מחירי מזון לתינוקות זינקו; למה אין פיקוח?
בדיקת ארגון נעמת מגלה כי מחירי תחליפי חלב לתינוקות עולים בישראל ב-60%-30% יותר לעומת מדינות אחרות במערב, זאת לאחר שטיפסו בכ-20% ב-8 שנים. אז מדוע משרד הכלכלה מסרב להחזיר את הפיקוח על המחירים?
מחיר תחליפי החלב לתינוקות בישראל גבוה ב-30% עד 60% מאשר במדינות אחרות במערב, זאת לאחר שב-8 השנים האחרונות עלה המחיר הממוצע בישראל ב-20%. כך עולה מבדיקה שערך ארגון נעמת. עם זאת, משרד הכלכלה דוחה את דרישת יו"ר נעמת להחזיר את הפיקוח על המחירים, בטענה שרק החסרת חסמים תגביר את התחרות ותגרום להורדת המחירים.
- השרים ידונו בחידוש הפיקוח על מחיר תחליפי חלב
- בשורה רעה להורים: סימילאק מעלה מחירים
- נקבע: לא רק מטרנה וסימילאק בבתיה"ח
מהשוואת המחירים שערכה נעמת עולה, כי המזון לתינוקות יקרים בארץ בכ-62% מגרמניה (כ-10 שקלים לעומת כ-6 שקלים בגרמניה) וב-35% מהמחירים בבריטניה ובארה"ב. בארץ המחירים התייקרו מ-2006 בכ-20% (מ-2.36 שקל בממוצע ל-400 גרם עד כ-43.3 שקל בממוצע) וכיום עומד המחיר הממוצע של אריזת 900 גרם על 78 שקל.
| מדינה | ממוצע ל- 100 גרם | פער המחירים |
| ישראל | 9.925 שקל | - |
| ארה"ב | 7.32 שקל | בישראל יקר בכ- 35% |
| בריטניה | 7.31 שקל | בישראל יקר בכ- 35% |
| גרמניה | 6.127 שקל | בישראל יקר בכ- 62% |
בנעמת מצייננים כי נתוני המחירים בהשוואה לעולם נאספו מאתרים מוכרים. הנתון על הגידול במחירי המזון בישראל מבוסס על בדיקות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (עד 2011) ושל המרכז למידע ומחקר של הכנסת (עד 2014).
הפיקוח הוסר - אך אין תחרות
עד ינואר 2001, מחירי המזון לתינוקות היו תחת פיקוח מלא של משרד התמ"ת (כיום הכלכלה). הסרת הפיקוח לא יצרה תחרות אמיתית ובשוק עדיין שולטות החברות מטרנה וסימילק. בשנה נטשה את השוק חברת מדיצ'י מדיקל, שהפסיקה את ייצור תחליפי החלב "אופטימיל".
מאז הוגשו הצעות חוק להשבת הפיקוח - אולם כולן נדחו בשלבים שונים של החקיקה. יו"ר נעמת, גליה וולוך, דרשה במכתב לשר האוצר יאיר לפיד ולשר הכלכלה נפתלי בנט להחזיר את הפיקוח והזכירה כי מדובר במוצר צריכה בסיסי ביותר, בתקופה שבה יוקר המחייה מעיק על משפחות צעירות, בעיקר ממעמד הביניים. לדבריה, "הורים לתינוקות ופעוטות נאלצים להוציא מאות שקלים בחודש ואף למעלה מכך, עבור רכיב מזון זה".
רימונה חן, מנהלת תחום תקציבים ופיקוח מחירים במשרד הכלכלה, מסרה בתשובתה ליו"ר נעמת כי הפיקוח היה על מחירי חברת מוצרי מעברות והוסר עם כניסת חברות נוספות לשוק והתפתחות שוק תחרותי. עם זאת היא ציינה כי נוכח עליית המחירים, הרשות להגבלים עסקיים בדקה בשנה האחרונה את שוק המזון לתינוקות - אם יש כשל שוק או שקיימת קבוצת ריכוז שגרמה להתייקרות.
"בממצאי הבדיקה עלה, כי הסכמי הבלעדיות בין החברות לבתי החולים יצרו חסם כניסה לשוק ופגיעה בתחרותיות", מסרה חן. "על כן נקטה רשות ההגבלים בהליך של הוצאת צו מוסכם שיסדיר את העיוותים שנוצרו ויסיר את חסם הכניסה לשוק. הצפי הוא כי הסרת חסם זה תגביר את התחרות ותגרום להורדת המחירים".
חן הוסיפה כי בהתנגדותה להשבת הפיקוח היא מתבססת על מסקנות ועדות טרכטנברג וקדמי, שאושרו בהחלטת ממשלה. על פי מסקנות אלו, "הטלת פיקוח מחירים על מוצר מסוים הינו פתרון לא יעיל ויש לנסות תחילה הליכים של הסרת חסמים בשוק". חן הוסיפה כי "מתוך הבנה כי זהו מוצר צריכה בסיסי חשוב, נעקוב אחרי תגובת השוק לצו המוסכם, ונשקול את צעדינו בהתאם".
מנגד טוענת יו"ר נעמת, וולוך, כי זו תשובה מקוממת. "למשרדי האוצר והכלכלה היו 12 שנים מהפסקת הפיקוח כדי לעצור את עליית המחירים, אבל יש להם זמן ובמקום להסיק את המסקנה המתבקשת ולהחזיר את הפיקוח על מזון בסיסי לתינוקות כמו חלב ולחם, העדיפה הממשלה להכניס קודם לפיקוח את השמנת המתוקה".
לפנייה לכתב/ת 
