דרעי מפתיע: "אלוני דווקא עזרה לנו"
12 המנדטים שהשיגה שולמית אלוני כראש מרצ ב-1992 הציבו אותה בעמדה בכירה בממשלת רבין, אך היא "ויתרה למען עקרונותיה", כהגדרת חיים רמון. דרעי משחזר כיצד רבין "התנפל עליה כמו שלא ראיתי בחיים"
"ממשלה עם מרצ". זו הייתה סיסמת הבחירות של שולמית אלוני, שהלכה לעולמה בסוף השבוע, 21 שנים לאחר שהובילה אותה להישג עם 12 מנדטים בבחירות 1992, שאותו לא הצליחו יורשיה לשחזר. וזו אכן הייתה ממשלה עם מרצ, שישבה לצד ש"ס בממשלת רבין. יו"ר ש"ס אז וכיום, ח"כ אריה דרעי, מגלה בשיחה עם ynet: "בניגוד למה שחושבים, היא דווקא עזרה לנו בעניין החינוכי. שולה ידעה את הרגישות, וכשרת החינוך היא עבדה עם סגנה החרדי בצורה יוצאת דופן. כשרת החינוך, נתנה לרשת החינוך שלנו להתפתח בצורה מאוד יפה. היא לא עשתה בעיות".
עוד בחדשות:
מכתבי אהבה של מפקד האס.אס נמצאו בת"א
בלי לדבר: המורדים נפגשו עם נציגי אסד
"כיכבנו באותה הממשלה", נזכר דרעי, "בסך הכול, למרות העימותים, והאמירות שכאילו גרמתי לפיטוריה, נשארנו ביחסים טובים. לא דיברתי איתה הרבה, אבל מפעם לפעם נפגשנו. היינו בממשלה ביחד וזה היה לא קל, וזו ממש לא הייתה התוכנית שלנו. הלכנו יחד עם יהדות התורה, וברגע האחרון נשארנו לבד עם מרצ. כשרת החינוך, הפה שלה עשה צרות. היא ידעה תנ"ך, ובכל פעם היא חיפשה כוכב תורן: פעם דוד המלך, פעם יהושע. לנו זה יצר בעיה מאוד קשה, בגלל שהייתה שרת החינוך. החרדים האשכנזים שהיו בחוץ הדליקו אש. היא אפילו שלחה מכתב לרב עובדיה והתנצלה. אבל היא לא יכלה להתאפק".
בעקבות אולטימטום שהציבה ש"ס נאלצה אלוני להתפטר מתפקידה ועברה לכהן כשרה הממונה על משרד התקשורת ועל משרד המדע והאמנויות. דרעי מספר על מה שקדם לכך: "יוסי שריד חימם מאוד את האווירה. הוא רצה להפיל אותה ולא נתן לה גיבוי. רבין לקח את זה מאוד קשה, הוא מאוד התעצבן, ובסוף כשזה הגיע לפיצוץ, שנינו התפטרנו. אני ממשרד הפנים, והיא ממשרד החינוך. ישבנו כמה שבועות ואז מצאו פתרון והחזירו אותה לממשלה".
יו"ר ש"ס נזכר איך בישיבת לילה בכנסת על "חוק הבשר" שנולד בעקבות אישור בג"ץ לייבא בשר לא כשר, נדרשו 60 ח"כים: "הליכודניקים והחרדים לא רצו להיכנס. באמצע הלילה נתקענו עם זה, והיה ברור שלא נוכל להישאר בממשלה. רבין קרא לנו לישיבה. שולה, יוסי שריד ורן כהן נכנסו. היא החלה לדבר בדעתנות, ואז רבין התנפל עליה כמו שלא ראיתי בחיים. בסוף הם הצביעו כמו שצריך".
למרות המחלוקות הקשות, מעיד דרעי שחיבב מאוד את אלוני, ושהיא נתנה יד חופשית לרב משה מאיה לנהל את כל מה שקשור לחינוך החרדי. לדבריו, היא אף ביקשה מהרב מאיה שיהיה מעורב בתכנים של החינוך היהודי בבתי הספר הממלכתיים: "היא הייתה דעתנית, ובעלת עמדות חריפות. אבל לא הייתה תככנית ולא חרשה רעות. הייתה אישה טובה, בת פלוגתא קשה מאוד וידענית מאוד. יחד עם זאת, היא גילתה הרבה הגינות והרבה התחשבות בזכויות שלנו". יצחק רבין, מספר דרעי, "העמיד את זה בצורה ישירה מולה, שהיא הורסת את הסיכוי לשלום. היא לא שברה את הכלים ולא גררה את כל המפלגה".
השר לשעבר חיים רמון, האיש שהרכיב את הקואליציה של רבין, מספר שאלוני התקשתה להיכנס לממשלה בלי שריד, שסירב להיכנס בשלב הראשון. "היה לה חשוב להקים ממשלה, ולמרות שהשתוללה והרגיזה את ש"ס, בסוף היא ויתרה על תיק החינוך למען תהליך השלום ולמען השלום. היא הסכימה למהלכים קשים מאוד: הסכימה לזה שיוסי יהיה בחוץ, ויתרה על תיק החינוך, וזה לא היה פשוט. שריד השמיץ אותי ואת שולה, אבל שולה הלכה למוסדות מרצ והודיעה שנכנסים לממשלה גם בלי יוסי שריד. כשהתחילו המהומות עם ש"ס, היא ויתרה על התיק, כי היא הבינה שזו ממשלת החלומות שלה. היא הבינה שאין ברירה כי היו לנו יחד 56 מנדטים. ההחלטות שלה היו מהלך מנהיגותי. היא ויתרה על העניין האישי למען העניין העקרוני, למען השלום, למען התהליך. זה מעיד על אופייה. היא הייתה אישה יוצאת דופן".
"הצליחה להוציא את גולדה מהכלים"
השר לשעבר מיכה חריש נזכר בהיסטוריה הרחוקה יותר של יחסי גולדה מאיר ושולמית אלוני ב"מערך", "שולה הצליחה להוציא את גולדה מהכלים. הייתי נוסע לא מעט עם גולדה לחו"ל, והיא אהבה לשוחח בצורה לא פורמלית. היה עוד מרדן אחד, וזה היה לובה אליאב בעניין הפלסטיני. את לובה גולדה אהבה. את שולה היא לא יכלה לבלוע. היא הצליחה להוציא מגולדה את כל הכעסים האפשריים. גולדה הייתה מספרת לי כמה זה מרגיז אותה. רצתה להוציא אותה מהרשימה, כי היא לא יכלה לבלוע את הדבר הזה".
חריש נזכר גם בהתבטאות של אלוני על בריאת העולם בכנסת. "אז פרץ המשבר עם ש"ס, ואני ארגנתי אירוע של חנוכת אזור תעשייה בגליל. אורח הכבוד היה יצחק רבין. אנחנו כבר יושבים ומחכים שרבין יגיע כי הוא היה בסיור מוסק בלבנון. המסוק נוחת, הוא מתיישב לידי ואומר לי:
'היא מפרקת לי את הקואליציה בגלל בריאת העולם'. לשולה היה מזג חם, לא רק בפוליטיקה. בתשעים אחוז היא תמיד אמרה מה שהיא חשבה. היא גם נהנתה מהסערות שהדברים שלה יצרו. היא נהנתה מזה מאוד. הרבה פעמים חשבתי שהיא חיפשה את הסערות האלה, בעיקר בענייני חרדים. היא עסקה גם בזכויות אדם, אבל היא חשבה, בצדק, שעל-ידי הסערות האלה היא יוצרת שיח ציבורי בנושאים האלה. היא שינתה את ה-DNA של מפא"י".
לקראת הבחירות לכנסת ה-13 התמזגו מפ"ם, בראשות יאיר צבן, שינוי בראשות אמנון רובינשטיין ורצ בראשות אלוני, ויצרו את מרצ. "הייתה בשלות באותם ימים בהנהגת מפ"ם, שינוי ורצ למהלך של איחוד", משחזר ח"כ לשעבר חיים אורון (ג'ומס). "לשולה היה משקל ייחודי בתקופה ההיא. יושב ראש לבד לא יכול לכופף את כולם, אבל שולה תרמה בזה שלא התנגדה. כוחה של שולה היה ביכולת לבטא את המשותף לכולם. התרומות הייחודיות של שולה היו בתקופות שלפני מרצ: זכויות אזרח, זכויות אדם, הכרה בשונה. הייתה לה תרומה ייחודית מאוד, והיא הייתה זו שהכניסה את הממד הליברלי והאינדיבידואלי. נקודת המבט שלה הייתה פחות קולקטיביסטית. היה לה איזון עם הסוגיות הסוציאליסטיות. היא באה מתרבות אחרת מחבריה במרצ".
שולמית אלוני תובא למנוחות אחר הצהריים בבית העלמין בכפר שמריהו.