החזירו לנו את דרום תל אביב
שכונות דרום תל אביב הופקעו מתושביהן והפכו למדינה זרה. תקראו להם פליטים או מסתננים, אך בכל מקרה מקומם לא כאן בשכונות שלנו
בשבועות האחרונים מתחולל מאבק ציבורי של מבקשי המקלט האפריקנים ברחובות תל אביב. כל מי שמתעמק קצת בתמונות רואה מיד את טביעות האצבע של ארגוני הסיוע לפליטים ושל חברי הכנסת ממרצ.
שתי טענות חוזרות על עצמן כל הזמן והגיע הזמן לרדת לשורשן אחת ולתמיד:
- תנו להם עבודה. כלומר, רק תנו למבקשי המקלט לעבוד בצורה מסודרת, והכול יבוא על מקומו בשלום.
- תבדקו את בקשות המקלט. רק תבדקו מי פליט ומי לא. את מי שאינו פליט אין שום בעיה להחזיר לאפריקה (כך הם טוענים).
לטרמינולוגיה הרגילה של ארגוני הסיוע נוספה לאחרונה שורה חדשה מעניינת. משהו בנוסח "אנו מזדהים עם המצוקה של תושבי דרום תל אביב, ורוצים גם בטובתם". אז לאחר שהואלתם להתייחס גם לתושבי דרום תל אביב (ועל הדרך לקבוע עבורם מה טוב להם), אני רוצה לשאול: כיצד הצעדים האחרונים שלכם אמורים לעזור לתושבי דרום תל אביב? מה בעיניכם הפיתרון שיהיה גם לטובתנו?
עוד בערוץ הדעות של ynet:
טיפול נמרץ להארכת סבל / אליהו מצא
זהירות, חרם לפניך / אסף שרון
קודם כל, הדרישה לתת להם עבודה מסודרת רק מחזקת את טענת המדינה - הם לא באו לכאן כי ברחו מסכנת חיים, הם באו כדי לעבוד. נחזור לזה בהמשך, בינתיים קצת עובדות: כמעט כל מבקשי המקלט עובדים. עבודות קבועות בעיקר, וגם עבודות זמניות. אני רואה אותם מדי בוקר יוצאים לעבודה, ופוגש אותם בכל מסעדה, בית קפה ומלון שאליו אני מגיע. המדינה התחייבה כבר מזמן בבג"ץ כי היא לא תאכוף את איסור ההעסקה על האריתריאים והסודנים. כלומר, בפועל יש להם אישור עבודה, והמעסיקים הרבים באזור תל אביב יודעים היטב לנצל את המצב.
קצת אחרת
לא מסתננים, הם מבקשי חיים
שירי טננבאום וגליה צבר
הצעדה מהכלא בדרום וגל ההפגנות של מבקשי המקלט הם שיעור מפעים על שאיפתם הנצחית של אנשים בחיים, חיים עם אופק ותקווה
תחקיר גלובס מספטמבר 2013 כבר חשף שהבנקים הפרטיים בקרב אוכלוסיית מבקשי המקלט בדרום תל אביב מגלגלים מיליארדים בשנה. השבוע סיפר לי חבר שהוא ניגש למשוך 20 אלף שקלים במזומן מהבנק שלו בדרום העיר. הפקידה הסבירה שבאותו היום משכו מהגרים אפריקנים 5 מיליון שקלים במזומן ולא נשאר לה כסף. בקיצור - יש עבודה, ויש גם כסף. נמשיך.
תאמינו או לא, המדינה בודקת בקשות מקלט. היא אפילו מוצאת מדי פעם (לעיתים נדירות) שאדם אכן פליט ומכירה בו. אלא מה? עשרות אלפי האריתריאים, למשל, אינם זכאים להגדרת פליט. פליט הוא מי שנמלט מסכנת מוות במדינה במצב מלחמה. הם נמלטו ממציאות חיים קשה ומדינה דיקטטורית ונחשלת, אך לא מסכנת מוות. פליט מוגדר כפליט במדינה הראשונה שאליה הגיע במנוסתו ממולדתו. ישראל אינה המדינה הראשונה שבה עברו. נכון, המדינה לא יכולה כעת להחזיר אותם לאריתריאה. אנו חתומים על אמנת האו"ם, הקובעת כי לא יוחזר אדם למולדתו אם היא מפרה זכויות אדם בסיסיות. זה עדיין לא אומר שהם פליטים. לצורך כך יצרה המדינה את ההגדרה "הגנה קבוצתית".
בשורה התחתונה, הבעיה היא שהם מתרכזים בדרום תל אביב מסיבה פשוטה מאוד - זו המדינה שלהם! אפשר לצחוק בביטול, לצקצק בלשון ולהפטיר "תפסיקו להגזים כבר", אבל כל מי שמכיר את המציאות בדרום תל אביב בשנים האחרונות מבין בדיוק על מה אני מדבר. התפתחה פה מדינה בתוך מדינה. מאות העסקים שלהם, מקומות הבילוי שלהם, הכנסיות, המועדונים ועוד ועוד.
לא משנה כמה תתכחשו לעובדות, שכונות דרום תל אביב הופקעו מתושביהן והפכו למדינה זרה. תבינו - אף אחד לא יעזוב את ה"מדינה" שלו כאן מרצונו כדי ללכת לעבוד בחממות בערבה. חייב להתבצע מהלך אקטיבי להוצאת מרבית האוכלוסייה הזרה מדרום תל אביב. אם ניתן להם רישיונות עבודה מסודרים הם רק יישארו פה ביתר קלות.
פליטים, או מסתננים, בכל מקרה מקומם לא כאן בשכונות שלנו. המתקן הפתוח בנגב, שבו הם מקבלים את כל התנאים הנדרשים בשביל לחיות ואף מעבר לכך, הוא כרגע הפיתרון שנראה הכי שפוי וריאלי.
אם אתם רוצים לסייע להם ולנו - מצוין. תארגנו במתקן השהייה פעילויות תרבות ופנאי, הכשרה מקצועית, מדי פעם טיולים ברחבי הארץ. ואם תמצאו יישובים וקהילות שיתנדבו לקלוט כמה מאות או אלפים מתוכם, נעמוד ונריע לכם. את שכונות דרום תל אביב תשאירו לנו בבקשה.
חיים גורן, חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, סיעת "דרום העיר"
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
מחאת האפריקנים בתל אביב
צילום: מוטי קמחי
חיים גורן
צילום: חיים גורן
מומלצים