יהודי ערב והפיצוי: "יצאנו רק עם בגדים"

משפחת כהן הותירה בנייני מגורים ודירות בקהיר, החנויות שבבעלות משפחת כליף הולאמו על-ידי השלטון העיראקי ומשפחת סוכרי עדיין זוכרת את בית החוף שלה בבנגאזי. עשרות שנים לאחר שעלו ארצה, פיצוי יהודי ערב לא היה יותר מרעיון עיוני, ונותר בצל סוגיית הפליטים הפלסטינים. הקריאה האמריקנית לכרוך את פליטי שני הצדדים תחת אותו הסכם מסגרת עוררה זיכרונות עבר ותקוות עתיד, ובעיקר הבליטה "קול של מי שאף פעם לא הושמע".

עוד בחדשות:

"כריס כריסטי ידע על סקנדל פקקי התנועה"

יעקב כהן בן ה-72 גורש עם משפחתו מקהיר ב-1956, עם פרוץ מלחמת סיני. "אבי היה איש עשיר. הוא היה צורף, בעל בית מלאכה, ונהג לסחור בזהב. היו לו שלושה בניינים שלמים בקהיר ו-300 ק"ג מטילי זהב, כי המצרים לא בטחו בבנקים. כשגורשנו, נתנו לכל נפש לקחת מזוודה אחת עם בגדים. אמי ניסתה להעביר תכשיטים במכס ותלשו לה אותם מהצוואר. משפחתי פוצתה ב-5,000 דולר, הבניינים נמכרו והכסף הוקפא בבנק, אבל כשאמי חזרה ב-77' לבדוק מה מצב החשבון, המצרים נתנו לה 200 דולר", סיפר ל-ynet תוך הבעת תמיכה ביוזמה. "לתת כסף במקום אדמות לפלסטינים זה מצוין לישראל, ואם אנחנו נוכל לקבל משהו, כל הבא ברוך הבא. אני אתמוך בזה גם כמצביע ליכוד".

משפחת כהן בבית הקיט באתר הנופש ראס אל-בר במצרים (צילום: באדיבות המשפחה)

משפחת כהן בפריז, לפני עלייתה ארצה. "מזוודה לכל אחד"(צילום: באדיבות המשפחה)

הוכר בישראל כנפגע רדיפות. ומה עם הפיצוי? (צילום: באדיבות המשפחה)

תקווה כליף בת ה-76 עלתה ארצה ב-1951 עם הוריה וששת אחיה ואחיותיה מעיראק. "יצאנו רק עם הבגדים", נזכרה. "אני זוכרת שאמי הורידה לכל אחד מאיתנו שתי חולצות ושני זוגות מכנסיים, ואת כל השאר הם לקחו. היינו מבוססים, לא היה חסר לנו כסף. לאבי היו שתי חנויות, ויום אחד הוא הגיע וראה על אחת מהן פתק 'סגור'. הממשלה לקחה לו אותן". שנים אחר כך, סיפרה, ניסו בני משפחה לשחזר את רכושם כחלק מיוזמת פיצויים אחרת, אך נתקלו בקשיים. "אני לא מאמינה שיתנו לנו פיצויים", הודתה. "לא אכפת לי שייתנו לפליטים הפלסטינים כסף כדי שיעזבו אותנו אבל זה לא נשמע לי רציני בכלל".

משפחתו של הסופר יוסי סוכרי עלתה ארצה מלוב ב-1949, זמן קצר לאחר הקמת המדינה. "הם היו בורגנים עשירים עם בית על החוף בבנגאזי. היחסים שם בין יהודים וערבים היו מעולים, אבל כשקמה המדינה הם נאלצו לנטוש. אנחנו לא יודעים מה עלה בגורל הבית ולא נתנו להם להוציא כסף", שחזר, תוך מבט אופטימי באשר לסיכויי מימוש מהלך הפיצויים ההדדי. "אסור לעשות הקבלה בין הפליטים הפלסטינים לבין היהודים שהגיעו מארצות ערב, אבל גם אלה וגם אלה ראויים לפיצוי כספי אמיתי על הנכסים שהשאירו בארצות מוצאם. הכול בר-ביצוע, במשך שנים רבים ממצביעי הימין מצביעים בניגוד לאינטרסים שלהם, וזה יכול לגרום לשינוי תודעתי מסוים".

בני הזוג כליף. "הממשלה לקחה את החנויות"

"קול של מי שאף פעם לא הושמע"

פרופ' יוסי כץ, ראש הקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר אילן, מחבר הספר "רכוש שנשכח" ומומחה בתחום ההיסטוריה הפוליטית והכלכלית של ישראל, הסביר כי "בשנות החמישים החלו לעלות ארצה יהודים מארצות ערב שעזבו מאחוריהם את כל רכושם. בדרך כלל זו הייתה עלייה שנדחפה לעזוב את המקומות הללו, והם השאירו רכוש רב בארצות מוצאם. לרוב הרכוש הולאם על-ידי המדינות, ולאורך השנים דובר על כך שיהיה קיזוז בינו לבין רכוש הפלסטינים שעזבו את ישראל".

כץ דחה את הקישור בין היוזמה לבין שינוי פוטנציאלי של דפוסי הצבעה ויחס להסכם, ואמר כי "אלו שני דברים נפרדים. מי שאידיאולוגית מאמין בארץ ישראל השלמה לא ישנה את התפישה שלו אם יגידו לו שהוא יקבל סכום מסוים עבור הרכוש שהשאיר בארץ מוצאו. אני לא מאמין שבמשאל עם זה מה שיזיז מצביעים מימין למרכז או שמאל".

"החשיבות הגדולה היא עצם העובדה שמעלים בכלל את הנושא הזה. לא רק מזרח תיכונית, אלא גם בינלאומית", הסביר פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. "הכרה בסבל, בפליטות של יהודים שעזבו את מדינות ערב, בין שגורשו ובין שעזבו מרצון והשאירו את הרכוש. בסופו של דבר עולה כאן קול של מי שאף פעם לא השמיעו אותו, ומהבחינה הזו יש כאן משמעות יותר מסמלית".

רבי פטר את הפרטים הכלכליים העתידיים ("זה לא יעשיר פה את האנשים") והוסיף כי "יש התנגדויות פלסטיניות לעצם ההגדרה של פליטים שהם יהודים יוצאי ארצות ערב. מי שבנה את התיק מדבר על 700 אלף בני אדם, מספר שקול פחות או יותר למספר הפלסטינים שנאלצו לעזוב. זה מסמך שדנים בו כבר כמה שנים ומעניין שזה נכנס כעת להסכם המסגרת". לדבריו, "יש להתמקד בעצם העובדה שיש בעולם הבנה שישנם גם יהודים שבאו ממקומות אחרים, והכרה שהיהודים האלה עברו גם כן חוויות לא נעימות. זה הישג שכשלעצמו הוא חשוב מאוד".

שר התשתיות והמים סילבן שלום אומר כי פיצוי יוצאי מדינות ערב הוא "תיקון עוול היסטורי". שלום, שעלה עם משפחתו מתוניסיה בשנת 1959, פעיל כבר שנים בנושא. "אנו שומעים כל הזמן על סבלם של 700 אלף הפליטים הפלסטינים, אך אפילו מילה אחת לא נאמרה על קרוב למיליון יהודים שנמלטו ממדינות ערב. בעבר היה ניסיון של כל ממשלות ישראל להשתיק את הנושא, בטענה שאם נתבע את הרכוש של יהודי ערב, הפלסטינים יתבעו בחזרה את הרכוש שלהם. אנחנו דורשים לקבל את המגיע לנו", הסביר.

Read this article in English