חסד של משפחות אומנה: 'בן ונכד באותו גן'
משפחות אומנה מעידות על הרמוניה מיוחדת בבית, על חוויית הורות שמפתיעה בכל פעם מחדש: "בגיל מבוגר יש יותר סבלנות". משפחות שלא פוגשים בכל יום
"זו לא 'כמו' משפחה אמיתית, זו משפחה אמיתית ממש, אנחנו אימא ואבא שלהם". על רקע יום המשפחה המצוין היום (ו') מספרים ל' (50) ו-ד' (52) מאזור הדרום על גאוותם לגדל שלושה ילדים קטנים - בני פליטים מאריתריאה. כהורים לילדים ביולוגיים בני 31 ו-27, מתפנים ל' ו-ד' לגדל במסגרת אומנה שתי ילדות בנות תשע ושש וילד בן ארבע.
הקשר עם שלושת הילדים החל לפני כשלוש שנים, כשבני הזוג מהדרום שימשו "משפחת קלט חירום" דרך עמותת "סאמיט" – שירות למשפחת אומנה במחוזות ירושלים והדרום. משפחת קלט נמצאת בהיכון 24 שעות ביממה לקבל מקרים דחופים של ילדים שלא נמצא עבורם מחסה ולשמש להם בית לתקופה של שלושה חודשים עד שנה.
"שלושת הילדים הגיעו אלינו לפני שלוש שנים כשעברו משבר משפחתי", סיפרה ל', "וכשהלכנו לאסוף אותם מהמונית, נוצר חיבור מיידי, שאי אפשר להסביר במילים. הקטן היה אז בן כשמונה חודשים, ובתקופות אומנה קודמות חששתי שאתקשה עם תינוקות, אבל בגלל שמדובר באחים, לא הייתי מוכנה שיפרידו ביניהם".
בהתחלה, כשהילדים לא הבינו עברית, התקשורת נעשתה בעיקר באמצעות סימני ידיים. "כמשפחת קלט", אמרה ל', "היינו אמורים לשמש להם בית לתקופה של עד שנה, אבל כשראינו שלא מוצאים להם משפחה חדשה ביקשנו להמשיך איתם כאומנה ונוצרה הרמוניה מיוחדת בינינו. היה קשה להרוס אותה ולא רצינו להיפרד מהם".
בני הזוג מהדרום כבר שימשו בעבר משפחת אומנה לשלוש בנות ממוצא אתיופי. השתיים הגדולות, בנות 27 ו-30 כבר אימהות בעצמן לילדים בני שנתיים ושנה. על השאלה מדוע בחרו לשוב לחוות הורות, סיפרה ל' כי "הילדים שלי טוענים שאני אוהבת להיות אימא. החלטנו לעשות עוד קדנציה. בפעם הקודמת הילדים הביולוגיים שלנו עוד חיו בבית. בגיל מבוגר יש יותר סבלנות, זוהי הורות הרבה יותר רגועה".
המשפחה נמצאת בקשר עם אביהם הביולוגי של ילדי האומנה, בעוד אמם הביולוגית מחוץ לתמונה. "אין לו אמצעים כלכליים לגדל את הילדים", אמרה ל'. "הוא הולך לעבודה וחוזר מהעבודה וחי בתנאים קשים. הוא גר במחסן עם מיטה ושתי מגבות. בתחילה הוא התגורר בתל-אביב, אבל עבר לדרום כדי להתקרב לילדים. אנחנו מספקים לו תמיכה, קצת אנושיות".
אבל לא הכול פשוט כשמדובר בילדים במעמד של פליטים. שתי הבנות נולדו באריתריאה ואילו הבן נולד בארץ. לדברי ל', "המדינה מתייחסת אליהם כפליטים, זה אומר למשל שהבכורה שנמצאת בכיתה ג' לא נהנית מ'מחשב לכל ילד' בגלל שאין לה תעודת זהות. לכל הילדים שולחים שיעורים במחשב ורק היא קיבלה שיעורים על נייר. בסופו של דבר עמותת 'סאמיט' תרמה לנו כסף לקניית מחשב".
ל' ו-ד' מעידים כי הם נהנים מכל רגע בגלגול הנוסף שלהם כאימא ואבא וכי החפיפה שלהם בתפקידי הורים וסבא וסבתא באה לידי ביטוי בשעת איסוף הילדים מהגן. "הבן והנכד הולכים לאותו הגן וגם הבת והנכדה הולכות לאותו הגן", סיפרה ל', "כשאני אוספת אותם מהגן אני מגיעה לשם כאימא וכסבתא והגננות כבר התרגלו לזה".
"מקבלת ילד חדש בכל פעם שילד יוצא מהבית"
גם טליה וגדי גבאי (48), מגדלים בנוסף לשלושת ילדיהם הביולוגיים (בני 17, 22, ו-24) 11 ילדים נוספים. ב-15 השנים האחרונות גידלו בני הזוג גבאי יותר בכפר הילדים בכרמיאל יותר מ-100 ילדים שהופנו אליהם מרשויות הרווחה תחת "המפעל להכשרת ילדי ישראל". לדברי טליה, "הילדים גדלים איתנו עד כיתה ט' ולאחר מכן עוברים לתנאים של פנימייה בכפר".
טליה סיפרה עוד כי "כל ילד שיוצא מהבית אני מיד מקבלת ילד חדש במקומו. אנחנו מקבלים ילדים כבר מגיל 4 ומלווים אותם גם בחייהם הבוגרים אני מרגישה סיפוק ואושר כשאני מגיעה לחתונות של הילדים וכשאני מלווה אותם לקראת גיוסם לצבא".
בני הזוג גבאי תהו במשך השנים אם הסיוע לילדים אחרים פוגע בילדיהם הביולוגיים, אך הגיעו למסקנה שונה בתכלית. "זה מאוד השפיע על הילדים שלי", סיפרה טליה, "אבל בסיכומו של דבר היתרונות גוברים על החסרונות. הילדים שלי פיתחו רגישות חברתית, יכולת לקבל את השונה, נתינה אין סופית והמון אהבה".
גדי, בן הזוג של טליה, חזר בתשובה, דבר שהוסיף לדבריה למורכבותם של החיים בבית. לדברי טליה, "המפתח הוא שכולם מכבדים את כולם גם כשהדעות ואורח החיים שונה. אני והילדים רואים לדוגמה טלוויזיה בשבת, אך במקביל מקפידים לשמור על כשרות כדי שכולנו נוכל לחיות יחד בהרמוניה. לא הייתי מחליפה את מה שאני עושה כי זה ממלא אותי, זה אורח חיים שנותן סיפוק תמידי והרגשה שאתה נותן לילדים הזדמנות וסיכוי להגיע להשגים - אפילו שנקודת הפתיחה שלהם בחיים הייתה מורכבת משל ילדים אחרים".
בישוב החדש שיזף שבאזור רמת הנגב, המשותף לדתיים וחילונים, יום המשפחה קיבל השנה משמעות כפולה ומכופלת. בחודשים האחרונים נולדו בישוב הקטן 7 תינוקות, ולכבוד יום המשפחה התכנסו האבות הגאים לצילום משותף במדבר. גרעין שיזף עלה לקרקע לפני שנתיים במטרה ליישב את הנגב. לאחרונה ממשלת ישראל הכריזה על אישור הקמת הישוב שבעתיד ייבנו בשטחו 250 יחידות דיור.