למען הים: מי שומר על הכרישים?
כ-20 כרישי סנפירתן שוהים בחודשיים האחרונים במים החמימים ליד תחנת הכוח בחדרה, שומרים מרחק מבני אדם וטורפים דגים קטנים, סרטנים וחלזונות. השבוע דייגים החלו לדוג את הכרישים בניגוד לחוק ולא ידוע כמה נותרו בחיים. אם הכרישים ייעלמו, כל החיות הים נמצאות בסכנה ממשית
כבר חודשיים מסתובבים להם כ-20 כרישים במים החמים סמוך לתחנת הכוח בחדרה. לא מדובר בתופעה חדשה. בכל שנה הם מגיעים בתקופה הזאת, אבל בשנה שעברה הם לא הופיעו בתדירות גדולה וכל כך כיף לראות שהם חזרו.
כמה פעמים מזדמן לנו לראות חיית בר כמו הכריש בטבע הישראלי? הייתי שם פעם-פעמיים בשבוע במהלך החודשיים האחרונים. אפילו הבאתי את אבא שלי ואישתו שיראו גם את הכרישים. זה לא מעייף ואפשר להסתכל עליהם שעות. הם חזקים ומהירים.
הכרישים לא מעוניינים בחברת האדם
באותו הזמן, בחוף באולגה, טיילו אנשים רבים. חלקם מהם נכנסו למים, קפצו ושחו בשמחה, לא מודעים לדג הגדול ששוחה במרחק קצר מהם. אבל אין להם באמת סיבה לדאגה. הכרישים הללו לא מעוניינים בחברה שלנו, בני האדם. הם שוהים שם כבר שנים רבות ובכל חורף, שומרים באדיקות מרחק מכל מי שמנסה להתקרב אליהם.
הריון שנמשך 20 חודשים
הכרישים שמגיעים לכאן הם כרישי הסנפירתן. אורכם כשני מטר לערך ולעיתים אף יותר. בעבר הם היו נפוצים בים התיכון, אבל היום כמו מרבית חבריהם הכרישים, כמעט כל המינים בסכנת הכחדה וקשה להיתקל בהם בים התיכון.
הם בעלי חיים מסתוריים, הכרישים. אנחנו לא יודעים עליהם הרבה, לא יודעים מהיכן הם מגיעים אלינו ומדוע דווקא למים החמים. מה שכן ידוע לעולם המדע הוא שהכרישים הללו חיים כמה עשרות שנים, יתכן שמדובר בתקופה של כ-30 שנה לערך.
הם מגיעים לבגרות בגיל מאוד מאוחר ואפילו דומים לנו, בני האדם, שמתבגרים לאיטם. אבל העובדה המדהימה ביותר היא שההריון של הנקבות הוא ארוך מאוד. במשך 20 חודשים סוחבת הנקבה בבטנה את העוברים ושומרת עליהם. במשך 20 חודשים הם שורדים משק החלמון כדי להיות מוכנים לצאת החוצה ברגע הנכון.
הדייגים כבר יודעים: בלי כרישים - אין דגים
כרישי הסנפירתן אוכלים חלזונות, סרטנים ודגים קטנים. בזמן שדייגים מוציאים את הדגים הגדולים והיפים מהים, הכרישים הם לא בררניים, אלא אוכלים את הדגים החלשים והפחות מוצלחים, בכך עוזרים לאוכלוסיית הדגים להישאר חזקה ובריאה.
ללא כרישים וטורפים אחרים, כל חיות הים נמצאות בסכנה ממשית של יציאה מאיזון דבר שיוביל להיחלשות של אוכלוסיות של בעלי חיים ימיים.
בחזרה למזח. אנחנו עומדים ורואים את הכרישים קרובים מאוד לחוף. נדמה שהם משחקים בזרם החזק של תחנת הכח. בכל פעם הם מגיעים בשיירה אחד אחרי השני, שוחים לכיוון הזרם ואז עפים איתו במהירות בחזרה הרחק אל מעמקי הים. במהלך המעוף המהיר בין הגלים אפשר לראות מדי פעם סנפיר גב שקופץ החוצה ללא שליטה ולרגע האזור דומה לילדים שמשחקים בבריכת גלים.
הכרישים חולפים בסמוך, לעיתים אפילו קרובים מדי אל דייגי החכות בחוף. אחד הדייגים מסתובב ובחיוך כאילו כועס, אומר "עוד פעם קרע לי את הקרס". לאחר מכן הוא מגלגל את חוט הדיג החוצה, וקושר קרס חדשה במקום זו שהכריש לקח לו יחד עם הפתיון.
מתרבים בקצב איטי וניצודים בניגוד לחוק
הדייגים מכבדים את הכרישים וסולחים להם. רבים מהם מבינים שאם הם רוצים להמשיך לדוג דגים, כדאי מאוד שהכרישים יישארו בסביבה. מבט מעמיק יותר במים מצביע על כך כי הכרישים שוחים ושורדים עם קרסי דיג קטנים בפה. סוג של חיים שיתופיים עם הדייגים בתקופה הנוכחית.
פעם הם היו די נפוצים, אבל היום כמעט כל הכרישים בסכנת הכחדה ולכן וכמעט לא נתקלים בהם בים התיכון. זכינו בתופעה די ייחודית ואני מקווה שבעתיד הקרוב נוכל ללמוד יותר עליהם ועל התופעה שגורמת להם לבוא לאזור.
בשנים הקרובות ננסה להצמיד להם תגי לווייניים, כך נוכל לדעת מתי הם יגיעו ולאן הם שוחים כשהים מתחמם. אז אולי נצליח לגלות מה גורם להם לבוא אלינו, דווקא למים החמימים.
בשבת האחרונה באו דייגים עם סירה ודגו מספר כרישים מאותה קבוצה. לא ממש ידוע כמה נידוגו ולמרבה הצער, אף אחד לא דיווח זאת בזמן אמת לרשויות ופקחי רשות הטבע והגנים לא הספיקו להגיע לאזור כדי לעצור את הדייגים בפעולה או לפחות לתפוס אותם בשעת מעשה.
בשונה מדגים אחרים, כרישים מתרבים בגיל מאוחר ובקצב מאוד איטי. זו הסיבה המרכזית שהם מוגנים על פי חוק. אם ימשיכו לדוג אותם במספרים גדולים, הם לא יוכלו להתאושש בקלות רבה ויחלפו שנים רבות עד שהאוכלוסיה שלהם תחזור למימדיה הקודמים.
אני לא יודעת עדיין כמה כרישים נשארו בסמוך לתחנת הכוח מתוך אותה קבוצה גדולה. נותר רק עצב גדול לראות המעטים ששרדו שם. דיג כרישים הוא לא חוקי, אם אתם רואים או נתקלים בדייגים שעוברים על החוק, צרו קשר עם מוקד הסביבה 6911* או למשטרה.
- עדי ברש, ביולוגית ימית וחוקרת כרישים מאוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
