בין סוריה לז'נבה. כישלון הוועידה ידוע מראש
עמדות הפתיחה לא סבירות והצדדים לא מעוניינים להגיע להסכם ונדחפים אליו ע"י כוחות חיצוניים. בוועידת ז'נבה 2 תהיה הסכמה לגבי המאבק בטרור, אך יתעורר ויכוח מיהם הטרוריסטים האמיתיים: המורדים או משטר אסד
נשיא איראן חסן רוחאני: "ועידת ז'נבה תיכשל לפני שתתחיל".
יו"ר הקואליציה הלאומית הסורית אחמד ג'רבא: "אסד הולך להשתתף בהלוויה של עצמו".
נשיא סוריה בשאר אסד: "אילו התכוונו להיכנע, היינו עושים זאת כבר בהתחלה".
מזמן לא תלו מנהיגי המערב כל כך הרבה תקוות שווא בוועידת שלום שסיכויי הצלחתה כה קלושים כמו ועידת ז'נבה 2. כישלונן של ועידות שלום מובטח כאשר הצדדים המשתתפים אינם מעוניינים באמת להגיע להסכם, נדחפים אליו על ידי כוחות חיצוניים, או כאשר אחד הצדדים אינו שולט בשטח ואינו מסוגל להשליט שום הסדר בשטח שאותו הוא מתיימר לייצג. בוועידת ז'נבה 2 כל התנאים השליליים מתקיימים. האם במקום שבו לא ניתן להשיג הפסקת אש אפילו יום אחד, אפילו לא בחג המולד או בחג הקורבן, יתאפשר הסכם שלום כולל? להלן ההסבר מדוע הסיכויים להצלחת ז'נבה 2 לשלום בסוריה קלושים ביותר.
סיכויי הצלחה גרועים אפילו מסיכויי המו"מ הישראלי-פלסטיני
ועידת ז'נבה מזכירה במידה מסוימת את המשא ומתן בין ישראל לבין הפלסטינים. שני הצדדים אינם רציניים לגבי מאמצי השלום ודומה כי המשא ומתן הוא על עצם הפגישה.
בין הצדדים לא קיים אמון כלל ומטרת המשא ומתן אינה אלא לרצות את המעצמות או את המערב ובכך להבטיח את המשך התמיכה הכלכלית.
סמכותו האמיתית של מחמוד עבאס (אבו מאזן) בקרב הפלסטינים עומדת בספק כמו עצם סיכוייו להשליט בעתיד הסדר עם ישראל בשטח, במידה ואכן יושג. הנציגים הפלסטינים מנהלים משא ומתן כאשר מחצית מהשטח הנדון, כלומר רצועת עזה, אינה בידם. פעמים רבות העריכו בכירים בצה"ל כי אם ייסוג הצבא הישראלי מהגדה המערבית יתמוטט שלטון הרשות הפלסטינית וישתלט על השטח ארגון חמאס. בסוריה המצב מסובך עוד יותר מאחר שהקואליציה הלאומית הסורית איבדה כמעט לחלוטין את היכולת לשלוט בשטח. על כן אין בידיה היכולת בפועל ליישם שום הסכם.
את מי מייצגת "הקואליציה הלאומית הסורית"?
נשאלת השאלה המטרידה: אילו כוחות בסוריה מיוצגים ב"קואליציה הלאומית הסורית" העומדת להגיע לז'נבה? ארגוני אל-קאעידה, המהווים את הכוח המשמעותי בשטח, אינם סרים למרות הקואליציה. גם הארגונים האיסלאמיים הסלפים בראשם "החזית האיסלאמית" אינם רואים באופוזיציה באיסטנבול נציגתם.
"דאעש" ("המדינה האיסלאמית בעיראק ובסוריה"), הזרוע העיראקית של אל-קאעידה, מנהל מלחמת חורמה נגד כל פלגי האופוזיציה ומשתלט בהדרגה על כל ערי הצפון בסוריה. למעשה, הכוח היחיד שהיה מסוגל לממש את החלטות האופוזיציה בוועידה היה ארגון המורדים המזוין "צבא סוריה החופשי". אלא שגוף זה נמצא כבר כמה חודשים במצב של התפרקות.
ההודעות של מפקד "צבא סוריה החופשי" סלים אידריס מועברות בהקלטה ככל הנראה מחוץ לסוריה. כל השטח שהיה בעבר תחת שליטת "צבא סוריה החופשי" נשלט על ידי ארגונים איסלאמיים ואף הם נסוגים כעת מפני ארגון "דאעש". ממש ברגע האחרון לפני הוועידה מנסות טורקיה וקטאר לשכנע את הארגונים האיסלאמיים שאינם משתייכים לאל-קאעידה, בראשם "החזית האיסלאמית", לתמוך בעמדותיה של "הקואליציה הלאומית הסורית".
רוב בעייתי: האופוזיציה מגיעה בקושי לוועידה
למרות שההצבעה הייתה חשאית, נראה כי נציגי "האחים המוסלמים" בקרב "הקואליציה הלאומית הסורית" עמדו בראש המתנגדים לעצם הישיבה לצד המשלחת של משטר אסד. היעדרות מנהיגם, עלי צדר א-דין אל-ביאנוני, מההצבעה לקראת ההשתתפות בז'נבה 2 הייתה בולטת לעין. יש לציין כי בהצבעה זו, שנערכה לפני מספר ימים, נכחו רק 75 מתוך 120 החברים. מתוכם הצביעו 58 בעד השתתפות, 14 התנגדו ושניים נמנעו. משמעות הדבר היא שההכרעה לטובת ההשתתפות בז'נבה התקבלה על ידי פחות ממחצית מחברי "הקואליציה הלאומית הסורית". מן ההיסטוריה הקצרה והבעייתית של האופוזיציה הסורית בטורקיה ניתן להעריך כי גם אם תושג פשרה לא ניתן להבטיח כי תאושר על ידי רוב חברי הקואליציה.
עמדות פתיחה בלתי סבירות
הגישות שהציגו שני הצדדים במשא ומתן מלמדות כי קיים פער בין הצדדים שאינו ניתן לגישור כלל. יו"ר "הקואליציה הלאומית הסורית", אחמד ג'רבא, דורש כי הוועידה תסתיים בהפלת משטר אסד ובהבאתו למשפט בבית דין פלילי בינלאומי. ג'רבא מאשים את בשאר אסד בהכנסת "דאעש" (אל-קאעידה) לזירה הסורית על מנת להוכיח שהוא נאבק בטרור. ג'רבא אף הכריז ביום שבת האחרון כי ידרוש מאסד להוציא מן הזירה הסורית את כל "שכירי החרב שלו": את "דאעש" וגם את בעלי בריתו הלבנוניים מחיזבאללה. נראה כי רק עמדה קיצונית זו יכולה הייתה לאפשר את השגת הרוב הרצוי בקואליציה להגעה לז'נבה 2.
הנשיא הסורי הכריז בראיון לרשת רוסית, בתגובה לדברי ג'רבא, כי אין בכוונתו להגיע לוועידה בשביל להיכנע או להתפטר מתפקידו. בעבר טען כי יסכים לקבל על עצמו רק את מה שהוא מכנה "הכרעת העם הסורי". לפני כשנה טען הנשיא אסד כי ברצונו לקיים בסוריה בחירות כלליות לנשיאות, אלא שמספר גורמים מעכבים את הבחירות ה"דמוקרטיות". בשטחים שאינו שולט בהם בצפון ובמזרח סוריה לא יסכים איש להשתתף בבחירות מטעמו של אסד, בוודאי לא ארגונים איסלאמיים. בשטחים שבהם הוא שולט במערב המדינה לא תהיה אמינות לתהליך הבחירות ואסד צפוי לזכות שוב ברוב של 97 אחוזים כמו בבחירות 2007.
גם בעיית הפליטים מונעת את השתתפותה של כעשירית מן האוכלוסייה בבחירות, כשני מיליון סורים מתגוררים כיום בלבנון, ירדן וטורקיה.
הכוחות החיצוניים מעוניינים בהסדר?
למרות החיוכים, לחיצות הידיים בין שרי החוץ הרוסי והאמריקני סרגיי לברוב וג'ון קרי והמחמאות שמשמיעים בפומבי נציגי המערב כלפי המשלחות בז'נבה, לא ניתן להוציא מן הכלל כי במציאות לא קיים אינטרס אמיתי לסיים את המשבר בסוריה. ניתן אף להעריך כי ההיפך הוא הנכון וכי רוסיה מעוניינת שהמצב הנוכחי ימשיך ושצבא אסד שאותו הוא מחמש ימשיך אט אט להתחזק עד שישתלט מחדש על המדינה כולה. בינתיים, אסד יחסל עשרות אלפי ג'יהאדיסטים המאיימים על רוסיה, בעיקר צ'צ'נים וקווקזים. גם לארה"ב אין התנגדות עקרונית שטרוריסטים שיעים וסונים, חיזבאללה ואל-קאעידה, ימשיכו לחסל זה את זה.
סעודיה ומדינות המפרץ מבינות היטב כי האופוזיציה הסורית מגיעה לז'נבה 2 בעמדת נחיתות. הן מנסות כבר זמן מה וללא הצלחה להקים כוח איסלאמי מתון שישתלט על השטח ומבינות כי מצב האופוזיציה קשה ביותר. אין להן ספק באשר לסיכויי הוועידה וגישתן מתאפיינת בציניות וייאוש.
עמדת איראן אינה שונה מזו של יריבותיה. הנשיא חסן רוחאני הביע תסכול מאי שיתופה של איראן בשיחות ואיים כי כל דיון ללא שיתוף מדינתו צפוי מראש לכישלון. הלילה (יום ב') דווח כי מזכ"ל האו"ם באן קי מון הזמין את איראן להשתתף בוועידה. איראן מעוניינת לנצל את המשבר הסורי על מנת לקדם את פרויקט הגרעין שלה. על מנת להשיג תמיכה מן המערב, תנסה איראן להופיע כגורם מפשר המנסה כביכול להשיג פיוס בסוריה. אולם בשטח תמשיך איראן לאחוז בחבל משני קצותיו: גם לקדם את הגרעין וגם לסייע לאסד לנצח. לפני מספר ימים ביקר שר החוץ האיראני מוחמד ג'אווד זריף בסוריה על מנת לתאם עמדות לקראת ז'נבה 2.
לטענתם של השר זריף והנשיא אסד, מטרת הוועידה "להילחם בטרור". גם "הקואליציה הסורית הלאומית" הכריזה כי מטרתה "להילחם בטרור". על כן, נראה כי ב-22 בינואר תהיה הסכמה לגבי המאבק בטרור, אולם יתעורר ויכוח מיהם הטרוריסטים האמיתיים: המורדים או המשטר.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.
לפנייה לכתב/ת 
