30 שנה למקינטוש: 1984 לא הייתה "1984"

שלושים שנה חלפו מהרגע בו התחלנו להשתמש בממשק חלונאי גראפי ועכבר ונטשנו את מסך הדוס הטקסטואלי המיושן. שלושים שנה מאז שסטיב ג'ובס שינה את מהלך חיי כולנו וגם את כל מה שהכרנו כ"מחשב".

(יריב ענבר)

ב-22 בינואר 1984, זה קרה. במהלך הרבע השלישי של משחק הסופרבול, שבו כל אמריקני ממוצע כוסס ציפורניו תוך כדי לגימת בירה, הוחשך המסך לשתי שניות ארוכות ופרסומת גלוחי הראש של אפל הוקרנה. רידלי סקוט (הנוסע השמיני, בלייד ראנר) ביים אותה כמחווה ליצירה של ג'ורג אורוול - 1984.

בתום סרטון הפרסומת, בלי להציג את המחשב החדש, הוצגה השקופית: "ב-24 בינואר, אפל תציג את המקינטוש. ואז תראו מדוע 1984 לא תהיה כמו "1984"". הפרסומת, כמו פרוייקטים רבים אותם הגה ג'ובס, עיטרה את אפל בפרסים רבים והוכתרה כפרסומת הטובה ביותר בארבעים שנות סופרבול.

אמא ליסה

את הרעיון לממשק משתמש גרפי חכם בתוספת עכבר שאב סטיב ג'ובס, יחד עם צוות מהנדסיו, בביקור בחברת Xerox. לאחר מכן הוקמו באפל צוותי עבודה מהם נוצרו ליסה ("האמא" של המקינטוש שעלתה כ-10,000 דולר ונכשלה) והמקינטוש.

את פרוייקט המקינטוש (שהוא איות שונה לשם של זן של תפוח) יזם ג'ף רסקין, עובד אפל שחיפש דרך להציע מחשב מתקדם וזול עבור המשתמש הביתי והעסקי. רסקין עזב את צוות הפיתוח ואת אפל לאחר כשנתיים בעקבות חילוקי דעות חריפים עם ג'ובס. זה התפנה מפרוייקט הליסה ונכנס לנהל את צוות הפיתוח של המקינטוש במקומו.

התצורה שנקבעה לשיווקו לקהל כללה מעבד מוטורולה 68000 שפעל במהירות 8MHZ, 128 קילובייט של זכרון, כונן 3.5" ומסך מונו אינטגרלי 9" ברזולוציה של 384X256. דגם זה הוצע לציבור במחיר של 2,495 דולר וכלל שתי תוכנות בלבד: Macwrite ו-MacPaint. ייחודו של המחשב היה בעיצובו המיוחד ושובה הלב מבחוץ, אך גם מבפנים. ג'ובס היה כה גאה ביצירתו וכמו אמן מפורסם, חתם בפנים המחשב, יחד עם כל צוות פרוייקט המק. חתימות אלו הוטבעו על יציקת הפלסטיק וליוו את כל סדרת המקינטוש הראשונה.

ליסה

ביי סכיני חיתוך, היי מקינטוש

ג'ובס דחף את המקינטוש, סיפק לחנויות המחשבים הדרכה ותמריצים מיוחדים והתחייב כי המקינטוש יהפוך למחשב התקני של התעשיה. בעקבות פעולות אלה, קיבלה אפל הזמנות בשווי של 50 מליון דולר מן האוניברסיטאות והמכללות החשובות בארה"ב.

המחשב סחף אחריו עדת מעריצים גדולה ששמחה לעבור ממחשבי הדוס המיושנים לממשקים מתקדמים. רבים מן המעריצים ממשיכים לשמור אמונים לג'ובס ומורשתו ולרכוש אך ורק מחשבי אפל עד היום.

המקינטוש הפך להיות אהוד במיוחד על משרדי הפרסום וההוצאות לאור. המחשב חשף לראשונה את שיטת WYSIWYG – (מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל) ואיפשר לערוך פרסומות ועיתונים בצורה קלה ונוחה במקום ובזמן אמת. יחד עם מדפסת הלייזר Laser-writer, גם היא מבית אפל, החליף המקינטוש בן-לילה את שולחנות העבודה המיושנים, אותיות הלטרה-סט, סכיני החיתוך והפלורסנטים במכתבות של אנשי העיתונות והפרסום.

ואז בא גייטס

מחשב המקינטוש זכה להיות בודד ונערץ במערכה הגרפית עד להשקת חלונות של מיקרוסופט ע"י ביל גייטס – אויבו המושבע של ג'ובס ובהמשך מושיעו ושותפו לדרך. בתחילת דרכו של המקינטוש, אישרה אפל לייצר תואמי מק לתקופה מוגבלת. ג'ובס הפסיק את ייצור התואמים עם חזרתו לאפל בשנת 1996. תואמי מקינטוש מעולם לא היוו נתח שוק משמעותי.

הערכות זהירות גורסות כי מחשבי המק (ממשיכי המקינטוש) מחזיקים היום בנתח שוק של כ-13% בארה"ב. בישראל ככל הנראה נתח השוק קטן בהרבה והסיבות לכך רבות, אך ניתן לחלקן לשלוש עיקריות:

1. הישראלים מעדיפים מחשבים זולים מסין (בעיקר מחשבי PC לא ממותגים) ומחשבי מקינטוש מיובאים מארה"ב. למחשבי המק אין תואמים זולים.

2. חוסר השקעה מצד אפל בשוק הישראלי ומיעוט תוכנות "מגויירות כהלכה" ותוכנות יעודיות לשוק זה.

3. עד שנת 2007, יובא המקינטוש לישראל ע"י חברת ידע ורק לאחר שהועבר הזיכיון לחברת "איי-דיגיטל" הושקעו מאמצי שיווק אמיתיים במותג.

ג'ובס והמקינטוש הביאו אל חיינו את התכנות מונחה העצמים, הממשק הגרפי, העכבר, הרשת המקומית וריבוי המשימות. האינטרנט והדפדפנים התפתחו, בין השאר, על המצע הזה. איך היו נראים חיינו ללא המקינטוש כיום? קשה לדמיין.

הכותב הנו מייסד המוזיאון לתולדות המחשב האישי בחיפה ומרצה לחדשנות וכמנכ"ל ג'ון ברייס מדיאטק הייטק