"סירנו דה ברז'רק": הצגה שסומכת על הקהל
בזכות בימוי מצוין, צוות שחקנים מלוכד והומור מאופק, "סירנו דה ברז'רק" היא הצגה נוגעת ללב, אלגנטית ומבדרת - אבל במובן הטוב של המילה
שלוש דקות זה פחות או יותר הזמן שלוקח ל"סירנו דה ברז'רק" להשכיח ממך את מה שקורה מחוץ לבמה ולאולם התיאטרון. ההפקה החדשה של המחזה מאת אדמון רוסטאן בבימויו של גלעד קמחי, היא בדיוק מה שנדרש כדי להפוך ערב בתיאטרון לחגיגה: טקסט עברי - מעשה מחשבת פרי תרגומו המבריק של דורי פרנס.
שחקן-עילוי, בתפקיד שמגלה בו, למרבה הפלא, גוונים חדשים. להקת שחקנים פלסטלינה שהם חומר נפלא ביד היוצר - ובמאי שיודע היטב מה לעשות עם כל זה. אז מה עוד צריך? אולי רק קפה טוב וזול יותר במזנון.
סירנו/טיראן. הניצוץ מסנוור(צילום: דניאל קמינסקי)
קומדיה שלוקחת גם את הצחוק ברצינות
הגוף הוא הטקסט
במרכז עלילת המחזה סירנו - לוחם בן גסקוניה עם נפש של משורר וחוטם של דב נמלים. הפרופיל אינו מחמיא - לא לדמות הכתובה ולא לשחקן הנושא את התותבת - אבל הניצוץ הקיים בשניהם, מסנוור. איתי טיראן נע בגמישות בין שחץ לשבירות ולמען האמת, מעולם לא נראה גברי יותר. הוא דוהר את המילים הכתובות במקצבים משתנים כמו מוזיקאי שמבצע פרטיטורה מורכבת במיוחד, וצולח אותה מבלי למצמץ. הוא דברן רהוט שמכיר ומבין טקסט על כל פסיקיו ופיסוקיו. בזכות התרגום של פרנס והביצוע של טיראן, הטקסט הופך לגוף והגוף הוא הטקסט.
כולם בשביל אחד. אחד בשביל כולם
הידוק דמויות וחילופי ג'נדר (צילום: דניאל קמינסקי)
מדובר בקבוצה מלוכדת של שחקנים ובה, ממש כמו אצל לוחמי פלוגת הגאסקון: כולם בשביל אחד, ואחד בשביל כולם. יניב ביטון בתפקיד האומנת, עושה לבכות מרוב צחוק ולא בפעם הראשונה. שמחה ברבירו בתפקיד השחקן מונפלרי, מפתיע ביכולות ווקאליות אופראיות שעד כה לא באו לכדי ביטוי. יואב לוי בתפקיד הרוזן דה גיש, הופך את הגיחוך לאמנות. דודו ניב בתפקיד ראגנו האופה בעל הנשמה היתרה, מצליח לדלג מעבר לדימוי הפתטי ולגעת ללב. יוסי צברי בתפקיד לינייר המשורר השיכור, שולף שוב את נעלי הסטפס מהארון (זה עבד בעבר, זה עובד גם פה).
גיל וינברג, בקווארטט תפקידים רב-מיני, מגיש גרוטסקה מודעת היטב לעצמה וצמד רגליים ארוכות ומעוררות קנאה. גלעד שמואלי גם הוא נע ונד בין מינים, תפקידים ומלבושים. אסף סולומון בתפקיד הקפיטן, מוכיח שאין דבר כזה תפקידים קטנים. סולומון, שחקן צעיר אבל בעל נוכחות דומיננטית, מצליח להפוך דמות משנית ולכאורה נטולת ברק, לכזו שמושכת תשומת לב ועין ועושה הרושם שהגיע זמנו לזהור תחת אור הפנסים.
בסופו של יום "סירנו דה ברז'רק" של תיאטרון הקאמרי היא מההפקות המוצלחות של העונה הנוכחית. זוהי הצגה שיש בה כל מה שצריך ועוד קצת, ובמילים אחרות הוכחה ניצחת לכך שבידור זו לא בהכרח מילה גסה.
שניים שהם אחד. "סירנו דה ברז'רק"
צילום: דניאל קמינסקי
מומלצים
