תחרות בגז הטבעי: יוטל פיקוח על המחירים?

ועדת הכלכלה קראה היום (ה') לממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, לבחון את האפשרות של הטלת פיקוח ממשלתי על מחירי הגז הטבעי אם לא יצליח לקדם תחרות בין מאגרי תמר ולוויתן. התחרות לא מתאפשרת כל עוד הם נמצאים בשליטת החברות דלק-אנרגיה ונובל אנרג'י. הממונה התבקש להציג לממשלה ולכנסת חוות דעת על סיכויי התחרות כדי שיוכלו לבחון במקביל את קידום התחרות בחקיקה ברוח המדיניות להורדת יוקר המחיה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) סיכם בכך דיון ציבורי ראשון בסוגיה זו אליו הוזמן הממונה על ההגבלים, כדי שהכנסת והארגונים הציבוריים בעלי העניין יוכלו ללמוד ממנו את פרטי ההסדר המתגבש בין רשות ההגבלים לחברות הגז השותפות במאגר לוויתן. הוא נקרא להקשיב גם לציבור לפני שיקבל החלטה סופית. בדיון נחשפה מחלוקת על טיב ההסדר וגורמיו. המלה האחרונה טרם נאמרה.

כמה חלופות להסדר

ברוורמן התייחס לידיעות על כוונות הממונה להאריך את הפטור מההסדר כובל שנתנה לחברות קודמתו בתפקיד, רונית קן, כך שיוכלו להמשיך להחזיק בשני המאגרים. זאת בתנאי שימכרו למפיקים חדשים את המאגרים המשניים, "כריש" ו"תנין" אשר התגלו בשולי לוויתן. ברוורמן אמר כי ידוע לו על "מסכת לחצים עצומה שמופעלת על הממונה לקדם פשרה שאני לא משוכנע שהיא לטובת הצרכנים".

לדבריו, גם אם ישנן מספר חלופות להסדר, לממונה יש חלופה מועדפת שתייצר את התחרות המבוקשת בטווח הקצר ותמנע התדיינות משפטית בבית הדין להגבלים עסקיים. הוא שאל את הממונה "אם ההסדר שאתה מוביל הוא המועדף בנסיבות שנוצרו, במקום הפתרון האופטימלי של הפרדה ותחרות בין מאגרי תמר ללווייתן? האם לא קיימים פתרונות אחרים לאספקה גז סדירה למשק במחיר נמוך יותר לצרכנים"?

הפרופ' גילה השיב, שהמהלך אותו יזם מבוסס על כך שהחברות לא ביקשו אישור מהרשות להיכנס ללווייתן. "גם אני הייתי מעדיף שהן יצאו ואז תהייה תחרות עם תמר, אבל אין לי סמכות להוציא אותן פיזית. אני יכול רק להכריז שהייתה הפרה של החוק ורק בית המשפט יוציא אותן מהמאגר. אבל ההליכים יימשכו שנים ארוכות, ובינתיים יווצרו במשק מחסור בגז ועליית מחירים".

לפיכך עלתה החלופה השלישית של יצירת שחקן עצמאי חדש שיתחרה בחברות השותפות בשני המאגרים בקבלת השליטה על המאגרים המשניים כריש ותנין חלק משטח לווייתן. "לא הופעלו עלינו שום לחצים בכיוון זה שכולו במסגרת הסמכויות שלנו", אמר וציין כי השחקן החדש ישלוט על מאגרים המכילים עד 100 מיליארד מ"ק, כמעט פי 3 ממאגר ים תטיס שהיה היחיד עד לאחרונה, כמות שתספיק למחצית השוק.

הממונה מעריך כי חלופה זו, שניתן ליישמה בטווח קצר, עדיפה על החלופות האחרות שהן לטווח ארוך. בחלופה הקצרה ניתן יהיה גם למזער את הנזקים הצפויים מהמצב הקיים והצפי הנלווה של מחסור בגז החל מ-2017 אשר יחייב למלא את החסר בדלק יקר. לטענתו, בפתרונות אחרים וממושכים המשק עלול לשלם על הגז מחירים מונופוליסטים, וגם אם ייכנס אז שחקן חדש "זו תהיה החלפת מונופול במונופול".

"מונופול אדיר שצובר כוח"

ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) אמרה כי הפתרון של הממונה איננו של רשות ההגבלים אלא "כתב כניעה להצעה של חברות הגז, המונופול האדיר שצובר כוח". זאת, כשהממונה מאפשר להן שליטה בלי גבולות על 90% ממאגרי הגז של ישראל. "תטילו פיקוח על מחירי הגז שיחסוך למשק 200 מיליארד שקל במקום על מחיר השמנת. תכריזו על רכישת לוויתן כהסדר כובל. הם הפרו חוק כשלא ביקשו אישור. יש לך הרבה יותר כוח ממה שאתה חושב", אמרה לפרופ' גילה. 

יו"ר דלק-אנרגיה, גדעון תדמור, הגיב ואמר: "הכניסה ללוויתן הייתה ידועה לכל הרשויות ונכנסנו בסמכות וברשות כי לא היה צריך אישור להיכנס למקום שלא היו בו תגליות גז ולא היה ידוע אם יש שם גז. פעלנו בתום לב. השקענו מעל 3 מיליארד שקל בלווייתן. הבאנו את ישראל לדבר על עצמאות אנרגטית וייצוא גז. חטא אחד שלנו שמצאנו גז. חטאנו השני שאף אחד אחר לא מצא".

תדמור הוסיף כי "למרות זה אנחנו מוכנים להגיע להסדר. היה משא ומתן קשה ללא תכתיבים וההסדר המתגבש קשה ובעייתי. אנחנו נדרשים למכור בכפייה שתי תגליות (כריש ותנין) עם היקף גז כפול מים תטיס אחרי שהשקענו בהם כמעט 700 מיליון שקל. אבל אנחנו מוכנים לעשות את זה בשביל כולנו, כדי לפעול לפיתוח מהיר של לוויתן לטובת המשק כולו, שהוא הפתרון היחיד של המחסור הצפוי ב-2017".

עו"ד צבי אגמון, המייצג את דלק, חיזק את הטענה שאין הסדר כובל. זאת לאחר שנעשתה העסקה בים תטיס בשנת 2000, והממונה דאז על ההגבלים פסק ש"בעסקאות הבאות לא נבוא אליו אלא רק כשיש תגליות". לדברי אגמון, הממונה אחריו אמרה "שנפנה אליה בבקשת הסדר כובל רק אם תהיה עסקה עם חברת ישראמקו, מה שלא היה עם הכניסה ללווייתן. עם זאת אנחנו מוכנים להתפשר עם פשרת הממונה גילה, ככל שהיא קשה לנו, לטובת המשק. ההצעה לא באה מאתנו. קיבלנו כמעט את כל דרישות רשות ההגבלים".

אבל עו"ד גלעד ברנע, מומחה למשפט ציבורי ולשעבר איש רשות ההגבלים, התעקש: "מה שעשו דלק ונובל זה הסדר כובל. הממונה יכול לנהל נגדן חקיקה פלילית וזו חובתו. אם לא יעשה היועץ המשפטי לממשלה, צריך להנחות אותו. החברות פנו בעבר לממונה רונית קן, וביקשו פטור מהסדר כובל בתמר ובלווייתן. הן פעלו בצורה פרועה. יש לדוד גילה סמכות להטיל פיקוח על מונופול, וזה מקרה קלאסי לפיקוח על מחיר מרבי".

לדבריו, "גם הממונה על הנפט במשרד האנרגיה לא נהג כשורה כשנתן לחברות אישור תגלית על מאגר שעשו בעבירה פלילית של הסדר כובל".

עו"ד דרורה ליפשיץ, היועצת המשפטית של משרד האנרגיה, אמרה כי בנושא תגליות, הממונה על הנפט הוא הרגולטור ולא הממונה על ההגבלים. הממונה על הנפט הוסיף: "הכרנו בתגלית בשבוע שעבר, כי בלי זה אי אפשר לפתח שדה גז".

יו"ר הוועדה, ברוורמן העיר בסיום, "זוהי אחת המחלות של הממשל הישראלי, הסובל מריבוי רגולטורים וכל אחד מלך בעירו". הדיון יימשך במועד אחר.