מורידות כולסטרול ומונעות זיהומים: מה סוד הפטריות

את חובבי הסרט "אוואטר", שבמרכז עלילתו כוכב הלכת הדמיוני פנדורה ובו "יער חי", שהעצים והצמחים בו מתקשרים ביניהם ועם הסביבה הביולוגית, הממצאים האלה מן הסתם לא יפתיעו: חוקרים בריטים גילו לאחרונה רשת תת קרקעית המחברת בין צמחים באמצעות שורשיהם, שמשמשים כמערכת תקשורת בין-צמחית מורכבת.

למערכת הזו, או אם תרצו: לאינטרנט הצמחי המתוחכם הזה, אחראי סוג של פטריות שנקרא מיקוריזה. הפטריות האלה ידועות בכך שהן מקיימות קשרים הדדיים עם שורשיהם של צמחים שונים, כשהן נהנות מספיגת פחמימות מהשורשים, בעוד שהשורשים סופגים מינרלים מהפטרייה.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

עוד על צמחי מרפא :

• המצעד: 10 צמחי מרפא הטובים ביותר לבריאות
• מורינגה: צמח הפלא שמרפא 300 מחלות
• צמחי מרפא ביתיים: איך מרפאים בעזרת עשבי תיבול
  

במחקר שנערך באוניברסיטת אברדן בבריטניה, גידלו החוקרים שיחי שעועית. בחלקם הם אפשרו לפטריות המיקוריזה להתפתח, ובאחרים מנעו זאת. לאחר מכן הם הדביקו חלק מהשיחים בכנימות. התוצאות היו מדהימות: נמצא שהצמחים שהודבקו בכנימות יכלו לאותת לצמחים אחרים, המקושרים ביניהם באמצעות הפטריות, אודות המתקפה הממשמשת ובאה, ובכך לאפשר להם לייצר כימיקלים שמגנים מפני ההדבקה, בהם כימיקלים הדוחים את הכנימות וכאלו שמושכים צרעות, הטורף הטבעי של הכנימות. ואולם שיחי השעועית שהחוקרים לא אפשרו למיקוריזה להתפתח עליהם לא זכו לאזהרה והפכו טרף קל לכנימות הטורדניות.

המחקר הזה הוא רק דוגמה אחת מיני רבות לידע ההולך ומתפתח של המדע אודות מנגנוני הפעילות המתוחכמים והתפקידים המגוונים שממלאות פטריות רבות בטבע, וגם במניעה ובטיפול במחלות רבות. חקר הפטריות בכלל, ופטריות מרפא במיוחד, צובר בשנים האחרונות תאוצה.

המיוחצנות ביותר מבין פטריות המרפא הן השיטאקי והמיטאקי, פטריות מאכל שמוכרות גם למי שאינו מצוי במיקולוגיה - מדע הפטריות. ואולם מתברר שקיימות עדויות על יעילותן הטיפולית של מאות פטריות מרפא. יותר מזה, לדברי נחשול כהן, כימאי המתמחה במיקולוגיה וסמנכ"ל פיתוח בחברת "מיקוליביה פטריות מרפא" (חברה המגדלת, חוקרת ומייצרת תוספי תזונה מפטריות מרפא), כמה מפטריות המרפא רשומות כתרופות מרשם במדינות שונות, כולל תרופות לטיפול בסרטן, ותרופות נוספות פותחו על בסיס המרכיבים הפעילים של פטריות אחרות, או על סמך חומרים סינתטיים הדומים להם.

"ביפן, שמערכת הבריאות שלה נחשבת לאחת המתקדמות בעולם, רבע מהתרופות הרשומות לטיפול בסרטן מבוססות על חומרים המופקים מפטריות מרפא וכלולות בסל הבריאות שם", הוא אומר.

ומה אצלנו? בישראל פטריות המרפא מסווגות כתוסף תזונה וניתנות למטופלים על ידי הרבלסטים ומומחים לרפואה משלימה.

מ"פריץ הקפוא" למחקרים קליניים

בכיס חגורתו של "פריץ הקפוא", הכינוי שהעניקו העיתונים לגופה החנוטה בקרח שנמצאה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת בהרי האלפים בגבול איטליה-אוסטריה, מצאו החוקרים פטריות מיובשות בעלות סגולות אנטי בקטריאליות ששימשו כאמצעי רפואי. "פריץ הקפוא" הוא הגופה החנוטה הקדומה ביותר שהתגלתה באירופה, וההערכות הן שהוא חי לפני כ-5,300 שנה, מה שאומר שכבר אז, אי שם בין תקופת האבן החדשה לתקופת הברונזה, ידעו קדמונינו משהו על סגולות הריפוי של פטריות שונות.

השימוש בפטריות מרפא מתועד היטב ברפואה המסורתית במזרח הרחוק, החל בכתבי הקיסר הסיני במאה ה-12, דרך ספרות הרפואה הנפאלית העתיקה, הרפואה הקוריאנית והרפואה היפנית, אך גם במרכז אמריקה - בקרב שבטי האידיאנים, באפריקה ובאירופה. כך למשל היפוקרטס, שנחשב לאבי הרפואה המודרנית, תיאר את השימוש בפטריות מרפא לטיפול במחלות כרוניות בכליות. גם ב"מטריה מדיקה", הספר על "חומרי רפואה" שחיבר הרופא והבוטנאי היווני דיוסקורידס לפני כאלפיים שנה, מתואר הטיפול בפטריית מרפא כתרופה לשחפת.

במדע המודרני העדויות הראשונות לסגולותיהן של פטריות מרפא שונות עלו בסוף שנות ה-60. כך למשל, מחקר שהתפרסם ב-1970 בכתב העת הרפואי Cancer Research הראה שלחומרים הפעילים שמוצו מכמה סוגי פטריות, ובמיוחד מפטריית השיטאקי, הייתה השפעה אנטי סרטנית על עכברים שסבלו מסרקומה (סרטן שמקורו ברקמת חיבור).

העדויות המחקריות המצטברות ברחבי העולם מצביעות על תפקידיהן במניעה ובטיפול מגוון רחב של מחלות - החל בזיהומים נגיפיים וחיידקיים, דרך סוכרת, יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה, וכלה במחלות אוטואימוניות, מחלות לב, מחלות כבד וסרטן. על חלקן התפרסמו אלפי מחקרים ומאמרים.

בין המיוחצנות ביותר בפטריות המרפא. מאיטקי(צילום: shutterstock)

הברקוד של הספרייה החיסונית

"הפטריות שונות מאוד מיתר האורגניזמים בממלכת הצמחים", מסביר שרון צור, נטורופת המתמחה בחקר פטריות מרפא. "למעשה, מבנה התא של הפטרייה הרבה יותר דומה לזה של בני האדם ובעלי החיים מאשר לזה של צמחים. נוסף להיותן עשירות בחלבונים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים, המרכיבים הפעילים המרכזיים שבודדו מהפטריות הם פוליסכרידים - רב סוכרים שברגע שאנו לועסים אותם הם נדגמים על ידי תאים במערכת העיכול, שנקראים תאים דנדריטים, ומספקים להם מידע חיוני שמועבר לספרייה של מערכת החיסון.

"באמצעות המידע הזה יכולה מערכת החיסון לזהות כבר בשלב מוקדם מגוון רחב של בעיות הדורשות טיפול, החל ברקמות ותאים טרום סרטניים וכלה בנגיפים וחיידקים. בשונה מצמחים, הפוליסכרידים האלה אינם פועלים באופן ישיר נגד נגיפים, חיידקים או גידולים, או מגבירים את פעילות מערכת החיסון וגורמים לה לתקוף אותם, אלא בעצם מספקים לה מעין 'ברקוד' שמאפשר לה לזהותם ולהתמודד עמם ברגע שהיא נתקלת בהם".

כך למשל מכילה הפטרייה טרמטס ורסיקולור, שמכונה גם פטריית "זנב הטורקי" על שם דמיונה לזנב תרנגול ההודו, פוליסכריד שנקרא psk. "החומר הזה נרשם ביפן כבר ב-1977 כתרופת מרשם, קרסטין (Krestin), הניתנת בהזרקה תוך ורידית כטיפול לסרטן הקיבה והוושט", אומר כהן.

פוליסכריד אחר, שנמצא יעיל נגד סרטן כבר במחקרי העכברים משנות ה-60, הוא לנטינן, המופק מפטריית השיטאקי. אצל כל העכברים במחקר שקיבלו את החומר נצפתה נסיגה משמעותית בגידולי הסרקומה, כולל נסיגה כמעט מלאה במינונים מסוימים. גם החומר הזה אושר ביפן כבר לפני 30 שנה כתרופה מאריכת חיים לחולי סרטן הקיבה, המוזרקת בתוספת לכימותרפיה.

"המחקרים הקליניים אודות פטריות מרפא שמסייעות לטיפול בסרטן מתקדמים מאוד", אומר צור. "חלק לא מבוטל מהם הם מחקרים בבני אדם, וכל אחת מהפטריות שנמצאו יעילות משפיעה באופן אחר על תאי מערכת החיסון, כך שניתן לבצע התאמה אישית מדויקת על פי הספרות המחקרית של סוגי פטריות מסוימים לסוג הגידול שהחולה סובל ממנו, למצבו ולסוג הטיפול שהוא מקבל".

לדברי צור, מנגנון הפעילות הייחודי של פטריות המרפא הופך אותן למרכיב אידיאלי לטיפול בסרטן בשילוב עם כימותרפיה. "ביחס לתוספי תזונה אחרים, שפעילותם מבוססת במידה רבה על היותם נוגדי חמצון, אחד החששות של אונקולוגים הוא שהם עלולים להוות 'חרב פיפיות' ולהגן גם על תאי הגידול הסרטני מפני הטיפול הכימותרפי או הקרינה", הוא מסביר. "לעומת זאת, הפטריות אינן מפריעות לפעולת הכימותרפיה, אלא להפך - מייעלות את פעילותן. לכן כיום ישנם מחקרים הבוחנים את יעילות השילוב בין טיפולים כימותרפיים לטיפול בפטריות.

"ישנם גם מחקרים המצביעים על כך שפטריית הטרמטס ופטריית הראישי מסייעות להתמודדות עם הקרינה הרדיואקטיבית אחרי טיפולי הקרנות. כמו כן נמצא שהן מסייעות להפחית את תופעות הלוואי של הטיפולים בכימותרפיה ובהקרנות, כמו פצעים בפה, בחילות והקאות".

אם הסטטינים

הסטטינים הם קבוצת תרופות ידועה לטיפול בכולסטרול. כיום הן מסונתזות באופן כימי אבל הסטטין הראשון שהתגלה, לובסטטין, של חברת התרופות מרק, יוצר ממולקולה שבודדה מפטרייה בשם פניציליום ציטרינום.

אחת הפטריות שהוכחה כיעילה להורדת כולסטרול, ובמקביל גם לאיזון רמות הסוכר, היא פלאורוטוס אוסטרי אטוס, ובעברית: פטריית הצדף. במחקר שפורסם ב-2010 נמצאה ירידה משמעותית ברמות הכולסטרול וברמות ההמוגלובין המסוכרר (המהווה מדד לרמות הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים) אצל חולי סוכרת מסוג 2 שנטלו במשך שלושה חודשים את הפטרייה הזו.

שתי פטריות נוספות שנמצאו במחקרים כיעילות לשיפור פרופיל השומנים בדם הן הקורדיספס והמיטאקי. "הפטריות האלה עובדות למעשה על כל הגורמים הקשורים לתסמונת המטבולית - שומני הדם, רמות הסוכר ולחץ הדם. הן מסייעות להפחית LDL וטריגליצרידים, להעלות HDL ולאזן את לחץ הדם, ובכך מקטינות את הסיכון למחלות לב", מסביר צור. "נמצא גם שהן מייעלות את פעילותן של תרופות לסוכרת כמו מטפורמין וגלוקופאז' בקרב חולי סוכרת מסוג 2, ומאזנות את רמות הסוכר אצל מזריקי אינסולין.

"פטריית המיטאקי גם נמצאה כיעילה לטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות, תסמונת שגם היא קשורה לסינדרום המטבולי, ואשר גורמת לאי הופעת ביוץ".

מבנה התא דומה יותר לבני אדם מאשר צמחים. פטריית צדף(צילום: shutterstock)

הפטרייה היקרה בעולם

אבל פטריות המרפא לא משמשות רק לטיפול בסרטן, מחלות לב וסוכרת. ב-1993, במהלך תחרויות האתלטיקה בבייג'ין, הצליחה נבחרת האתלטיקה הסינית לשבור שלושה שיאי עולם בריצה לנשים בתוך שבוע ימים. האתלטיות נחשדו בנטילת סטרואידים אנבוליים או סם לא חוקי אחר, ואולם בדיקות השתן שלהן נמצאו נקיות. בתשובה לשאלות העיתונאים איך ייתכן שהאתלטיות שלו הצליחו לשבור בזמן כה קצר שלושה שיאים, השיב המאמן, מה זונרן, שמאחורי ההישגים עומד משטר אימונים קפדני, מחויבות מוחלטת של הספורטאיות ו... שיקוי סודי, המבוסס על פטריית הקורדיספס.

השאלה אם שיקר או לא שנויה במחלוקת עד היום, אבל הענקת אנרגיה וכוח חיות היא אכן אחת התכונות המרכזיות המיוחסות לפטרייה זו, שנחשבת ליקרה ביותר בעולם. הסיבה לעלות הגבוהה - כ-65 דולר ל-100 גרם, נובעת מהקושי לאסוף אותה. היא גדלה במרחבי ההימאליה, במקומות מרוחקים ומבודדים, כשעל שטחי הגידול שלה מתנהלות מלחמות כנופיות. עשירי סין, שיכולים להרשות אותה לעצמם, בטוחים שהיא תגרום להם לחיי נצח, ומאחר שהיא נחשבת על ידי הסינים כמעט לקדושה, היא הוכרזה כאוצר לאומי, ולא ניתן לייצאה ללא אישור מיוחד מהממשלה.

בשונה מפטריות אחרות, הגדלות על האדמה או על עצים, פטריית הקורדיספס גדלה בגופו של זחל העש. לכן היא מכונה גם "פטריית הזחל". כשהזחל מתחפר באדמה, הנבג של הפטרייה חודר לגופו, משתלט על מערכת העצבים שלו וגורם לו לטפס אל פני השטח. שם נובט גוף הפרי של הפטרייה מראשו של הזחל ומחסל אותו.

"הגברת רמות האנרגיה היא אכן אחת היכולות המרכזיות של הפטרייה", אומר כהן. "היא יעילה עד כדי כך, שכאשר לועסים אותה, מרגישים מיד אנרגטיים וחדים יותר במחשבה. תכונה נוספת שלה בשימוש המסורתי היא כאפרודיזיאק - מעורר חשק מיני אצל גברים ונשים. מעבר לכך, היא נמצאה במחקרים כיעילה מאוד לטיפול בקשת רחבה של בעיות, בהן אסתמה, ברונכיטיס, סרטן ובעיות כליה.

פטריית המאה ה-21

עוד פטריית מרפא שזכתה לפרסום רב היא היריסיום - פטריית מאכל סינית שהוגדרה על ידי ד"ר טושיוקי נקאגאקי, אחד החוקרים המרכזיים שבחנו אותה, כ"פטריית המאה ה-21". הפטרייה הזו אינה דומה לפטריות הקלאסיות דמויות הכובע המוכרות, וצורתה הכדורית ואשד ה"שיער" שלה, הדומה לרעמה, זיכה אותה בכינוי "רעמת הארי", "ראש הכבשה" או "ראש הדב".

ההשפעה המרכזית של פטריית ההיריסיום שנחקרת בשנים האחרונות היא על מערכת העצבים. ב-1991 זיהה לראשונה ד"ר נקאגאקי בפטרייה שני גורמי גדילה עצביים ("הריצנונים" ו"אריאצינים"), שלהם השפעה מגינה על מערכת העצבים. מאז נערכו כמה מחקרים שהצביעו על יכולתם של גורמי גדילה אלה לגרות את ההתמיינות של תאי עצב ולפעול ליצירה מחודשת של מיאלין (חומר שומני המבודד את סיבי העצבים, המסייע להולכת דחפים עצביים בין תאי העצב).

כך ב-2009 פרסמו חוקרים יפנים מחקר קליני שבו ניתנה הפטרייה לחולים עם פגיעה בינונית בתפקוד הקוגניטיבי, ומצאו שיפור משמעותי בתפקוד בזמן נטילת הפטרייה. מחקר אחר, שפורסם ב-2011, מצא שבעכברים עם פגיעה בחוט השדרה טיפול במיצוי של היריסיום הביא לחידוש המיאלין ותאי העצב הפגועים.

"הממצאים האלה אינם טריוויאליים", אומר צור. "זהו אחד החומרים היחידים בטבע שהוכח כי יש להם מנגנון המוביל להתחדשות המיאלין. כתוצאה מממצאים אלה נמצאת כיום הפטרייה בתהליכי רישום בארצות הברית כתרופה לטיפול באלצהיימר".

האם הטיפול בפטריות מרפא לא עלול להיות כרוך בתופעות לוואי?

"בכל המחקרים הגדולים שנעשו על פטריות מרפא מ-1970 ועד היום לא מצאו שום רעילות כתוצאה מצריכתן, וגם במחקרים ארוכי טווח, שנמשכו חמש או שש שנים, לא נצפתה רעילות או הפרעה במבנה הכבד. בארץ ישנן לא מעט דעות קדומות כנגד הפטריות האלה, כמו למשל שהן 'מחזקות' את מערכת החיסון ולכן עלולות להצית מחלות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון פועלת כנגד רקמות או איברים בגוף. זה לא נכון. פטריות המרפא אינן 'מחזקות' את מערכת החיסון, אלא כאמור, פועלות על ידי כך שהן מלמדות אותה להגיב ביעילות רבה יותר לגורמים מזיקים".

"רוב פטריות המרפא הן פטריות מאכל, שנמצאות בשימוש כמעט בכל מדינות העולם, ועד היום לא פורסמה שום אזהרה לגבי בטיחות אכילתן", מוסיף כהן. "להפך- הפטריות מכילות חומרים שיודעים להגן על הכבד מפני רעילות. כך לדוגמה, במחקר שבו הזריקו לעכברים פחמן טטרכלורי, שהוא חומר רעיל ומסרטן, ולמחציתם נתנו תמצית של פטריית הפלאורוטוס ולמחצית האחרת פלצבו, רוב רובה של הקבוצה שקיבלה את הטיפול בפטרייה שרדה, ואילו בקבוצה שקיבלה פלצבו כל העכברים מתו.

"בניגוד לתרופות כמו הסטטינים למשל, שבהן מבודדים את החומר הפעיל שבו משתמשים, בטבע החומרים אינם מבודדים אלא נמצאים בתרכובות. כך פטריות הצדף, הקורדיספס והמיטאקי אינן מכילות רק חומר מבודד שיודע להפחית כולסטרול או את רמות הסוכר בדם. הן מכילות גם פוליפנולים שיודעים להגן על הכבד, פוליסכרידים שמגינים על מערכת החיסון ועוד ועוד מרכיבים. בנוסף מנגנון הפעילות שלהן הרבה יותר עדין מזה של הסטטינים, ולכן הן אינן גורמות לתופעות הלוואי שכרוכות בתרופות האלה".

לא נמצאה כל רעילות בפטריות מרפא(צילום: shutterstock)

מתי אסור ליטול תוסף פטריות מרפא?

• לאנשים עם תגובות אלרגיות חמורות לפטריות אסור ליטול תוספי תזונה מפטריות מרפא.
  

• מומלץ להפסיק ליטול תוספי תזונה מפטריות מרפא (שיטאקי, מיטאקי) כחמישה ימים לפני ניתוח ואחריו.
  

• מטופלים שעברו השתלת איברים ונוטלים תרופה בשם Cyclosporine צריכים להימנע מנטילת תוספי תזונה המכילים את פטריית ראישי, שכן הם מחזקים את מערכת החיסון נגד חומרים זרים.
  

• מטופלים עם נטייה לדימום חמור כתוצאה מפעילות ניתוחית צריכים להימנע מנטילת תוספי תזונה מפטריות מרפא מסוג שיטאקי.
  

• לילדים בני שנה עד חמש יש לתת פטריות מרפא לזמנים קצובים כדי למנוע גירוי יתר של מערכת החיסון.
  

• בהיריון וההנקה ניתן ליטול פטריות מרפא בפיקוח מטפל או רופא.