מי יציל את המוסד לביטוח לאומי?

בממשלה יודעים כבר מ-2009 שבעוד פחות מ-30 שנה קופת המוסד לביטוח לאומי תתרוקן: כדי למנוע את קריסתו תידרש החל מ-2042 הפחתה של הקצבאות ב-10%. ועדה שמונתה הציעה פתרונות לכך כבר באפריל 2012, ובכל זאת אין עדיין החלטת ממשלה. למה מחכים?

אביטל להבפורסם: 26.01.14 , 08:33

החל משנת 2042, המוסד לביטוח לאומי לא יוכל לממן תשלומי קצבאות לאזרחים. העובדה המבהילה הזאת ידועה כבר כ-4 שנים לכל מקבלי ההחלטות. יתרה מזאת, כבר יותר משנתיים מונח על שולחן הממשלה דו"ח של ועדה שמונתה על מנת לבחון פתרונות אפשריים לבעיה. בכל זאת, עד היום לא התקבלה החלטת ממשלה לאימוץ המסקנות.

הגורמים המעכבים הם ויכוח עקרוני סביב השאלה: האם יש לנתק את קרן הרווחים של המוסד לביטוח לאומי מתקציב המדינה או לא? והחשש לאמץ את אחת המסקנות המרכזיות בדו"ח – לחייב חברי כנסת שמציעים חוקים שישפיעו על רווחי הביטוח הלאומי להציג מקור מאזן.

ב-2042 יתחיל הגירעון

מאז שנת 2009 ידוע לממשלה שהמוסד לביטוח לאומי לא יוכל לעמוד בעתיד בהתחייבויותיו, בעקבות העלייה החדה בתוחלת החיים בישראל בדור האחרון. עלייה זו תביא בדור הקרוב לשינוי מהותי של ההרכב הדמוגרפי של החברה הישראלית, כאשר היחס בין אזרחים בגיל העבודה (25-64) לגמלאים יצטמצם לטובת הגמלאים.

כיום, רושם המוסד לביטוח לאומי מדי שנה רווח של כמה מיליארדי שקלים, אולם עד שנת 2024 צפויה להתהפך המגמה והחל משנה זו ישלם המוסד בקצבאות יותר משיכנס לקופתו מהפרשות העובדים. בשנת 2042 צופים המומחים כי הקופה תתאפס והחל משנה זו, אם לא ינקטו צעדים, יכנס המוסד לביטוח לאומי לגירעון שלא יאפשר לו לשלם קצבאות לאזרחים ותיקים ששילמו כל חייהם דמי ביטוח לאומי.

ב-2009 מונתה ועדה בראשות מנכ"לית הביטוח הלאומי דאז, אסתר דומינסיני, והממונה על התקציבים דאז, אודי ניסן. חלק מהפתרונות שהציעה ועדת הבדיקה כבר נמצאים בהליך יישום. באוגוסט האחרון הגיש מנכ"ל הביטוח הלאומי, שלמה מור-יוסף, דו"ח אקטוארי ראשון לשר הרווחה, שהעניק למקבלי ההחלטות תמונה ברורה של ההתחייבויות העתידיות של המוסד ושל יכולתו או אי יכולתו לעמוד בהם. השורה התחתונה של הדו"ח האקטוארי הייתה כי במצב העניינים הקיים, החל משנת 2042 תידרש הפחתה של גובה הקצבאות ב-10%, על מנת למנוע קריסה של הביטוח הלאומי בישראל.

המלצה נוספת שמיושמת כבר, היא ההחלטה להפוך את המגמה שהחלה ב-2005 ולהעלות חזרה את שיעור ההפרשות של מעסיקים לביטוח לאומי. בתחילת השנה הנוכחית, עלו ההפרשות על הכנסות של למעלה מ-60% מהשכר הממוצע במשק מ-6.5% ל-6.75% והן צפויות לעלות עוד בשנים הקרובות עד לרמה של "7.5%.

המלצות נוספות של הוועדה, היו למיין את הקצבאות השונות שמשלם הביטוח הלאומי ל-3 קבוצות: קבוצה אחת תכלול קצבאות שמשולמות לאורך שנים ארוכות, כמו קצבאות זקנה ושארים, נכות וסיעוד. קבוצה שנייה תכלול קצבאות שמשולמות לטווח זמן קצר, כמו דמי אבטלה, דמי לידה וגמלאות לפושטי רגל. קבוצה שלישית, תכלול את קצבאות הילדים, מענק הלידה ותשלומים נוספים שממומנים מידי שנה מדמי הביטוח הלאומי ומתקציב המדינה ואין צורך בקרן רווחים על מנת לממנם.

המחלוקת: ניתוק מתקציב המדינה

אולם סביב ההמלצה המשמעותית ביותר מבין המלצות הוועדה, ניטש עדיין ויכוח בין משרד האוצר לבין המוסד לביטוח לאומי. מדובר בהמלצה לנתק את קרן המוסד מתקציב המדינה ולהפכה לקרן סגורה שרווחיה משמשים ככרית ביטחון שתבטיח את תשלום הקצבאות בדורות הבאים.

כיום, דמי הביטוח הלאומי של כל אזרחי ישראל מועברים לקרן שממנה משולמות הקצבאות השונות לזכאים. מדי שנה, כאמור, רושמת הקרן רווח של כמה מיליארדי שקלים. כדי שרווחי הקרן לא יישחקו באינפלציה יש להשקיעם באפיקים נושאי ריבית. לשם כך, מנפיק משרד האוצר מדי שנה אגרות חוב ארוכות טווח לביטוח הלאומי ומקבל בתמורה את רווחי הקרן שמשמשים לכיסוי הגירעון בתקציב המדינה.

חצי מאגרות החוב הללו נושאות ריבית שוק "רגילה" וחצי ריבית מסובסדת של 5.5% (ריבית גבוהה יותר מריבית השוק). מדי שנה פורע האוצר חלק מהחוב למוסד לביטוח לאומי ומוסיף תשלומי ריבית על גובה החוב שעדיין לא נפרע. אלא, שבניגוד לחובות האחרים של משרד האוצר, ההלוואות שמעניק הביטוח הלאומי זורמות ישירות אל תוך תקציב המדינה והתשלומים על פירעון החוב יוצאים גם הם ישירות מהתקציב.

כך, הופכת קרן הביטוח הלאומי לגורם המשפיע ישירות על הגירעון בתקציב המדינה וגם מושפע ממנו. אם רווחי הקרן בשנה מסוימת גדלו - כתוצאה מהעלאת ההפרשות, או מצמצום הקצבאות – יגדל הסכום המועבר לתקציב המדינה בשנה שלאחר מכן, הגירעון ירד והממשלה תוכל להגדיל את הוצאותיה בתחומים אחרים. אם יצטמצמו רווחי הקרן – כתוצאה מהפחתת דמי הביטוח הלאומי, או הגדלת הקצבאות – יקטן הסכום המועבר למדינה, הגירעון יגדל ויידרשו קיצוצים בתקציב.

הוועדה המליצה לנתק את הקרן מתקציב המדינה ולהקים שתי קרנות עצמאיות שיקנו אגרות חוב של המדינה אשר פירעונן יהיה מנותק ממסגרת התקציב ומחישוב הגירעון. את יתרת החוב של הממשלה לביטוח הלאומי, שעומדת כיום על סכום של כ-180 מיליארד שקל, המליצה הוועדה להחזיר דרך הגדלת ההשתתפות של הממשלה בהוצאות הביטוח הלאומי. ההגדלה תהיה בשיעור שיאפשר לממשלה לפרוע את מלוא החוב ב-40 השנים הקרובות והומלץ כי גם לאחר פירעון החוב, תישמר הרמה המוגדלת של השתתפות הממשלה בתשלומי הקצבאות.

עוד הומלץ, כי על מנת לשמור על יכולת הביטוח הלאומי לעמוד בהתחייבויותיו ארוכות הטווח כלפי האזרחים, יחויבו חברי כנסת שיציעו הצעות חוק שמשמעותן הגדלה של תשלומי הביטוח הלאומי או הפחתה של הכנסותיו, לספק מקור לאיזון תקציבי של הצעתם. כך, למשל, אם יציע חבר כנסת להגדיל קצבה מסוימת או להעניק קצבה חדשה, הוא יחויב לפרט באיזה שיעור יש להגדיל את השתתפות הממשלה או את גובה ההפרשות לביטוח לאומי, על מנת שהצעתו לא תוביל לגירעון עתידי בקופת המוסד לביטוח לאומי.

ועדת הכספים תדון בנושא

במשרד האוצר מתנגדים ליוזמה לנתק את הביטוח הלאומי מתקציב המדינה. הנימוק לכך, הוא שמדובר בהפרדה מלאכותית שתפגע ביכולתה של הממשלה לנהל סדר עדיפויות. כיום, יכולה הממשלה לקבל החלטה על הפחתת הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי, כאמצעי לעידוד יצירת מקומות עבודה, לאזן את ההחלטה על ידי העלאות מסים אחרות. כך תישמר רמת הגירעון הרצויה בתקציב המדינה, למרות שרווחי הביטוח הלאומי שמועברים לתקציב המדינה יפחתו.

מנגד, יכולה הממשלה להחליט גם על צמצום או הרחבה של קצבאות הביטוח הלאומי ולספוג את העלויות לקרן הביטוח הלאומי דרך הגירעון בתקציב המדינה. אם תופרד הקרן מתקציב המדינה, לא תוכל הממשלה לעשות זאת. במשרד האוצר מאמינים כי התשובה למשבר שאליו נקלע הביטוח הלאומי מצויה בהעלאה הדרגתית של הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי, ובהעלאה של גיל הפרישה לנשים ל-65.

המחלוקת העמוקה סביב השאלה הזו, יחד עם הקדמת הבחירות בשנה שעברה, הובילו לעיכוב משמעותי ביישומן של המלצות הוועדה לאיתנות פיננסית של המוסד לביטוח לאומי. המסקנות הסופיות הוגשו באפריל 2012, כמעט שנתיים וחצי לאחר כינונה של הוועדה ולאחר מכן נכנסו להקפאה ארוכה בעקבות חילופי השלטון.

לאחרונה, הגיש ח"כ בסאל גאטס (בל"ד) שאילתה בנושא לשר הרווחה, ח"כ מאיר כהן (יש עתיד). השר כהן השיב במליאה כי בקרוב יביא יחד עם יו"ר סיעתו, שר האוצר יאיר לפיד, הצעת מחליטים לאישור הממשלה בנושא. אולם, הצעת מחליטים כזו טרם הוגשה. בשבועות הקרובים, תקיים גם ועדת הכספים של הכנסת דיון בנושא, בעקבות פנייתה של חברת הכנסת סתיו שפיר (עבודה). לקראת הדיון אף הופץ מחקר חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשתה של שפיר, ובו נסקרות ההחלטות האחרונות בנוגע לשיעור הפרשות המעסיקים והמלצות הוועדה לבחינת האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו