהן יש תשובה. לציבור הרחב יש אמון רב בכשרות של הרבנות. הרוב המוחלט של שומרי הכשרות בסך הכל מחפש את המילה "כשר" על גבי מו,צר מבלי לבדוק מה עומד מאחוריה. הרבנות אחראית לכך שיש כיסוי לציונֵי הכשרות על גבי כל המוצרים בארץ – המקומיים והמיובאים. כשהציבור צורך את המוצרים הללו, הוא נותן אמון בכשרות של הרבנות.
בתוך מערך הכשרות יש מנגנון ביקורת פנימית מובנה – החל בטלפון הנייד של המפקח על גבי כל תעודות הכשרות, עובר בהנחיות הניתנות לבעלי העסקים, בנהלי אגף הכשרות הארצי וכלה ביחידה לאכיפת הונאה בכשרות.
אם בעל עסק מרגיש שהמשגיח לא מגיע לעבודה, הוא לא צריך "נאמני כשרות" מגוף פרטי. מספיק להרים טלפון למפקח הכשרות במועצה הדתית, והבעיה נפתרת. יעידו על כך מאות עסקים בירושלים לבדה, שבחרו להמשיך לקבל את שירותי הכשרות של המועצה הדתית ירושלים, ולא להצטרף לתנועת המחאה האיזוטרית של הרב ליבוביץ'.
מי שמבקש לצורך מזון כשר לפי השולחן ערוך, יכול לסמוך על הכשרות של הרבנויות השונות ברחבי הארץ. מערך הכשרות ימשיך לבצע את עבודתו במקצועיות, ביראת שמים, ללא מניע כלכלי – ומתוך אחריות ממלכתית.
- הרב רפי יוחאי הוא ראש היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות.
לפנייה לכתב/ת 
מאיפה הגיע הבשר הזה?
צילום: רויטרס
הרב רפי יוחאי
צילום: זיו מאור
מומלצים
