כן להארכת שירות הנשים בצה"ל

האם הארכת משך השירות של הנשים לצד קיצור משך השירות של הגברים, כפי שמוצע במסגרת הצעת התיקון לחוק שירות הביטחון (המוכר כ"חוק השוויון בנטל") היא הצעה דרקונית שבאה לפגוע בנשים או שמא יש כאן הזדמנות לפריצת דרך היסטורית שתוביל לקידום מעמדן של נשים בצה"ל ובחברה הישראלית?

עוד בערוץ הדעות של ynet:

עובדים סוציאליים - לוחמי החזית החברתית / מרים פיירברג-איכר

על פי ההצעה יקוצר משך השירות של גברים מ-36 ל-32 חודשים ובמקביל יוארך משך השירות של נשים מ-24 ל-28 חודשים. כלומר, הפער יקטן משנה לארבעה חודשים בלבד. להצעה זו יש לא מעט מתנגדים. חלק מתנגדים על רקע עמדה אידיאולוגית המעדיפה שנשים לא תשרתנה כלל. אחרים מתוך דאגה כי יש בהצעה זו משום פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות הנשים. העמדה האחרת, שבה אנו תומכות, גורסת כי הארכת משך השירות של הנשים תאפשר מימוש טוב יותר של פוטנציאל הנשים בצה"ל ותתרום לקידומן בצה"ל ובחברה הישראלית.

ידוע לכל שהשירות הצבאי משליך על העתיד ומשמש פעמים רבות כמנוף לחיי האזרחות. מעבר לכך, השירות הצבאי מתקיים בתקופה בחיי המשרת בצבא, שבה מתעצבת אישיותם וזהותם האישית, כולל בשאלת ההשלכות של הזהות המגדרית על היכולות והשאיפות לעתיד. תפישות המגדר בצבא מחלחלות אפוא אל המשך החיים גם מחוץ לצבא. על כן החשיבות הרבה לקידומו של שוויון מגדרי בתוך צה"ל.

מקומן של הנשים בצה"ל עבר תמורות רבות, מתפקידי עזר "מסורתיים" לשירות משמעותי יותר ואף לשילוב בתפקידים שנחשבו "גבריים", לרבות תפקידי לחימה. למרות ההתקדמות שנעשתה, נשים עדיין נחשבות "פחות" בצה"ל ושוויון מגדרי עדיין אין. ישנם שלושה חסמים עיקריים העומדים כיום בפני השגת השוויון המיוחל: ראשית, נשים אינן משרתות כמעט בתפקידי לחימה פיזית המהווים את הליבה היוקרתית של השירות הצבאי. שנית, הצבא עדיין נחשב, בישראל כבעולם, כ"מועדון גברים". עמדה המתחזקת נוכח העובדה שהקצונה הבכירה, שמקבלת את ההחלטות ומתווה את המדיניות, עדיין מורכבת באופן כמעט בלעדי מגברים. שלישית, הפערים המשמעותיים הקיימים באורך השירות גורמים לכך שתפקידים משמעותיים רבים חסומים בפני נשים בשל הכשרה ארוכה, שאינה משתלמת לאור מגבלת משך השירות.

את החסם השלישי ניתן לתקן בחקיקה המוצעת. צמצום הפער בין משך השירות של נשים וגברים יאפשר לשבץ נשים בתפקידים משמעותיים, מבלי שהדבר יהיה תלוי בהתנדבותן. בהתאם, יוכל צה"ל לתכנן ולקבוע תקנים לנשים בתפקידים אלה. הימצאותן של נשים בתפקידים משמעותיים וכן, יש לקוות, קידומן שיתאפשר עקב שיבוץ זה, יובילו במשך הזמן לסדיקת "מועדון הגברים" ובהתאם להחלשת עוצמתו של החסם השני. גם המשקל של החסם הראשון צפוי להצטמצם ככל שהלחימה עוברת, לפחות בחלקה, לזירה הטכנולוגית, שבה אין משמעות לפערים הפיזיים שבין גברים לנשים. לכן, הגם שבטווח הקצר הנשים המתגייסות ייפגעו לכאורה מהשינוי, בטווח הארוך טמון בו פוטנציאל להגברת השוויון המגדרי המהותי.

יחד עם זאת, יש לוודא כי צעד זה לא יביא לפגיעה בנשים ולהגדלת הנטל עליהן ללא תמורה אמיתית. לכן, במקביל לחקיקה נדרש צה"ל לערוך תוכנית שלמה שתבטיח שוויון הזדמנויות מהותי: שוויון מלא בגיוס, במיון, בהכשרה ובשיבוץ - על פי קריטריונים זהים של יכולת וכישורים ומתן מענה לצרכיהן הייחודיים של נשים, הנחוץ כדי לאפשר את מימוש הפוטנציאל שלהן למעשה. כן יש להבטיח קידומן של נשים מתאימות, כולל לתפקידים הבכירים ביותר. לצורך כך נדרש לוודא כי ההחלטות המשוות בין הגברים והנשים מיושמות מהמטכ"ל ועד רמת השטח. במקביל, יש להבטיח את שמירת מעמדן וכבודן של הנשים בצבא, בייחוד נוכח הממשקים מול חיילים דתיים, שאף צפויים לגבור נוכח הגידול הצפוי בגיוס החרדים בני הישיבות. גם בהקשר זה יש יתרון בהארכת משך השירות של הנשים, שכן ככל שהאינטרס של צה"ל בשירותן של נשים יגבר, כך יגבר האינטרס שלו לחסום פגיעה אפשרית במעמדן.

שעת הכושר לתיקון חקיקתי שיצמצם את הפער במשכי השירות של גברים ונשים היא כעת. המתנה עלולה להוביל להחמצת הזדמנות היסטורית לשינוי. פתיחת הדרך לשילוב משמעותי יותר של נשים בצה"ל תביא לקידומן, הן בצה"ל והן בחברה הישראלית בכללותה.

אל"מ במיל' עו"ד פנינה שרביט ברוך ותא"ל במיל' ורב גונדר בדימוס אורית אדאטו חברות בצוות היגוי פורום דבורה: נשים במדיניות וביטחון לאומי

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il